purple trance
New member
ילדי חוה - סיפור לתחרות
ד"ר קורן שכר בכספי מענק המחקר מגלשה ענקית, פתלתלה כנחש, בפארק המים הנטוש שעמד ליד האוניברסיטה. במשך חודשים עמל צוות משולב של מהנדסי מכונות, תאורנים, אנשי קול ומומחי בקרה על הרכבת הניסוי. המתנדבים שהעפילו אל החדר הקטן בראש המדרגות התבקשו להתפשט ולהכנס למגלשה, בלי לדעת מה אורב בתוכה. כעבור שבועיים בלבד הוציאה הועדה לאישור ניסויים בבני אדם צו סגירה למעבדתו של ד"ר קורן. השבתת הניסוי משכה את תשומת לבה של התקשורת הפופולארית ומהר מאוד הפך הניסוי הסוריאליסטי של חבורת דוקטורנטים מאוניברסיטת ת"א לשיחת היום בעולם כולו. מדענים מכובדים הסביר בכל אמצעי התקשורת שהניסוי נקטע באיבו ותוצאות מרחיקות לכת כמו אילו שהציג ד"ר קורן, ראוי שתתבססנה על מאגר נתונים גדול יותר. למרות הזעם והעניין הציבורי הרב סירבה הועדה בתוקף לאשר את חידוש הניסוי. ד"ר קורן עצמו הבהיר כי לנוכח הסערה הציבורית קשה יהיה למצוא מתנדבים נקיים מדעה קדומה לגבי הניסוי, שפרטיו סוקרו בהרחבה. כעבור שלושה חודשים הגיעו החדשות המרעישות – הניסוי שוחזר בהצלחה בסין. הצוות הסיני חקר 3,000 "מתנדבים" והגיע לתוצאות דומות. למרות הפגיעה הבוטה בזכויות האדם התקבל הניסוי בעולם בשתיקה שבהסכמה. רק מחאות רפות נשמעו – גם אבירי הדמוקרטיה ידעו בליבם שהפעם מונחים על הכף דברים חשובים יותר מבריאותם הנפשית של כמה אלפי סינים. הספקולציות הפרועות הפכו לעובדה מדעית והשאלות שהציבו תוצאות הניסוי בפני העולם זעקו מכותרות העיתונים. מדענים, פילוסופים ואנשי דת שקעו בדיונים סבוכים על טכנולוגיה וערכים והפוליטיקאים נבוכו. לאף ממשלה לא היה אינטרס לעשות את הצעד הנחשוני שנדרש, לא לבדה. היה צורך בהסכמה בינלאומית גורפת, קואליציה חוצת אוקיינוסים ודתות – והיה ברור שיידרשו שנים ארוכות לבססה, אם בכלל תקום. "המין האנושי נתקל לפתע בתשובה חדה ומבהילה לשאלה שבמשך דורות נשאלה רק מתוך הרגל, בלי ציפיה כנה שתיענה אי פעם," כתב ד"ר קורן בדף הבית שלו. "אנחנו חייבים לעצמנו ולילדנו שטרם נולדו דיון מעמיק, מדעי וערכי, בטרם נפעל. השינוי שאנו עומדים בפניו דרמטי מכדי להיעשות על סמך גחמה או אופנה חולפת. עם זאת, על הדיון הציבורי להתנהל במקביל למחקר המדעי. יש להתחיל לפתח את זרעי הטכנולוגיה עכשיו כדי שבעתיד תוכל האנושות לקבל החלטה מושכלת לגבי השימוש בה." תקציבים רבים אכן הוזרמו למעבדות שעסקו בהריון ולידה. מחקרים פסיכולוגיים רחבי היקף ניתחו את השוני במבנה האישיות של אנשים שנולדו בניתוח קיסרי. הציבור הרחב לא המתין לתוצאת והחל לצעוד בעצמו בכיוון החדש. תוך חמש שנים הוכפל מספר הניתוחים הקיסריים פי שלוש ובארצות המערב הגיע לשמונים אחוזים מכלל הלידות. ארגוני דת בכל העולם הזדעזעו קשות והותיקן פרסם גילוי דעת חריף המגנה התערבות רפואית במעשי האל ללא סיבה בריאותית. "האפיפיור," נאמר בו, "מבקש להבהיר כי רעיונות של הריון ולידה מכניים, שלא בגופה של אשה, הם חילול הקודש." אך היו גם קולות אחרים שבקעו מהשיח הדתי. פרופ' ויליאם האריס, כומר אנגליקני ומומחה בעל שם לברית הישנה, פיתח תיאוריה שהתקבלה באהדה רבה בעולם הנוצרי, היהודי והמוסלמי. כאשר גורשו אדם וחוה מגן עדן גזר עליה האל "בעצב תלדי