ילדימנגנים

[sharonie]

יש חוגי מוסיקה שמתאימים לגיל 4-6

שבהם הילדים לומדים להכיר מקצבים, כלי נגינה, תווים אבל עדין לא נגינה בכלי מסוים וזה עשוי להתאים.

 

[פלגיה]

לזה קוראים חוגי "טרום כלי"

זה הכנה לנגינה, ולא נגינה בעצמה

 

[ixmix]

לי זה נשמע הגיוני.

אני אומר - הילד לא רוצה... אז לא. אולי הוא לא מוכן. אני נגד השיטה הרוסית.

 

[noa_f]

זה לא כ"כ שחור-לבן.

הילד שלי, למשל, יכול להזרק מול קישקושציה בטלויזיה שעות. אח"כ יאמר: וואי, רציתי להפגש עם חברים... חוצמזה, יש הרבה כלים שללא מעט אימון אי אפשר להפיק מהם צליל בכלל. אז עד שמגיע השלב בו ממש נהנים מהנגינה לוקח זמן ותרגול. אז לפעמים צריך כן לעודד, להזכיר, לפנות זמן, להזכיר, קצת להתעקש וכו' וכידוע, אי אפשר ממש לחכות לבגרות כדי להתחיל לנגן "ברצינות". מה שכן, אם הילד ממש מתנגד, לא הייתי כופה כמובן.

 

[פלגיה]

אבל כאן דובר על גיטרה

שגם לדעת קצת "לקשקש" עליה זה מספיק. לא דיברנו על נגינת כינור

 

[נועה לביא]

"אי אפשר ממש לחכות לבגרות"

למה לא?

 

[לורליי43]

זה חלק מהבעיה בעיני

שחושבים על נגינה מקצועית כאופציה.

 

[אםהבניםשמחה]

אני לא

לא שוללת, אבל לא מכוונת ע"י זה.

 

[noa_f]

רגע, רגע, כל מקצוע עתידי הוא אופציה

שחייבת להתחיל בילדות. גם להיות רופא. את לא שולחת את הילד ללמוד בביה"ס חשבון וקריאה ומדעים החל מגיל 6? נגינה היא עוד אופציה. אני לא בעד החלטה ש"זהו!" - זה המקצוע עבור הילד, אבל אי אפשר להתחיל בגיל 20 ולהפוך לנגן מקצועי, כמו שאי אפשר ללמוד קריאה בגיל 20 ולהיות רופא בסופו של דבר.

 

[noa_f]

אגב, בבתי ספר אנתרופוסופיים מלמדים

נגינה על חלילית מכתה א'. זה ש"אצלנו" לא לומדים נגינה בבתי הספר, אלא רק כאופציה חוגית, זה הפאק.

 

[פלגיה]

ואם כבר אנתרופוסופיים

שם לא מלמדים קריאה לפני גיל 7. זה אומר משהו על הגיל המתאים להוראת נגינה או על הגיל המתאים להוראת קריאה? האנתרופוסופיים פיתחו שיטת לימוד שונה לחלוטין מהשיטה במערכת הרגילה, אפשר לקבל ואפשר להתנגד, לא נראה לי שאפשר להוכיח מזה משהו.

 

[נועה לביא]

למה זה פאק?

מה לעשות, לא לכל הילדים יש שמיעה מוזיקלית טובה ולא כולם ידעו להפיק צלילים שלא עושים חשק לשים אטמי אזניים (ואם טרם נתקלת בכאלה לכי לקונצרט של מורה מסויים בקונצבטוריון מסויים... אני בטוחה שתמצאי מכל טוב). כל ילד צריך ללמוד לקרוא ולכתוב וחשבון בסיסי שכן בתרבותנו אנו קשה ומר הוא הקיום בלי זה, וכל ילד בעל אינטיליגנציה תקינה אכן יכול ללמוד זאת ברמה הנדרשת (שהיא, כאמור, בסיסית). למה להעמיד ילד בפני התסכול שבאי ההצלחה בלמידת נגינה כאשר ברור שיוכל בבגרותו לנהל חיים מלאים גם מבלי לנגן תו אחד? אני אפילו לא מדברת על הצורה שבה שיעורי נגינה כיתתיים יבלמו את המוכשרים באמת, כמיטב ביצועיה של מערכת החינוך.

