ילדתי ../images/Emo6.gif
מתוך שבח והודאה להשם יתברך שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן אני, אני שמחה לבשר על הולדת בתי המקסימה והמשגעת והמתוקה כל כך! ילדתי ביום שני, זאת חנוכה, אחרי כשלושים שעות מתישות מהרגע שהגעתי לבית החולים ועד הלידה. הלכתי לבית חולים לבדיקה של מעקב הריון עודף והרופא וגם המיילדת שלי, מינדי הציעו לי להשאר. בדיעבד אני שמחה שנשארתי שם, כי אם הייתי הולכת הביתה והיה מתפתח מה שהתפתח, לא בטוח שהייתי יולדת רגיל, אלא קיסרי. את סיפור הלידה אכתוב מאוחר יותר, רק אומר שמינדי היתה איתי כל הזמן ושהצירים היו כואבים בטרוף עד שכבר ראיתי שבלי אפידורל לא אוכל לישון ולצבור כוחות. האפידורל עזר קצת, אך לא הרבה, כי את צירי הלחץ שנמשכו מארבע בבוקר ועד הלידה, אחת בצהרים הרגשתי ממש חזק. בכל אופן החוויה של הלידה היתה קשה מאוד מאוד מאוד, טראומתית ממש וקשה לי להבין איך שרדתי את כל זה. עד שהתינוקת יצאה כבר צרחתי שאני רוצה קיסרי ולא אכפת לי כלום, רק שהתינוק יצא כבר משם בדרך זו או אחרת. מנהלת המחלקה, ד"ר זוהר (ילדתי בצפת) צעקה עלי "רצית לידה טבעית! את לא הולכת לקיסרי עם פתיחה 10!!" צרחתי עליה בחזרה, לא זוכרת מה. בסוף הגיע עוד איזה בריון רוסי (רופא בכיר דווקא, אבל באותו רגע הוא נראה לי בריון) שדחף לי את הבטן חזק כדי שהקטנה תצא כבר, צרחתי גם עליו כי הוא הכאיב לי, אבל אחרי כמה דקות הנס קרה והיא היתה בחוץ. זה היה סיוט לא קטן... אה וחוץ מזה שחתכו אותי למרות בקשותיי ויש לי כאבי תופת מהתפרים ואני מסתובבת וכואבת כל הזמן. מהמחלקה ברחתי אחרי יומיים, רצו להשאיר אותי עוד, אבל זהו. עכשיו אני בבית. ולסיכום קטן - יש לי תינוקת משגעת ואני מאוהבת בטרוף! מאחלת לכולן לידה קלה באמת ובטח לא כמו שלי... הסיפור יגיע בהמשך... נשיקות ותודה על הכל!
מתוך שבח והודאה להשם יתברך שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן אני, אני שמחה לבשר על הולדת בתי המקסימה והמשגעת והמתוקה כל כך! ילדתי ביום שני, זאת חנוכה, אחרי כשלושים שעות מתישות מהרגע שהגעתי לבית החולים ועד הלידה. הלכתי לבית חולים לבדיקה של מעקב הריון עודף והרופא וגם המיילדת שלי, מינדי הציעו לי להשאר. בדיעבד אני שמחה שנשארתי שם, כי אם הייתי הולכת הביתה והיה מתפתח מה שהתפתח, לא בטוח שהייתי יולדת רגיל, אלא קיסרי. את סיפור הלידה אכתוב מאוחר יותר, רק אומר שמינדי היתה איתי כל הזמן ושהצירים היו כואבים בטרוף עד שכבר ראיתי שבלי אפידורל לא אוכל לישון ולצבור כוחות. האפידורל עזר קצת, אך לא הרבה, כי את צירי הלחץ שנמשכו מארבע בבוקר ועד הלידה, אחת בצהרים הרגשתי ממש חזק. בכל אופן החוויה של הלידה היתה קשה מאוד מאוד מאוד, טראומתית ממש וקשה לי להבין איך שרדתי את כל זה. עד שהתינוקת יצאה כבר צרחתי שאני רוצה קיסרי ולא אכפת לי כלום, רק שהתינוק יצא כבר משם בדרך זו או אחרת. מנהלת המחלקה, ד"ר זוהר (ילדתי בצפת) צעקה עלי "רצית לידה טבעית! את לא הולכת לקיסרי עם פתיחה 10!!" צרחתי עליה בחזרה, לא זוכרת מה. בסוף הגיע עוד איזה בריון רוסי (רופא בכיר דווקא, אבל באותו רגע הוא נראה לי בריון) שדחף לי את הבטן חזק כדי שהקטנה תצא כבר, צרחתי גם עליו כי הוא הכאיב לי, אבל אחרי כמה דקות הנס קרה והיא היתה בחוץ. זה היה סיוט לא קטן... אה וחוץ מזה שחתכו אותי למרות בקשותיי ויש לי כאבי תופת מהתפרים ואני מסתובבת וכואבת כל הזמן. מהמחלקה ברחתי אחרי יומיים, רצו להשאיר אותי עוד, אבל זהו. עכשיו אני בבית. ולסיכום קטן - יש לי תינוקת משגעת ואני מאוהבת בטרוף! מאחלת לכולן לידה קלה באמת ובטח לא כמו שלי... הסיפור יגיע בהמשך... נשיקות ותודה על הכל!