בנים". הפרשנות המקובלת היתה כי זהו עונש נוסף שניתן לנשים מכיוון שחוה היא ששכנעה את אדם לאכול מפרי עץ הדעת. "אבל מה אם הלידה עצמה, כאירוע טראומתי, היא הגירוש מגן העדן?" תהה פרופ' האריס. "אם אכן מצוקתו של התינוק בלידה היא שורש האלימות והרוע בנפש האנושית, כפי שטוען ד"ר קורן, יש לבחון במבט חדש את סיפור גירושנו מגן עדן. במקום גן עדן היסטורי, מקום ממשי שנעול בפנינו, ניצב גן עדן וירטואלי – מציאות נפלאה שהיתה יכולה להיות חיינו. כל אחד מאיתנו מגורש ממנו מחדש עם לידתו בעצב – אבל עכשיו נפתח שער גן עדן כדי סדק. קרן אור הגיעה אלינו מהצד השני, מתנתו של אל המבכה את גורל יצירתו. אלוהים הראה לנו באיזו דרך עלינו לפסוע כדי לשוב לגן עדן ויהיה זה חילול קודש לדחות את הזמנתו." הדיון הציבורי נמשך והמדענים שעמלו על פתוח ההריון המלאכותי הזיעו תחת זרקורי התקשורת. פוליטיקאים שאישרו תקציבים באו להצטלם במעבדות הנוצצות והפגנות סוערות נערכו בשערי אוניברסיטאות ומכוני מחקר. מתנגדי ה'קורניזם', כפי שכונה הזרם החדש, לא בחלו באמצעים מלוכלכים והקליטו בסתר את פרופ' קלאוס ברגר, מנהל המכון האירופי לפריון. "לא אכפת לי שאינם מבינים דבר וחצי דבר בהריון ולידה, זו המומחיות שלי. לא אכפת לי שהם חושבים שהם מבינים, הם בסך הכל פוליטיקאים והתרגלתי לכך," אמר בשיחה שהוקלטה. "אבל מוציא אותי מדעתי שאין להם מושג קלוש מה משמעותו של מדע. איך מתנהל מחקר בתוך אי-ידיעה, צעד קדימה ושניים אחורה. הם רוצים שנפרסם רק תוצאות מעודדות ואינם מבינים מה הם מבקשים." למחרת נאלץ פרופ' ברגר להתפטר כשכותרות העיתונים זעקו: "דיווח כוזב בשל לחץ פוליטי."
ד"ר קורן שכר בכספי מענק המחקר מגלשה ענקית, פתלתלה כנחש, בפארק המים הנטוש שעמד ליד האוניברסיטה. במשך חודשים עמל צוות משולב של מהנדסי מכונות, תאורנים, אנשי קול ומומחי בקרה על הרכבת הניסוי. המתנדבים שהעפילו אל החדר הקטן בראש המדרגות התבקשו להתפשט ולהכנס למגלשה, בלי לדעת מה אורב בתוכה. כעבור שבועיים בלבד הוציאה הועדה לאישור ניסויים בבני אדם צו סגירה למעבדתו של ד"ר קורן. השבתת הניסוי משכה את תשומת לבה של התקשורת הפופולארית ומהר מאוד הפך הניסוי הסוריאליסטי של חבורת דוקטורנטים מאוניברסיטת ת"א לשיחת היום בעולם כולו. מדענים מכובדים הסביר בכל אמצעי התקשורת שהניסוי נקטע באיבו ותוצאות מרחיקות לכת כמו אילו שהציג ד"ר קורן, ראוי שתתבססנה על מאגר נתונים גדול יותר. למרות הזעם והעניין הציבורי הרב סירבה הועדה בתוקף לאשר את חידוש הניסוי. ד"ר קורן עצמו הבהיר כי לנוכח הסערה הציבורית קשה יהיה למצוא מתנדבים נקיים מדעה קדומה לגבי הניסוי, שפרטיו סוקרו בהרחבה. כעבור שלושה חודשים הגיעו החדשות המרעישות – הניסוי שוחזר בהצלחה בסין. הצוות הסיני חקר 3,000 "מתנדבים" והגיע לתוצאות דומות. למרות הפגיעה הבוטה בזכויות האדם התקבל הניסוי בעולם בשתיקה שבהסכמה. רק מחאות רפות נשמעו – גם אבירי הדמוקרטיה ידעו בליבם שהפעם מונחים על הכף דברים חשובים יותר מבריאותם הנפשית של כמה אלפי סינים. הספקולציות הפרועות הפכו לעובדה מדעית והשאלות שהציבו תוצאות הניסוי בפני העולם זעקו מכותרות העיתונים. מדענים, פילוסופים ואנשי דת שקעו בדיונים סבוכים על טכנולוגיה וערכים והפוליטיקאים