 

[פלגיה]

אני חושבת שבהוראת מוזיקה בסיסית

לאו דווקא נגינה, אלא דגש על הקשבה וקצב, היא דבר שחשוב לכל הילדים, גם לאלה שאינם מוזיקליים (אולי בעיקר להם)

 

[noa_f]

נכון, ולכן בתי ספר שיש בהם שיעורי

ריתמוסיקה טובים הם ברכה. מוסיקה מתקשרת היטב לחשבון - הבנה של סימבוליקה ושל הרמוניה. חשבון הוא אגב, למרות מה שפופולרי לחשוב, מקצוע אהוב ומובן לרוב המכריע של הילדים בכל הכתות הנמוכות. ולגבי קריאה בגיל 7: בכלל לא מכניסים שם לא' לפני גיל 7. גם לא בבריה"מ (לשעבר). אז מה? תסתכלו כמה שרשורי "מוכנות לכתה א'" ו"האם להשאיר את הילד בגן עוד שנה?" יש בכל פורום שקשור איכשהו לילדים (גם פה ורק התחלנו) ותבינו שזה ממש לא עקרוני... מה שהתכוונתי לומר הוא, שביה"ס אמור לפתוח הזדמנויות, לעודד, לעזור לילד לגלות את הכישורים שלו ולהתחיל לפתח אותם. להתחיל, כי כאמור, בכיתה שלו לא כולם יהיו כמוהו. ילד עם כשרון מיוחד במשהו לא ישגשג רק במסגרת הקבוצתית. אבל אם לא יגלו את הכשרון הזה - הוא לא ישגשג כלל. אפשר להחיל את אותה המשוואה על התעמלות: אם לא היו שיעורי התעמלות בביה"ס, אולי לא הייתם יודעים שהילד שלכם רץ ממש-ממש מהר. כאשר מקצוע מסויים נגיש רק במסגרת וולונטרית, כמו חוג, יהיו המון ילדים שלעולם איש לא ידע שהיו יכולים להיות הגאון של מחר, כי להוריהם לא היתה חשיבה בכיוון או יכולת כלכלית, למשל. אני חושבת על בנזוגי: שני הוריו היו אנשים "הומאניים" והוא יצא מהנדס. כשהיה ילד הם לא הבינו לחלוטין מה הוא עושה עם לגו וממה הוא נהנה (זה בכלל היה חדש פה) ולמה הוא בונה את הרדיו מחדש ומפרק שעונים. אבל הוא יכול היה ללמוד חשבון ופיזיקה וכימיה (ולפוצץ מעבדות) במערכת החינוך - דברים שהם לא ידעו לתת לו בבית.

 

[noa_f]

עוד משהו

לגבי מה שנועה לביא כתבה: "...למה להעמיד ילד בפני התסכול שבאי ההצלחה בלמידת נגינה כאשר ברור שיוכל בבגרותו לנהל חיים מלאים גם מבלי לנגן תו אחד?..." הטיעון שילד לא יצטרך מוסיקה בבגרותו והוא יכול רק לסבול מכך שאיננו מוסיקלי ולכן אין צורך ללמד את זה, הוא מגוחך. אני הייתי חרא בשיעורי ספורט. רוב הילדים הם חרא בציור. יש מי שממש לא מבין "מה התכוון המשורר בשירו?". המון אנשים מתלוננים שאין להם מה לעשות בבגרותם עם משוואות בשני נעלמים. אז למה את אלו כן ללמד בביה"ס ומוסיקה לא? תמיד יהיו ילדים שלא יצליחו במשהו, זה חלק מהשיעור של החיים - במה אתה טוב ואיך תמיד יש מישהו שהוא טוב ממך בכל דבר ומישהו שגרוע ממך. זו לא צריכה להיות סיבה ללמד משהו או לא. מוסיקה היא שפה - ככזו, יש לה מקום בהשכלה כמו לצרפתית. מוסיקה היא חלק חשוב בתרבות האנושית (כי היא שפה...), ככזו, יש מקום ללמוד אותה וללמוד להקשיב לה לא פחות מאשר ספרות או תנ"ך או הסטוריה, אם לא יותר - היא דוקא יותר קלה ללמידה. ננכון שלבצע מוסיקה, לא כל אחד יכול ברמה של יהודי מנוחין, אבל לנגן בחלילית ברמה בסיסית יכול כל ילד עם 10 אצבעות תקינות, לפחות באותה המידה שהוא יכול לצייר ליצנים בפורים או להבין את 4 פעולות החשבון הבסיסיות. אלו שמנגנים יותר טוב ישתתפו בתזמורות ויעברו לכלים מתוחכמים. אתם פשוט לא רגילים לעובדה שאפשר ללמד נגינה בביה"ס - כי אין פה הסטוריה של זה - וכן רגילים שאפשר ללמד ציור ומחניים (איכס)

