ילדי שנות ה-90

Happytom

New member
ילדי שנות ה-90

אני יליד 88, היום אני בן 27.
עד גיל התבגרות הכל היה רגיל אצלי, כשהתחיל גיל התבגרות התגלו אצלי קשיים נפשים ורגשיים שהם די תוצר של הפרעות באישיות.

רק בגיל 19 התחלתי לטפל באותם בעיות, זה היה מאוחר מדי, לפני שנתיים חוויתי משבר שהחל רגרסיה בשיפור שלי ופשוט חזרתי אחורה לכל ההתנהגויות ההרסניות שלי, חזרתי לבית הורי, בית ילדותי והסתגרתי בדיוק כמו ששעשיתי כשהחל גיל ההתבגרות.

כילד וכנער התבגרות ניזונתי מתרבות הפופ שהייתה בשנות ה-90, בתחילת שנת ה-2000 זה הייתה תחילה של האינטרנט, אני הסתגרתי בחדר ובניתי לעצמי עולם פנימי ודמיוני, ובעיקר גלשתי באינטרנט וצפיתי בטלוויזיה.

השבוע יצא לי להחשף לכמה סרטונים נוסטלגים ביוטיוב על שנות ה-90, וכשצפיתי בהם פשוט לא הפסקתי לבכות- מאין הרגשה של עצב ואושר מהול ביחד- נוסטלגיה מטורפת !

איזה זמנים תמימים היו אז לפני הפייסבוק והוואטסאפ, ה-MTV היה באמת ערוץ מוזיקה ולא ערוץ פורנו כמו היום, לא היה סקס ולא רדיפת בצע, תמימות יפה.

אני לא רוצה להיות מבוגר, אני רוצה לחזור להיות ילד בשנות ה-90 !

אני זוכר שפעם אנשים היו אשכרה יוצאים מהבית כדי לדבר אחד עם השני, ובמסיבות כיתה היו מדברים אחד עם השני ולא תקועים עם הראש בתוך אייפונים, אני זוכר שכדי להתחבר ל-ICQ כדי לדבר עם הילדה שאתה אוהב מהכיתה היית צריך לחכות עד 8 בערב (אבא הרשה להתחבר לאינטרנט רק אז בגלל שזה היה יותר זול וזה גם תפס את הקו של הטלפון) היה רק מחשב אחד בבית אז היית צריך לריב עם אח שלך, ובסוף שרצית להתחבר היית צריך לחכות נצח עם הרעש המעצבן הזה עד שאתה מתחבר- לא היה יותר טוב שהכל היה יותר פשוט? שהיה קצת מיסתורין? שלא הכל היה נגיש? שהייתה יותר אנושיות?

אני רואה קליפים אז מ-MTV, כמה תמימות הייתה... היום הכל סקס וטוורקינג...

אני זוכר שביסודי הייתי הולך לספרייה כדי לקרוא ספר של צמרמורת, היו אז מחשבים- אבל לא היה מה לעשות איתם...

אני זוכר שהיית קונה דיסקים של הלהיטים הכי גדולים של בריטני ספירס ורובי וויליאמס, אני זוכר שבכיתה ו' רקדנו סלואו עם הבנות, ושהיית קונה עם חברה שלך תליון של חצי לב שבור, אני זוכר סולמות אהבה...

למה אי אפשר לחזור?

האם מישהו מכירים בלוגים\פורמים,אתרים שמתעסקים בילדות בשנות ה-90?
 
שלום Happytom - יום טוב


היום הכל ישנו - צריך רק ללכת ולבחור את הסביבה והאנשים המתאימים. יש גם היום אנשים שיוצאים מהבית ומדברים אחד עם השני, יש גם אנשים שלא צמודים לפייסבוק ולווטסאפ כל הזמן. יש ספריות נחמדות, ספרים יפים. הכל ישנו רק צריך להושיט את היד ולקחת. זה גם ענין של הרגל.
 

