ילד אלים בגן הילדים שלנו

[שמש צהובה3]

ילד אלים בגן הילדים שלנו

שלום לכולם.
אנחנו מתמודדים עם סוגיה לא פשוטה בגן של הבן שלי, גם טרום חובה עם חובה, שנה ראשונה של הבן שלי בן ה-4, גן נפלא ונהדר!! גננת מן השורה הראשונה, סייעת לתפארת, ילדים מקסימים, רק, ילדון אחד- ככל הנראה עם הפרעות התנהגות קשות בעל התפרצויות זעם ואלימות.
היו כמה מקרי אלימות מול ילדים- מס' ילדים שחטפו ממנו קוביה בראש/זרק מטאטא, ועכשיו, הגננת האהובה שלנו קיבלה ממנו שולחן בברך והיא בתאונת עבודה בבית.
תודה לאל הילד שלי לא נפגע, לטענתו הוא "מסתתר" כשהילד הזה בהתפרצות, אנחנו במתח, בפחד- שחס וחלילה הילד שלנו יהיה הבא בתור.
הילד מטופל ומוכר ע"י העירייה, ההורים שלו משתפים פעולה והולכים איתו לכל הטיפולים הנדרשים והבדיקות, המפקחת בודקת אופציות עבורו וחושבים איך ממשיכים איתו אבל, הוא עדין בגן, כל יום, והילדים לא מוגנים.
הגננת והסייעת שלנו עברו תכנית טיפולית ללא אלימות ולכן הילד הזה שובץ לגן שלנו (הוא לא מהשכונה).

מה אתם הייתם עושים במקומי?
לא כל ההורים בגן מן הסתם באותה דעה*

 

[חייבתלהגיב]

גם אצלנו יש ילדים אלימים,

ואחד במיוחד, וגם בגן של בת אחרת היו, ואחד במיוחד (שנשאר בהמשך שנה נוספת בגן חובה).
במקומך הייתי דורשת שיוציאו את הצעצועים המסוכנים מהגן (כמו קוביות גדולות מעץ) וימנעו גישה לדברים מסוכנים אחרים שחייבים להימצא בגן. כך שגם אם הילד אלים, לא תתרחש פגיעה חמורה באמת. מעבר לכך לא יודעת אם הייתי עושה משהו נוסף.

יש לציין שבפועל לא עשיתי כלום, אבל הילדות שלי בנות ולכאורה פחות בסכנה.

 

[אורים כהורים]

חד משמעית לא שולחת לגן עד שהמצב מסתדר

 

[זלופית]

זאת עצה לא ישימה בעליל - ככל הנראה מדובר בשבועות ארוכים...

 

[שמש צהובה3]

זה היה יכול להיות יעיל אם כמה הורים

היו משביתים יחד את הגן ולא מביאים את ילדיהם.

 

[אורים כהורים]

תשובתי כוונה לשאלתך

ואכן כמו שציינת, מן הסתם לא כל ההורים בגן באותה הדעה ולפעמים יש מקרים בהם צריך לחשוב קודם כל על הילד הפרטי שלך ועל הרווחה שלו.
&nbsp
לגבי מה אפשרי או לא אפשרי כשהורה חושב מה לעשות במקרה - גם זה עניין של תפיסה וצורת חשיבה. מבחינה נפשית ורגשית מצב כזה כמו שאת מתארת הוא לא בריא בכלל עבור ילדים. אם היה מדובר חלילה במחלה פיסית מדבקת אני מניחה שהורים לא היו חושבים פעמיים ולא שולחים את ילדיהם לגן ומוצאים פתרונות יצירתיים, אלא שבהקשר של הנפש והרגש לעיתים קרובות יש נטייה לחשוב אחרת, או 'לא לעשות עניין' או אולי אפילו לא להקדיש מחשבה לנושא.
&nbsp
עם כל החמלה שיש כלפיי הילד האלים, עדיין יש פה מצב שמצריך התייחסות *מיידית* על מנת לעזור לילדים ולהיטיב עם בריאותם הנפשית ומאחר ומדובר בקבוצת הורים שדעתם לא אחידה אז כאן זאת האחריות של כל הורה לילד שלו ולמה שנראה בעיניו הולם ונותן מענה אמיתי עבורו.
הרעיון של סייעת צמודה הוא הכרחי אבל לא בהכרח קשור ל-מה עושים על הילד (שלך)? כפי שאת שאלת אלא אם כן המענה של המערכת יהיה גם הוא מיידי.
&nbsp
ולכן יעיל בעיני זה מה שיעיל עבור טובתו הגבוהה ביותר של אותו ילד שההורה שלו מתלבט לגביו

ולכך תשובתי כוונה .
וכן - אפשר למצוא פתרונות למענה עבור הילד שנמצא זמנית מחוץ לגן, ובהנחה שזה מה שחשוב להורה.
&nbsp
בכל מקרה מקווה בשבילכם שתמצאו מענה הולם עבור בנך ושהדברים יחזרו לסדרם בגן כמה שיותר מהר

&nbsp

 

[שמש צהובה3]

את בהחלט צודקת,

אלימות זה לא משהו שעובר לסדר היום, תודה רבה על התשובה שלך, תמיד כייף לשמוע מגוון של דעות.

