ילד אמצע עם גמגום

[קרניקה1]

ילד אמצע עם גמגום

אנו משפחה עם 3 ילדים. ילדי האמצעי בן ה-7 לפעמים קשה לו להוציא את המילה היא פשוט נתקעת לו ברור לי שזה קורה ממצב רגשי. כשעובר עליו משהו זה מתחזק וקשה לו לדבר. מגיל 4 היינו בטיפולים קלינאית תקשורת, ריפוי ועיסוק, כו' ופשוט אין שינוי . ילד מאוד פעיל וחברותי בעל ביטחון עצמי. בלילות מתעורר המון פעמים ולפעמים אפלו בבהלה. מאוד כואב לי רוצה לעזור לו ולא יודעת איך.

 

[Rinat 789]

הי יקירה - אם זה רגשי ....

אז צריך דבר ראשון לבדוק את הסביבה המשפיעה עליו. אולי טראומה מבית ספר - גם אם לכאורה הוא בעל בטחון אולי בשכונת מגוריכם... מניחה שתקבלי כאן תשובה יותר מפורטת ממה שיש לי להציע אבל בלי קשר, אולי כדאי לשקול טיפול הומאופטי ? מחזיקה לך את כל האצבעות

 

[קרניקה1]

הטראומה היא..

כשבני היה בן שלוש אביו הלך למלחמה מלחמת לבנון הארורה ולא שמענו ממנו 10 ימים ולא ידענו מה קורה. אני לא דיברתי על זה יותר מדי ולא ראינו טלביזיה כי ידעתי שזה יהיה טראומתי לילדים וכמובן לי. אבל הסביבה מאוד התעסקה בזה ותמיד זה היה מסביבנו השאלות? איפה אבא שלך? וכו' והוא מאוד קשור לאביו מאז שהוא נולד. לפי דעתי זה התחיל משם ועד היום. ממש אבודה .

 

[limor sofferfetman]

גמגום היא תגובת חרדה - יתכן שקשורה לדאגה

לאביו שמבחינתך היתה טראומטית ויתכן שגם מבחינתו, ופעמים רבות אנו מגיבים ב"היחלשות התחום החלש" - כלומר אם היה קושי שפתי קודם לכן, הוא התגבר. עברו שנתיים מאז, חשוב לחזק אותו ולבדוק האם יש כיום דברים שמדאיגים אותו? האם יכול לאמר אותם במילים? אפשר לספר סיפור ולשאול באמצע אם גם הוא דואג...לספר לו שלפעמים את דואגת לסבתא/לאבא האם גם הוא חושב כך לפעמים? לדובב אותו ולהעביר את המסר שאת מאד רוצה לדעת מה מעיק עליו. במקביל, אם הדברים לא משתנים, ממליצה לשקול טיפול פסיכולוגי ממוקד בהיפטרות מהסימפטום. קלינאית וריפוי בעיסוק לא תמיד מספיקים, ויש הצלחות יפות בתחום. לגמגום יש השפעה מזיקה על הבטחון, התקשורת עם האחרים והיכולת לבטא את עצמו - לא הייתי מתעלמת מהסימפטום, לרוב לא עובר לבד בהצלחה לימור סופר פטמן פסיכולוגית חינוכית ופסיכותרפיסטית

 

[קרניקה1]

ילד מאוד רגיש

אכן ילד מאוד רגיש מאוד חושש לכולם מאוד מזכיר לי אותי כשהייתי קטנה. לא הייתי מגדירה אותו כחרדתי אבל קצת דאגן לעולם. אחרי שגיליתי את חכמת הקבלה אני מאוד מבינה אותו וכנראה שכול הזמן צריך להגיד לו שהכול יהיה בסדר. (הבעיה שכרגע הכול לא ממש בסדר והוא כמובן רואה הכול). חודש הבא ישלנו תור לנירולוג ואכן חשבתי על פסיכולוג. . תודה לכולם על העזרה והשיתוף

 

[keren kr]

שאלה לגבי הבהלה?

את מציינת שהוא חברותי ויש לו בטחון עצמי, אז מבחינת השתלבות בחברה, את חושבת שהגימגום פוגע בו? לגבי ההתעוררות בבהלה, בדקתם את זה? , אולי יש לו חרדות שהוא מתמודד איתם . לטיפול בחרדות יש שיטות אחרות ממולצות ( לדוגמא טיפול בשיטת CBT ). לחוכמת הקבלה אין ממש יחס לגמגום, ( הלצה- גם משה רבנו גימגם) לא נותנים לזה כזה משקל , ולפעמים בעיה כלשהי של הילד מפריעה להורים יותר מאשר לילד ואז הם מלחיצים עוד יותר את הילד, וכל היום סביב טיפולים , שזה גם יוצר לחץ באיזה שהוא מובן, וזה בעצם יוצר בעיה.. - לדעתי, אם ניסיתם טיפולים וזה לא עוזר, חשוב שתיקחו את זה בפרופורציה, לא להתמקד רק בזה באינטנסיביות, בסך הכל הילד בריא , חברותי. - יש גם מצבים של גימגום שלא נפתרים, ולא צריך לקבל מזה ייאוש, אני מכירה מקרוב אנשים שחיים עם זה מצויין, גם אם התחשלו מזה בשלב כלשהו בחיים . - לדעתי אם את רוצה לעזור לו , תתני לו בטחון , תעשו איתו דברים שהוא אוהב , תתנו לו הרגשה טובה.שיחווה חוויות הצלחה. - ושאפשר לנסות טיפולים , אבל בגישה יותר רגועה , כלומר לא בגישה שחייבים להצליח לפתור את זה ,וזה הכי חשוב. - אני לא פסיכולוגית , כל מה שרשום הוא מניסיון חיים בלבד.