Happytom

New member
למי שנולד בשנות ה-80

הייתה לך בובת טרול על העיפרון, מוצץ פלסטיק על הצוואר, וסרגל-מתקפל על היד. הלכת לבית ספר עם אוברול ג`ינס, שקפקפים, ופאוץ`. לקחת איתך לכל מקום את היו-יו קלאצ` המשוכלל שלך כדי להשוויץ בפעלולים שהוא יכול לעשות. בדרך חזרה הבייתה היית משחק בקפיץ צבעוני מפלסטיק ומגלגל אותו על המדרגות. היה לך רובה מים משוכלל, ועל שולחן הכתיבה שלך כיכבו היפופוטמים מביצת הפתעה של קינדר.
&nbsp
יש לך תמונות עם הברדס ממלחמת המפרץ. היית קם כל בוקר בשש וחצי כדי לצפות ב"בולי איש השלג", קינאת בילדים שהשתתפו ב"חלום עליכם", וחלמת על מדליה כמו זו שקיבלו הילדים בתכנית "מסיבת גן" עם ירון לונדון. אתה מכיר בעל-פה את כל הפרקים של קופיקו, היית מאוהב במיכל ינאי והדבקת תמונות שלה במחברת החומה והמכוערת של "דפתר".
למדת לקרוא בעזרת אלפי מ"בלי סודות" ועשית חישובים מתמטיים בעזרת בדידים צבעוניים.אם את בת, העיסוק העיקרי שלך בהפסקות בבי"ס היה להחליף מכתביות (שכללו גלויות של "פיף ותלתול" ומעטפות ריחניות של "המעופפים הנועזים"). אם אתה בן, בטח הלכת מכות בסגנון ה-WWF.
&nbsp
ביום שבת היית קם כדי לראות פאוור-ריינג`רס, התרגשת עד עמקי נשמתך כשטומי הריינג`ר הלבן הגיע לארץ וכמובן שהיית רב עם האחים שלך מי ייקח את בובות הפאוור-ריינג`רס מהשוקולית. היית אוסף גם פוגים, ומכריח את אבא שלך לתדלק ב"סונול", כדי לקבל פצץ מתנה. היית שומר מכסים של "דני", כי על כל 10 מקבלים פוסטר של בת הים הקטנה.אתה בטח גם זוכר את המבצע הבלתי נשכח של RC קולה, שהבטיח להטיס כיתה שלמה לאמריקה תמורת איסוף סמלי הכיתה שהסתתרו בתווית הבקבוקים.
&nbsp
אתה יודע לשיר את הכתובת של "זאפ לראשון" (מערכת תכניות הילדים והנוער, הטלוויזיה הישראלית, רוממה, ירושלים, מיקוד 91071, או יהה!), עשית חיקויים של ז`וז`ו חלסטרה, התרגשת כשמירב לוין עזבה את "גלגל המזל", האמנת לדודו טופז שהוא יביא חייזרים לאולפן, לא היית מפספס רמת אביב ג` ובתום העונה השנייה היית במתח לדעת מי חטף את יעל בר זוהר. תמיד רצית לשלוח קלטת ל"פיספוסים", אבל לא הייתה לך מצלמת וידאו.
&nbsp
כשהתחברתם לכבלים התרגשת בטירוף כשהאיש עם הסרבל של "ערוצי זהב" התקין לכם את הממיר השחור הקטן והמכוער. בשש בערב היית יושב מול ערוץ הילדים כדי לצפות על פי הסדר הבא ב: אריזה משפחתית, צער גידול בנות, הנסיך המדליק מבל אייר, אבא חורג אמא חורגת ונישואים פלוס. בחופש הגדול היית מתפלל שהמופע של "עיר ערוץ הילדים" יגיע לעיר שלך, כדי שתוכל לראות את גיל ססובר מקרוב.
&nbsp
לא היית גזעי ולא מגניב - היית "קוּל". תלשת מ"מעריב לנוער" פוסטרים של קלי מ"בברלי הילס 90210", היה לך יומן של זבנג או של היי-פייב, נעלי הספורט שלך היו מדליקות אור עם כל צעד, ובמקרים קשים אפילו היית מסתובב עם מחזיר אור שחילקו בבי"ס קשור לשרוכים. היה לך בסנדוויץ` ממרח שוקולד של "שוקי והפצפונים", ועכשיו כשאתה נזכר בזה אתה מזיל ריר.
&nbsp
היית מאזין לרדיו עם קלטת מוכנה להקלטה בטייפ, מחכה לשירים של הבקסטריט-בויז, ספייס-גירלס והנסון, כדי שיהיה לך מה לשמוע בווקמן בטיול השנתי. חגגת יום הולדת לצלילי היטמן 7, בכל מסיבה רקדת את "ריקוד המקרנה", ועד היום אתה זוכר את כל התנועות. ישבת להכין שיעורים שברקע הערוץ החדש והמגניב - MTV (בימי הזוהר שלו עם עדן הראל...).
&nbsp
קראת את כל הסדרה של ג`ינג`י, חבורת כוח המוח או צמרמורת. ניסית להתקבל עם הכיתה שלך לששטוס, ולהתקשר ל"הוגו" כדי לדבר עם נמרוד רשף. הכרת בע"פ את השירים של ערוץ הילדים, והיית עושה עם הידיים את "זה סימן בשבילי זה סימן בשביל כולם". המשחק הראשון שלמדת לשחק במחשב היה "דייב 1", וכשסוף סוף התחברתם לאינטרנט היה מותר לך להדליק אותו רק בערב ובסופי שבוע, כי בשאר הזמן זה היה ממש יקר.
 

