כמה דברים:
1. לא סיפרת בן כמה הילד ובאיזו כתה הוא לומד. האם האיטיות מאפיינת אותו מתמיד? (צריך כמובן לשאול את ההורים). 2.זה שהילד לא אובחן כבעל קשיים בקשב וריכוז- זה עוד לא אומר שאין לו. צריך לבדוק נושא זה יותר לעומק, אבל אני לא יודעת כמה ידע יש לך בתחום זה, על-מנת לקבל התרשמות מקצועית בעניין. 3. אני באמת לא חושבת שאפשר או שצריך להתערב בכל דבר. יש מגבלות למקצוע שלנו, וצריך להכיר בהן. ותארי לך שאכן מדובר בטמפרמנט. נו?- אז הרי לא תצליחי לשנות את הטמפרמנט שנולד איתו. זה הוא וככה הוא וצריך לכבד ולהבין את זה. ברור שזה משהו שמפריע לתפקוד, אבל לא נראה לי שנתון לשינוי. וגם אם מדובר במשהו שהוא על בסיס קשב וריכוז- מנסיוני, ההתנהלות האיטית איננה ניתנת לשינוי, כי מדובר על משהו שהוא אורגני או שתהליכי העיבוד המוחיים הם איטיים, וגם אז צריך להשלים עם זה. לדעתי, ההדרכה למורה צריכה להיות יותר מכיוון של להסביר לה מה מקור האיטיות (אם המקור נהיר לך), לתת לו עוד זמן לסיים משימות בכתה, אולי אפילו לוותר על 2 שאלות מתוך 7 שניתנות, לתת לו עוד זמן במבחנים (בגיל בית הספר היסודי לא צריך בשביל זה אבחון כזה או אחר!!), לכבד אותו, לא להלחיץ אותו. ובעיקר- להבין שזה הוא, על מעלותיו וחסרונותיו. 4.האם חוץ מהאיטיות הכל בסדר? מה קורה עם הכתיבה (לא רק מבחינת הקצב), מה קורה עם הקריאה?- האם מדוייקת? האם מבין את הנקרא? כיצד עונה על שאלות בעל-פה ובכתב? מה עם החשבון? בעיניי- אילו הדברים החשובים ושניתנים גם לשיפור ועליהם הייתי שמה דגש. מצטערת שלא עניתי לשאלתך, אלא הבעתי את דעתי המקצועית לגבי הדברים (אני למשל ממש "ספידי גונזלס" ואצלי זה עניין של טמפרמנט- לטוב ולרע). אשמח אם תשתפי בעוד אינפורמציה. שירה.
הקושי לא מתבטא רק במעברים מפעילות אחת לשניה הכל אצלו קורה לאט, אוכל, קריאה, כתיבה, משחק.... לא רוצה להלחיץ אותו, המורה שלו שותפה לדעה שהוא מאוד איטי, רוצה ל"העיר אותו" בעזרת פעילות חוייתית ממוקדת מטרה. רעיונות? תודה