נבוכו. לאף ממשלה לא היה אינטרס לעשות את הצעד הנחשוני שנדרש, לא לבדה. היה צורך בהסכמה בינלאומית גורפת, קואליציה חוצת אוקיינוסים ודתות – והיה ברור שיידרשו שנים ארוכות לבססה, אם בכלל תקום. "המין האנושי נתקל לפתע בתשובה חדה ומבהילה לשאלה שבמשך דורות נשאלה רק מתוך הרגל, בלי ציפיה כנה שתיענה אי פעם," כתב ד"ר קורן בדף הבית שלו. "אנחנו חייבים לעצמנו ולילדנו שטרם נולדו דיון מעמיק, מדעי וערכי, בטרם נפעל. השינוי שאנו עומדים בפניו דרמטי מכדי להיעשות על סמך גחמה או אופנה חולפת. עם זאת, על הדיון הציבורי להתנהל במקביל למחקר המדעי. יש להתחיל לפתח את זרעי הטכנולוגיה עכשיו כדי שבעתיד תוכל האנושות לקבל החלטה מושכלת לגבי השימוש בה." תקציבים רבים אכן הוזרמו למעבדות שעסקו בהריון ולידה. מחקרים פסיכולוגיים רחבי היקף ניתחו את השוני במבנה האישיות של אנשים שנולדו בניתוח קיסרי. הציבור הרחב לא המתין לתוצאת והחל לצעוד בעצמו בכיוון החדש. תוך חמש שנים הוכפל מספר הניתוחים הקיסריים פי שלוש ובארצות המערב הגיע לשמונים אחוזים מכלל הלידות. ארגוני דת בכל העולם הזדעזעו קשות והותיקן פרסם גילוי דעת חריף המגנה התערבות רפואית במעשי האל ללא סיבה בריאותית. "האפיפיור," נאמר בו, "מבקש להבהיר כי רעיונות של הריון ולידה מכניים, שלא בגופה של אשה, הם חילול הקודש." אך היו גם קולות אחרים שבקעו מהשיח הדתי. פרופ' ויליאם האריס, כומר אנגליקני ומומחה בעל שם לברית הישנה, פיתח תיאוריה שהתקבלה באהדה רבה בעולם הנוצרי, היהודי והמוסלמי. כאשר גורשו אדם וחוה מגן עדן גזר עליה האל "בעצב תלדי בנים". הפרשנות המקובלת היתה כי זהו עונש נוסף שניתן לנשים מכיוון שחוה היא ששכנעה את אדם לאכול מפרי עץ הדעת. "אבל מה אם הלידה עצמה, כאירוע טראומתי, היא הגירוש מגן העדן?" תהה פרופ' האריס. "אם אכן מצוקתו של התינוק בלידה היא שורש האלימות והרוע בנפש האנושית, כפי שטוען ד"ר קורן, יש לבחון במבט חדש את סיפור גירושנו מגן עדן. במקום גן עדן היסטורי, מקום ממשי שנעול בפנינו, ניצב גן עדן וירטואלי – מציאות נפלאה שהיתה יכולה להיות חיינו. כל אחד מאיתנו מגורש ממנו מחדש עם לידתו בעצב – אבל עכשיו נפתח שער גן עדן כדי סדק. קרן אור הגיעה אלינו מהצד השני, מתנתו של אל המבכה את גורל יצירתו. אלוהים הראה לנו באיזו דרך עלינו לפסוע כדי לשוב לגן עדן ויהיה זה חילול קודש לדחות את הזמנתו." הדיון הציבורי נמשך והמדענים שעמלו על פתוח ההריון המלאכותי הזיעו תחת זרקורי התקשורת. פוליטיקאים שאישרו תקציבים באו להצטלם במעבדות הנוצצות והפגנות סוערות נערכו בשערי אוניברסיטאות ומכוני מחקר. מתנגדי ה'קורניזם', כפי שכונה הזרם החדש, לא בחלו באמצעים מלוכלכים והקליטו בסתר את פרופ' קלאוס ברגר, מנהל המכון האירופי לפריון. "לא אכפת לי שאינם מבינים דבר וחצי דבר בהריון ולידה, זו המומחיות שלי. לא אכפת לי שהם חושבים שהם מבינים, הם בסך הכל פוליטיקאים והתרגלתי לכך," אמר בשיחה שהוקלטה. "אבל מוציא אותי מדעתי שאין להם מושג קלוש מה משמעותו של מדע. איך מתנהל מחקר בתוך אי-ידיעה, צעד קדימה ושניים אחורה. הם רוצים שנפרסם רק תוצאות מעודדות ואינם מבינים מה הם מבקשים." למחרת נאלץ פרופ' ברגר להתפטר כשכותרות העיתונים זעקו: "דיווח כוזב בשל לחץ פוליטי."