 

[מרעישה בשקט]

היה לנו בשנה שעברה

גן של שני שנתונים, 35 ילדים, 2 סייעות, גננת שרק נכנסה למערכת ו-2 ילדים לא מאובחנים עם בעיות אלימות (כל אחד מהם בדרך שונה ועם טריגרים שונים).
היה נורא. בדיעבד זו היתה שנה שצילקה הרבה מאוד הורים.
לקח הרבה זמן עד שאנחנו ושאר הורי הגן הבנו עד כמה הבעיה חמורה.
באחד הימים נכחתי בשני ארועים שונים בהפרש של כמה שעות זה מזה, בהם אחד הילדים האלימים זרק כסא בתוך הגן. במקרים אחרים הבת שלי סיפרה לנו על אירועי אלימות פיזית ומילולית בגן, כולל לפחות מקרה אחד של אלימות פיזית כלפי הגננת (היא נזקקה לעזרת הסייעת כדי להשתחרר מהאחיזה של הילד).
היו הורים שניסו לגרום להוצאת הילדים האלימים מהגן. לדעתי זה מהלך חסר תוחלת כאשר אין אבחון. וגם כשיש אבחון, מאוד נדיר שמעבירים באמצע השנה.
לקראת אמצע השנה קיבלנו גננת ותיקה ומנוסה במקום הצעירה, במקביל לחץ של הורים (אנחנו ביניהם) ושל הגננת הוביל להוספת סייעת שלישית.
גורמים נוספים במערכת התחילו לבקר בגן בתדירות גבוהה, ייתכן שכחלק מהאבחון של הילדים או כדי להבין מה נדרש כדי למנוע אסון.
האלימות היתה במגמת ירידה, אבל לא נעלמה לחלוטין וחלק ניכר מזמנה ומרצה של הגננת הוקדש לטיפול בילדים האלימים.
הכניסה של הגננת המנוסה היתה משמעותית ביותר וגם התוספת של הסייעת היתה משמעותית, למרות שהיא לא הוצמדה לילדים האלימים.
כמו הבן שלך, גם הבת שלי תיארה התרחקות מהילדים האלימים. הספיקה לה פעם אחת שבה היא חטפה, כדי ללמוד לשמור מרחק.

לקראת השיבוץ של שנת הלימודים הנוכחית, אחד הדברים שהיו הכי חשובים לנו, זה שהיא לא תהיה באותו הגן עם הילדים האלימים הללו.
ברור לי שגם בגן הנוכחי יש ילדים אלימים (השנה יש גם בנות אלימות), אבל אני לא מוכנה שהיא תהיה בחברת 2 הילדים הספציפיים הללו.

אני משערת שלפחות חלק מההורים בגן שלכם, מנסים להוביל מהלך של העברת הילד האלים לגן אחר, אבל כל עוד הוא בגן נראה לי הגיוני להתעקש על הוספת סייעת.
מכיוון שהוא מאובחן, יכול להיות שאפשר להתעקש שהסייעת תהיה מוצמדת אליו ולא סתם סייעת נוספת בגן. אבל גם אם זו סייעת כללית, הנוכחות שלה תאפשר לגננת או לסייעת הנוכחית להיות צמודות אל הילד האלים ולמזער את הסכנה לשאר הילדים.

אולי אפשר לבקש להוציא מהגן חפצים מסוכנים כמו שחייבתלהגיב הציעה. מוסיפה להצעה שלה מספריים, שדכנים, נעצים ו/או סיכות חדות (דברים שראיתי אצלנו בגן).
הבעיה היא שילד אלים יכול להפוך כל חפץ לנשק ולמשהו מסוכן, והרי לא ניתן להוציא מהגן כסאות ושולחנות.

אני יודעת שבהקשר הזה אני לא "מכילה את האחר", אבל אני מאחלת לכם שבקרוב מאוד תימצא מסגרת מתאימה יותר לילד האלים.

 

[שמש צהובה3]

תודה לכולן, ותודה על התשובה

המפורטת הזו.
ברור לי שלא מוציאים ילדים כאלה באמצע השנה, שזה גרוע מאד בעיני (גם לילד האלים, שאולי אינו נמצא במסגרת הנכונה לו).
מחר, כעצתכן אעשה סיבוב בגן ואבקש להוציא חפצים חדים וקוביות (שהמקוביות עצמם, יש כבר כמה ילדים שנפגעו).
אנחנו נלחמים לקבל סייעת נוספת שתהיה צמודה לילד הזה, ברוב המקרים זה עניין של שניה שהוא מתחמם ואז יכול לקרות אסון. מפחיד.

 

[calabaza3]

אכן סייעת צמודה זה הפתרון היחיד

המקרה נשמע די קיצוני מבחינת רמת הפגיעה (לפצוע גננת ברמה שתשבית אותה זה משהו די קיצוני עבור ילד בגן חובה).
מניסיוני במקרים האלה, הדבר היחיד שיכול לעבוד באופן מיידי זה סייעת צמודה.
כמובן בהנחה שהילד מטופל בכל האמצעים שצריך ונבדקות האפשרויות החינוכיות עבורו לשנה או לשנה הבאה

 

[שמש צהובה3]

זה באמת מקרה קיצוני, התחלנו לפעול

אני ובעלי בכמה חזיתות. הורי הגן די פאסיבים, אז אנחנו פועלים ועושים מה שניתן על מנת לשמור על ילדנו ולעזור לילד האלים להיות במסגרת המתאימה לו.
תודה לכולם.