 

[פלגיה]

מסכימה במאה אחוז

(אבל גם צרפתית לא כל כך מלמדים אצלנו) בכלל נוצרה גישה של "למידה תכלסית" רק מה שנצטרך בחיים, וזה דבר דבילי לחלוטין כי העולם והטכנולוגיה משתנים במהירות. עם מחשבים שהילד לומד בכיתה א' לא יהיה לו מה לעשות בהגיעו לבגרות, ובכל זאת מוסכם ש"צריך ללמוד מחשבים"

 

[נועה לביא]

נכון.

לא רק שיעורים שאינם בתוכנית הלימודים לא צריכים להיות שם, יש גם כאלה ששם ולדעתי אינם במקומם, לפחות לא במתכונת הקיימת. גם שיעור אומנות וגם חנ"ג היו צריכים, לדעתי, להיראות בדיוק כמו שיעורי מוזיקה הקיימים, ולא להיות המקבילה (הלא איכותית) של חוג נגינה. את חושבת שטראומת שיעורי ספורט שלך וטראומת שיעורי מלאכה שלי הכרחיות? לדעתי הן ממש מיותרות. ולשיטתך, למה רק נגינה? אולי כדאי גם להוסיף שיעור ג'ודו לתוכנית הלימודים. זה ספורט, זה בריא, זה מחזק מהרבה בחינות. נכון שאת, כנפגעת מחניים, מאוד מתלהבת מההצעה?

 

[noa_f]

לא. אני לא מאמינה בלימוד צר.

אני מעדיפה שיעורי התעמלות כוללים על ג'ודו. אחת הטענות שיש לי למורה הספורט של בני היא שרוב השנה הם שיחקו כדורגל ומחניים. ומה על אלו שאוהבים כדורסל? שמצטיינים בספורט לא קבוצתי? אני בעד לימוד של משהו כללי יותר. גם במוסיקה, אני חושבת שהאזנה למוסיקה, לימוד תווים, שירה ואולי מעט נגינה על כלי בסיסי, עדיף על לימוד של רק נגינה בכלי יחיד. אגב, זה שלא המטיינתי בספורט, לא אומר שלא אהבתי אותם: נהניתי ממשחקים קבוצתיים (שאינם מחניים - משחק זבלי ומטופש, לא אבין למה הצמידו אותו לבנות). מעולם לא התחמקתי משיעור.

 

[נועה לביא]

ומה בדבר שיעורי ספורט

שיכילו *גם* ג'ודו? נראה לך נכון להכריח כל אחד מילדי ישראל לעשות קרב ג'ודו בשיעור ספורט? נראה לי שיהיו שישנאו את זה אפילו יותר משאת שנאת את המחניים. אני ניגנתי והתאמנתי בג'ודו 7 שנים, ובאמת שלא זה ולא זה מתאים לכל אחד.

 

[אםהבניםשמחה]

בבית הספר בו אני לימדתי

מלמדים חלילית את כווולם בכתה ב.