ילד בודד מאד (לא אוטיסט)
אני מיואשת מהבן הגדול. בקושי יש לו חברים. ביסודי די הציקו לו, אבל היו לו 2 חברים טובים. עבר לחטיבה, בכוונה לא כזאת שכולם הולכים, אלא כזאת שמתאימה לידים שהם דומים לו יותר. בהתחלה היה נראה שיש שיפור. אבל לקראת סוף שנה המצב השתנה - יש לו 2 חברים טובים מאד. אבל הם לא מהכיתה. מהכיתה אין לו בכלל חברים. גם עם החברים האלה לא ממש נפגש, בין היתר כי גרים בישובים אחרים (מציעה להסיע - מסרב).
משתתף ביום העשרה - שם מאד פעיל מבחינת התארגנות וכד', אבל חברים (חוץ אחד משני החברים שלו שגם משתתף - ככה הכירו) - אין.
לפני שנה הצענו ללכת לפסיכולוגית - הסכים. הלך חודשיים, ואז היא עזבה. מצאנו לו מישהי אחרת - אחרי 2 מפגשים ביקש להפסיק.
אתמול שוב הצענו לו שנחפש לו פסיכולוג - הוא מודע לבעייה, אבל רוצה לנסות לשפר את המצב בעצמו (ברור שלא מסוגל).
חוץ מהלימודים ופעילות העשרה, הוא כל הזמן בבית. בעיקר רואה סרטונים שקשורים לפאפונים וכד'. וזהו. שוכב במיטה ורואה סרטונים.
דיברנו בשנה שעברה עם המורה - גם היא רואה בעיה, אבל כבר אין לה כלים לעזור. הרי היא לא יכולה "לשדך" אותו לאיזה ילד - הם כבר נערים, זה לא יעבוד.
אני מיואשת מהבן הגדול. בקושי יש לו חברים. ביסודי די הציקו לו, אבל היו לו 2 חברים טובים. עבר לחטיבה, בכוונה לא כזאת שכולם הולכים, אלא כזאת שמתאימה לידים שהם דומים לו יותר. בהתחלה היה נראה שיש שיפור. אבל לקראת סוף שנה המצב השתנה - יש לו 2 חברים טובים מאד. אבל הם לא מהכיתה. מהכיתה אין לו בכלל חברים. גם עם החברים האלה לא ממש נפגש, בין היתר כי גרים בישובים אחרים (מציעה להסיע - מסרב).
משתתף ביום העשרה - שם מאד פעיל מבחינת התארגנות וכד', אבל חברים (חוץ אחד משני החברים שלו שגם משתתף - ככה הכירו) - אין.
לפני שנה הצענו ללכת לפסיכולוגית - הסכים. הלך חודשיים, ואז היא עזבה. מצאנו לו מישהי אחרת - אחרי 2 מפגשים ביקש להפסיק.
אתמול שוב הצענו לו שנחפש לו פסיכולוג - הוא מודע לבעייה, אבל רוצה לנסות לשפר את המצב בעצמו (ברור שלא מסוגל).
חוץ מהלימודים ופעילות העשרה, הוא כל הזמן בבית. בעיקר רואה סרטונים שקשורים לפאפונים וכד'. וזהו. שוכב במיטה ורואה סרטונים.
דיברנו בשנה שעברה עם המורה - גם היא רואה בעיה, אבל כבר אין לה כלים לעזור. הרי היא לא יכולה "לשדך" אותו לאיזה ילד - הם כבר נערים, זה לא יעבוד.