Y. Welis

New member
ה'שקפקפים' היו גם בשמונים - היו לי כאלה ב-84'-85'. דמו קצת

לקרוקס, אבל היו עשויים מחומר נחות שלא היה נוח באמת (והיה מעביר את המדרכה מצויין לרגל). אולי פעם יהיו קרוקס שקופים...
&nbsp
חלק מהדברים היו גם בשמונים; הפער אז בין הזמנים לא היה כ"כ קיצוני.
&nbsp
זוכר אגב את תוכנית 'זומביט' הראשונה בחינוכית, שבה הוצג המשחק 'דום' (94' כנראה). היתה קצת נחותה ברמתה, ועל כן נקראה בפי העם 'זוביט'... (+ פעמיים בתוכנית עצמה, בטעות פרוידיאנית).
&nbsp
היתה תקופה טובה בחלקה, אבל כמי שעבר את השמונים והשבעים, אני יכול לומר שהיא לא משתווית להם. בשלווה, הרוגע והמתינות (והאיכות), התשעים כבר היו נחותות.
&nbsp
אגב התשעים מאוד נבדלות בינהן - 90'-93' היו שונות מאוד ממה שבא אחריהן, וכן 99'-98' גם היו שונות - חיוביות יותר. באמצע, 94' עד 97' היו רולר-קוסטר של טראומות ומתחים, כי אז עוד אנשים היו רגישים לזה.
&nbsp
אח"כ באינתיפאדה השניה, מ-03' בערך, כבר איבדו את זה - האנשים איבדו את הרגישות לסביבה, לעצמם, אפילו לזמן. אין יותר שום דבר חוץ מהבילוי, הבריחה, הקיצוניות.
 
דבר שהיה גם בשנות השמונים

והוזכר בתגובה למעלה הוא מכתביות. רק שהמכתביות שאני זוכרת משנות השמונים הן של הסידרה/סרט "תהילה" (FAME) וסדרות נוספות כמו ד"ר דובשני..
מאוחר יותר היו גם אוספים, בעיקר "חבורת הזבל" המפורסמת וגם סדרות טלויזיה כמו זרבובים ועוד.
&nbsp
 

Y. Welis

New member
הכוונה לניירות מכתבים? כמו 'הולי הובי'? (ועוד ילדה אחת)

כי 'חבורת הזבל' היו קלפים + אלבומים לאסוף אותם.
 
כן, ניירות מכתבים

ל"תהילה" ולסידרה "ד"ר דובשני" היו ניירות מכתבים (שנקראו בפינו מכתביות בתור ילדים)
לחבורת הזבל אני זוכרת שהיו קלפים ואלבומים אבל הזכרתי אותם בלי קשר, כעוד זיכרון לדברים שנהגנו לאסוף באותה תקופה.
 

Y. Welis

New member
ה'דובשני' לא היה מוכר לי, עד שבדקתי עליו ברשת

http://www.televizia.net/vb/showthread.php?t=17379
&nbsp
הקישור השני ליוטיוב עובד.
&nbsp
אבל הוא די מאוחר - סוף השמונים או בתשעים.
&nbsp
אני זוכר דברים מוקדמים יותר, כמו 'נערת התותים' - מסביבות 83'. כנראה אנימה יפאנית. וכן את קופסאות 'ספורט בילי'.
&nbsp
הערוץ ההונג-קונגי סטאר פלוס, ששודר בכבלים ברוב התשעים, שידר כמה מהקלאסיקות משנות השבעים מאוחר בלילה (הבוקר אצלם הוא 2-3 בלילה כאן), כמו 'ספורט בילי', 'מאקרון', 'השכונה של מיסטר רוג'רס' (שלא שודרה מעולם בערוץ 1/חינוכית, ולכן לא יכולנו להבין את המערכון עליו של אדי מרפי ב-SNL...) ועוד. עזר להשלים כמה חוסרים.
&nbsp
 
ד"ר דובשני דווקא זכור לי מתחילת שנות השמונים

כאשר אני הייתי בכיתה א' (האמת היא שאני זוכרת אותו ממש במעומעם, זוכרת בערך איך הוא נראה ושזה היה השם שלו אבל לא יותר מזה). אפילו הסיבה שבגללה נזכרתי בזה היא רק בגלל האיזכור של מכתביות כאן בשרשור, ונזכרתי שדיברתי עם חברה שהייתה לי אז, כשהיה מקובל להחליף מכתביות, שהציעה לי מכתביות של הסידרה הזאת תמורת מכתביות שלי מאותה סידרה אבל כנראה אחרות. זיכרון מעומעם משהו.
 

