ילדי המחשבה
סוף סוף קראתי את הספר הרביעי בסדרת אנדר, ואני לא יודעת מה לחשוב. השלושה הראשונים ריתקו אותי לגמרי, למרות מגבלות שאנשים פה כתבו עליהן (סופים טובים מדי וכולי). ילדי המחשבה מציג רעיונות נפלאים, כמו השילוב בין מחשב וגוף אנושי, אבל קצת הופך להיות יותר מדי רומן רומנטי. וכמובן, הסוף הוא לא סתם הפי אנד אלא הפי אנד כפול שתיים. וחוץ מזה, גם בספר הזה וגם בצל ההגמון (שראיתי בחנות ספרים) אורסון סקוט קארד פתאום החליט לכתוב סוף דבר, עם הסברים לכל אלמנט בעלילה ומאיפה הוא שאב את ההשראה... קצת נסחף, לא? מעניין לדעת מה אתם חושבים.
סוף סוף קראתי את הספר הרביעי בסדרת אנדר, ואני לא יודעת מה לחשוב. השלושה הראשונים ריתקו אותי לגמרי, למרות מגבלות שאנשים פה כתבו עליהן (סופים טובים מדי וכולי). ילדי המחשבה מציג רעיונות נפלאים, כמו השילוב בין מחשב וגוף אנושי, אבל קצת הופך להיות יותר מדי רומן רומנטי. וכמובן, הסוף הוא לא סתם הפי אנד אלא הפי אנד כפול שתיים. וחוץ מזה, גם בספר הזה וגם בצל ההגמון (שראיתי בחנות ספרים) אורסון סקוט קארד פתאום החליט לכתוב סוף דבר, עם הסברים לכל אלמנט בעלילה ומאיפה הוא שאב את ההשראה... קצת נסחף, לא? מעניין לדעת מה אתם חושבים.