זונה של החיים
New member
ילדת פרא מחונכת
למה את תמיד ככה? רוצה לבכות, רוצה לברוח, אבל מכריחה את עצמך, משחקת אותה גיבורה, את לא שייכת לפה, התבלבלת בין העולמות, את יכולה להיות הרבה יותר, אבל בוחרת לא לנסות. אני לא מבין, באמת כואב לך מבפנים? או שאת סתם מראה את זה לאנשים? את לא באמת נפצעת, איכשהו את תמיד מנצחת, יש לך אפוד חסין רגשות, את באמת מפחדת שיראו שאת אנושית? את אוהבת לקחת אחריות, רוצה שיצפו ממך ליותר, מתאמצת מעל ומעבר, אני מבין. אבל למה בשביל אחרים? כשמדברים עלייך, מדברים על משהו על-אנושי, מצביעים עלייך כשאת עוברת, אני לא אומר שיש משהו רע רק אצלך, זה גם אצל כולם, לדעתך זו חולשה להראות אהבה? ככה גידלו אותך, ילדת פרא מחונכת, את לא באמת חופשייה, מאחורי החלונות, אם תבדקי תמצאי קירות. את כמו פצצת זמן מתקתקת, מחכה לרגע שתתפוצצי, אני אהיה שם, לעזור לך לאסוף את השברים, את לא כל-כך תמימה, מסובבת את כולם על האצבע הקטנה, אז שלגיה שלי, את החיקוי שלך לאלוהים, תשמרי רק למאמינים, תקחי את הזמן, תחליטי אם את מאמינה לדבריי, לא ביקשתי ממך להשתנות, כי מה שאני הכי אוהב בך, זה את כל הדברים המיוחדים, פעם היינו קרובים, עכשיו הרחקת אותי מחייך, דווקא כשהרגשתי שאנחנו מתקרבים, ברחת לחיים הפרטיים, פיית-קסמים שלי, תפזרי עליי קצת מהקסם שלך, אם אני באמת אאמין, אולי ניהיה יחד מתחת לאור הכוכבים, אז בובה שלי, יש לך מאות שמות, אבל אותך אי אפשר לתייג, את סקסית ומיסתורית, ואת הכי יפה שאת ילדותית, אז אם את רוצה לשנות את העולם, רק תחחיכי חיוך קטן, כי כמו פרפרים לבנים, הדברים הכי יפים הם אלו שנראים לא חשובים.
למה את תמיד ככה? רוצה לבכות, רוצה לברוח, אבל מכריחה את עצמך, משחקת אותה גיבורה, את לא שייכת לפה, התבלבלת בין העולמות, את יכולה להיות הרבה יותר, אבל בוחרת לא לנסות. אני לא מבין, באמת כואב לך מבפנים? או שאת סתם מראה את זה לאנשים? את לא באמת נפצעת, איכשהו את תמיד מנצחת, יש לך אפוד חסין רגשות, את באמת מפחדת שיראו שאת אנושית? את אוהבת לקחת אחריות, רוצה שיצפו ממך ליותר, מתאמצת מעל ומעבר, אני מבין. אבל למה בשביל אחרים? כשמדברים עלייך, מדברים על משהו על-אנושי, מצביעים עלייך כשאת עוברת, אני לא אומר שיש משהו רע רק אצלך, זה גם אצל כולם, לדעתך זו חולשה להראות אהבה? ככה גידלו אותך, ילדת פרא מחונכת, את לא באמת חופשייה, מאחורי החלונות, אם תבדקי תמצאי קירות. את כמו פצצת זמן מתקתקת, מחכה לרגע שתתפוצצי, אני אהיה שם, לעזור לך לאסוף את השברים, את לא כל-כך תמימה, מסובבת את כולם על האצבע הקטנה, אז שלגיה שלי, את החיקוי שלך לאלוהים, תשמרי רק למאמינים, תקחי את הזמן, תחליטי אם את מאמינה לדבריי, לא ביקשתי ממך להשתנות, כי מה שאני הכי אוהב בך, זה את כל הדברים המיוחדים, פעם היינו קרובים, עכשיו הרחקת אותי מחייך, דווקא כשהרגשתי שאנחנו מתקרבים, ברחת לחיים הפרטיים, פיית-קסמים שלי, תפזרי עליי קצת מהקסם שלך, אם אני באמת אאמין, אולי ניהיה יחד מתחת לאור הכוכבים, אז בובה שלי, יש לך מאות שמות, אבל אותך אי אפשר לתייג, את סקסית ומיסתורית, ואת הכי יפה שאת ילדותית, אז אם את רוצה לשנות את העולם, רק תחחיכי חיוך קטן, כי כמו פרפרים לבנים, הדברים הכי יפים הם אלו שנראים לא חשובים.