Y. Welis

New member
אולי שודר בשנה שלא היתה לי TV, ב-84'

השלמתי אז מכל מיני מקורות אחרים - קרובים ושכנים (השנה שבה החל 'רח' סומסום' המקומי).
&nbsp
&nbsp
 

Happytom

New member
היי

פתחתי פוסט על דברים שקרו בשנות ה-90- תחילת ה-2000, תתמקד בבקשה בנושא של הפוסט.
אם אתה רוצה, אתה יכול לפתוח פוסט חדש של דברים שקרו בשנות ה-80.
 

Y. Welis

New member
צר לי שגלשתי... לא ידעתי שיש חוק שאוסר על אסוציאציות...

להבא ציין מראש אילו ימים, חודשים ושנים מותרים בשירשור, ואילו לא...
&nbsp
מזל שלא הזכרתי את השבעים... הייתי גורם למשבר בינלאומי.
 

Happytom

New member
היי נטע

העניין של המכתביות לא זכור לי (אולי זה היה קטע של בנות, כמו הקלאס בהפסקות) אם יש לך עוד כל מיני זכרונות על תוכניות טלוויזיה\משחקים וכו', אשמם אם תעלי אותם בפוסט :)
 
היי


הגיוני שעניין המכתביות לא זכור לך ולאו דווקא כי זה היה תחביב של בנות אלא כי זה היה נפוץ יותר בשנות השמונים. אני חושבת שבשנות התשעים זה קצת ירד.
בכל אופן זה רעיון לא רע לפתוח פוסט על תוכניות הטלוויזיה האהובות משנות השמונים
 

Y. Welis

New member
צר לי נטע, אבל יש חוק בישראל, שאומר שהשירשור הזה יעסוק רק

ב'...דברים שקרו בשנות ה-90- תחילת ה-2000, תתמקד[י] בבקשה בנושא של הפוסט'
&nbsp
אחרת נצטרך לנקוט נגדך בצעדים, כמו שנאמר בספר ילדים עתיק אחד ומבוקש.
 
אבל..

תת השירשור הזה התחיל מזה שכתבת שחלק מהדברים היו גם בשנות השמונים
 

Happytom

New member
כתבתי

אנשים שנולדו בשנות ה-80, משמע כאלה שגדלו או התבגרו בשנות ה-90 :)
קבלי שני נקודות על קטנוניות :)
&nbsp
אני לא יודע איך זה מקובל פה, אבל לדעתי כאשר בנאדם פותח פוסט עם מטרה מסוימת צריך לשמור על הקו הזה, ואם מישהו רוצה לדבר על משהו נוסף במקום להסיט את הדיון שיפתח פוסט משלו?
&nbsp
או שפה הדינמיקה היא יותר של פטפטת? אני לא יודע, אני מסתגל.. :)
 

Happytom

New member
בן כמה אתה?

אני לא מבין את הגישה הילדותית שלך.
בנאדם יפתח פוסט כי הוא רוצה לקבל מתכונים לעוגת שוקולד, ולי זה יעשה קישור אסוציאציה ללונה פארק, אז אני אסיט את הדיון ללונה פארק ומטרת פותח הפוסט תתערפל.
&nbsp
אתה לא אמור להפגע מכך, תתייחס לזה בצורה בוגרת, אתה רוצה לדבר על דברים שקרו בשנות ה-80, אתה יכול לפתוח פוסט משלך.
תודה.
 

Y. Welis

New member
בן 100 פחות 50 ועוד 3 חלקי 2.

ממליץ שלא תנסה לשלוט במה שאנשים כותבים. לא כתבו מה שרצית לשמוע - עבור הלאה. אין סיבה לומר להם מה הם צריכים ומה לא.
&nbsp
אתה יכול להסיט את הדיבור למה שרק תרצה. זה לא יפריע לי או לאף אחד. זה לא צריך להפריע.
&nbsp
ממילא סתרת את עצמך כי הזכרת בהודעה אחרת את שנות השמונים בתחילת הפתיל.
&nbsp
לסיכום - עזוב נסיונות לשלוט באחרים. זה מיותר.
 
למעלה