ילדתי../images/Emo41.gif
ביום שבת, בשעה 4:34 לפנות בוקר, ילדתי את בני המתוק והמשגע בלידה ארוכה, מתישה ומזעזעת. הלידה הייתה ההיפך הגמור מלידת בית או מלידה טבעית. הגעתי לבית חולים לאחר 16 שעות של טפטוף וזרימה בלתי פוסקים של מי שפיר, ללא צירים, צוואר ארוך וסגור. קיבלתי זירוז שהוביל לצירים מכאיבים ביותר במשך 8-9שעות. לאחר מכן קיבלתי גם אפידורל. ביליתי בחדר לידה 32 שעות נוראיות, כשהפתיחה כמעט ולא התקדמה במשך יותר מ-24 שעות. כל הזמן ריחף האיום של ניתוח. בסוף, לאחר 48 שעות ללא שינה, ילדתי, אך בלידת וואקום. כוחי לא עמד לי בסוף. את הלחיצות האחרונות כבר לא הייתי מסוגלת לבצע והייתי האומללה באדם. מבחינתי זו חוויה טראומטית ביותר. אבל-אני מוכרחה לציין לחיוב את ההתנהגות הנפלאה, החמה, האנושית והמאוד מקצועית של הצוותים בתל השומר (התחלפו 4 משמרות עד ללידה שלי). מכל הרע שהיה, אין לי אף טענה לאנשי חדר הלידה שעשו הכל כדי להקל ולתת לי הרגשה טובה. הם גם ממש לא דחפו לניתוח-להיחפך ביקשו להימנע בכל מחיר. במובן זה תל השומר הוא חוויה טובה ואני מלאת התפעלות. אני כותבת את ההודעה הזו כשפיצקי הקטן בזרועותיי ואין מאושרת ממני. הרגשתי שאני מוכרחה לשתף אתכן, כי התייעצתי אתכן המון ולמדתי הרבה, והצלחתן לחזק אותי לא אחת. למרות הלידה שהייתה לי-אני מרגישה יותר שייכת אליכן מאשר לפורום הריון ולידה.
ביום שבת, בשעה 4:34 לפנות בוקר, ילדתי את בני המתוק והמשגע בלידה ארוכה, מתישה ומזעזעת. הלידה הייתה ההיפך הגמור מלידת בית או מלידה טבעית. הגעתי לבית חולים לאחר 16 שעות של טפטוף וזרימה בלתי פוסקים של מי שפיר, ללא צירים, צוואר ארוך וסגור. קיבלתי זירוז שהוביל לצירים מכאיבים ביותר במשך 8-9שעות. לאחר מכן קיבלתי גם אפידורל. ביליתי בחדר לידה 32 שעות נוראיות, כשהפתיחה כמעט ולא התקדמה במשך יותר מ-24 שעות. כל הזמן ריחף האיום של ניתוח. בסוף, לאחר 48 שעות ללא שינה, ילדתי, אך בלידת וואקום. כוחי לא עמד לי בסוף. את הלחיצות האחרונות כבר לא הייתי מסוגלת לבצע והייתי האומללה באדם. מבחינתי זו חוויה טראומטית ביותר. אבל-אני מוכרחה לציין לחיוב את ההתנהגות הנפלאה, החמה, האנושית והמאוד מקצועית של הצוותים בתל השומר (התחלפו 4 משמרות עד ללידה שלי). מכל הרע שהיה, אין לי אף טענה לאנשי חדר הלידה שעשו הכל כדי להקל ולתת לי הרגשה טובה. הם גם ממש לא דחפו לניתוח-להיחפך ביקשו להימנע בכל מחיר. במובן זה תל השומר הוא חוויה טובה ואני מלאת התפעלות. אני כותבת את ההודעה הזו כשפיצקי הקטן בזרועותיי ואין מאושרת ממני. הרגשתי שאני מוכרחה לשתף אתכן, כי התייעצתי אתכן המון ולמדתי הרבה, והצלחתן לחזק אותי לא אחת. למרות הלידה שהייתה לי-אני מרגישה יותר שייכת אליכן מאשר לפורום הריון ולידה.
