ילדי שנות ה-90
אני יליד 88, היום אני בן 27.
עד גיל התבגרות הכל היה רגיל אצלי, כשהתחיל גיל התבגרות התגלו אצלי קשיים נפשים ורגשיים שהם די תוצר של הפרעות באישיות.
רק בגיל 19 התחלתי לטפל באותם בעיות, זה היה מאוחר מדי, לפני שנתיים חוויתי משבר שהחל רגרסיה בשיפור שלי ופשוט חזרתי אחורה לכל ההתנהגויות ההרסניות שלי, חזרתי לבית הורי, בית ילדותי והסתגרתי בדיוק כמו ששעשיתי כשהחל גיל ההתבגרות.
כילד וכנער התבגרות ניזונתי מתרבות הפופ שהייתה בשנות ה-90, בתחילת שנת ה-2000 זה הייתה תחילה של האינטרנט, אני הסתגרתי בחדר ובניתי לעצמי עולם פנימי ודמיוני, ובעיקר גלשתי באינטרנט וצפיתי בטלוויזיה.
השבוע יצא לי להחשף לכמה סרטונים נוסטלגים ביוטיוב על שנות ה-90, וכשצפיתי בהם פשוט לא הפסקתי לבכות- מאין הרגשה של עצב ואושר מהול ביחד- נוסטלגיה מטורפת !
איזה זמנים תמימים היו אז לפני הפייסבוק והוואטסאפ, ה-MTV היה באמת ערוץ מוזיקה ולא ערוץ פורנו כמו היום, לא היה סקס ולא רדיפת בצע, תמימות יפה.
אני לא רוצה להיות מבוגר, אני רוצה לחזור להיות ילד בשנות ה-90 !
אני זוכר שפעם אנשים היו אשכרה יוצאים מהבית כדי לדבר אחד עם השני, ובמסיבות כיתה היו מדברים אחד עם השני ולא תקועים עם הראש בתוך אייפונים, אני זוכר שכדי להתחבר ל-ICQ כדי לדבר עם הילדה שאתה אוהב מהכיתה היית צריך לחכות עד 8 בערב (אבא הרשה להתחבר לאינטרנט רק אז בגלל שזה היה יותר זול וזה גם תפס את הקו של הטלפון) היה רק מחשב אחד בבית אז היית צריך לריב עם אח שלך, ובסוף שרצית להתחבר היית צריך לחכות נצח עם הרעש המעצבן הזה עד שאתה מתחבר- לא היה יותר טוב שהכל היה יותר פשוט? שהיה קצת מיסתורין? שלא הכל היה נגיש? שהייתה יותר אנושיות?
אני רואה קליפים אז מ-MTV, כמה תמימות הייתה... היום הכל סקס וטוורקינג...
אני זוכר שביסודי הייתי הולך לספרייה כדי לקרוא ספר של צמרמורת, היו אז מחשבים- אבל לא היה מה לעשות איתם...
אני זוכר שהיית קונה דיסקים של הלהיטים הכי גדולים של בריטני ספירס ורובי וויליאמס, אני זוכר שבכיתה ו' רקדנו סלואו עם הבנות, ושהיית קונה עם חברה שלך תליון של חצי לב שבור, אני זוכר סולמות אהבה...
למה אי אפשר לחזור?
האם מישהו מכירים בלוגים\פורמים,אתרים שמתעסקים בילדות בשנות ה-90?
אני יליד 88, היום אני בן 27.
עד גיל התבגרות הכל היה רגיל אצלי, כשהתחיל גיל התבגרות התגלו אצלי קשיים נפשים ורגשיים שהם די תוצר של הפרעות באישיות.
רק בגיל 19 התחלתי לטפל באותם בעיות, זה היה מאוחר מדי, לפני שנתיים חוויתי משבר שהחל רגרסיה בשיפור שלי ופשוט חזרתי אחורה לכל ההתנהגויות ההרסניות שלי, חזרתי לבית הורי, בית ילדותי והסתגרתי בדיוק כמו ששעשיתי כשהחל גיל ההתבגרות.
כילד וכנער התבגרות ניזונתי מתרבות הפופ שהייתה בשנות ה-90, בתחילת שנת ה-2000 זה הייתה תחילה של האינטרנט, אני הסתגרתי בחדר ובניתי לעצמי עולם פנימי ודמיוני, ובעיקר גלשתי באינטרנט וצפיתי בטלוויזיה.
השבוע יצא לי להחשף לכמה סרטונים נוסטלגים ביוטיוב על שנות ה-90, וכשצפיתי בהם פשוט לא הפסקתי לבכות- מאין הרגשה של עצב ואושר מהול ביחד- נוסטלגיה מטורפת !
איזה זמנים תמימים היו אז לפני הפייסבוק והוואטסאפ, ה-MTV היה באמת ערוץ מוזיקה ולא ערוץ פורנו כמו היום, לא היה סקס ולא רדיפת בצע, תמימות יפה.
אני לא רוצה להיות מבוגר, אני רוצה לחזור להיות ילד בשנות ה-90 !
אני זוכר שפעם אנשים היו אשכרה יוצאים מהבית כדי לדבר אחד עם השני, ובמסיבות כיתה היו מדברים אחד עם השני ולא תקועים עם הראש בתוך אייפונים, אני זוכר שכדי להתחבר ל-ICQ כדי לדבר עם הילדה שאתה אוהב מהכיתה היית צריך לחכות עד 8 בערב (אבא הרשה להתחבר לאינטרנט רק אז בגלל שזה היה יותר זול וזה גם תפס את הקו של הטלפון) היה רק מחשב אחד בבית אז היית צריך לריב עם אח שלך, ובסוף שרצית להתחבר היית צריך לחכות נצח עם הרעש המעצבן הזה עד שאתה מתחבר- לא היה יותר טוב שהכל היה יותר פשוט? שהיה קצת מיסתורין? שלא הכל היה נגיש? שהייתה יותר אנושיות?
אני רואה קליפים אז מ-MTV, כמה תמימות הייתה... היום הכל סקס וטוורקינג...
אני זוכר שביסודי הייתי הולך לספרייה כדי לקרוא ספר של צמרמורת, היו אז מחשבים- אבל לא היה מה לעשות איתם...
אני זוכר שהיית קונה דיסקים של הלהיטים הכי גדולים של בריטני ספירס ורובי וויליאמס, אני זוכר שבכיתה ו' רקדנו סלואו עם הבנות, ושהיית קונה עם חברה שלך תליון של חצי לב שבור, אני זוכר סולמות אהבה...
למה אי אפשר לחזור?
האם מישהו מכירים בלוגים\פורמים,אתרים שמתעסקים בילדות בשנות ה-90?