ילדת ידיים ובכי

michalh6

New member
ילדת ידיים ובכי

שלום, יש לי בת בגיל שנה וחצי, שמאז שנולדה ועד היום עם הפסקות קצרות רק בוכה ורוצה שירימו אותה על הידיים ולא מספיק שירימו אותה אלא גם שיעמדו איתה, כשנולדה היה לה קוליק עד גיל 7 חודש' לערך ושייכתי את הבכי לכאב זה ולכן כל הזמן היא היתה על הידיים, כשהחלה לזחול היא קצת השתחררה וכך גם כשהחלה ללכת אך לרוב היתה על הידיים, לאחרונה אף נכנסה לגן חדש אך תופעת הידיים והבכי החריפו , עושה רושם שהיא מאוד אוהבת את הגן אך כשמגיעה הביתה לא מוכנה שאניח אותה על הרצפה אלא רק שארים אותה ואעמוד, בשבוע האחרון החלטתי לעמוד על שלי ומזה 5 ימים ללא הפסקות או ויתורים היא בכתה במשך 4 שעות רצופות (עד שבעלי הגיע הביתה) ולא התייאשה, לאחר 5 ימים ללא התקדמות נשברתי, אני חייבת לציין שכשבעלי מגיע הביתה הוא מרים אותה למשך כ-5 עד 10 דק' ואז היא יורדת לרצפה, משחקת ומשתוללת עם אחיה בן ה-6, ונראית מאושרת לגמרי, את תרגיל הידיים והבכי היא עושה לרוב לאמי , אחותי ולי כך שברור שהבעיה היא אצלינו אך לא ברור לי מהי וכיצד לשפר את איכות חיי כי אין לי ספק שאני על סף התמוטטות נפשית, אנא עזרתך והכוונתך תודה, מיכל
 
פתח למחשבה...

שלום רב מיכל, אני מאוד מבינה לנפשך. ילדה שרוצה/תובעת כל הזמן על הידיים ובוכה זה אכן מצב מעייף. החלק המעודד והאופטימי של הסיפור הוא שאת מזהה אצל מי הבעיה. זו מחצית הדרך לפתרון. יחד עם זאת, יש לזכור שמניעים אובייקטיבים (הקוליק) הביאו אותך להרגיל אותה להיות על הידיים. הפעוטה פתחה הרגל ותנאי שאומר :"רק אם אימא שלי מחזיקה אותי על הידיים אני מרגישה בטוחה, אהובה, חשובה ושייכת". תפקידך לעזור לה להרחיב את התנאי. כלומר, להשריש בקרבה את האמונה שגם אם היא לא על הידיים היא ממשיכה להיות אהובה וחשובה. "בשבוע האחרון החלטת לעמוד על שלך ומזה 5 ימים ללא הפסקות או ויתורים היא בכתה במשך 4 שעות רצופות (עד שבעלך הגיע הביתה) ולא התייאשה" האם דרך זו הביאה אותה למסקנה שהיא אהובה וחשובה? מה הילדה למדה מהחוויה? ברור שדרוש שינוי. לאור האמור לעיל, האם עולה בדעתך דרכים נוספות בהם תוכלי לספק לילדה את הצורך להיות ולהרגיש שווה, חשובה, רצויה ואהובה ? עינת גבע, יועצת משפחתית במכון אדלר.
 
למעלה