אולי יותר טוב שנתחיל ממה בשום אופן לא עושים?
אז בשום אופן לא נרדמים בסלון מול הטלויזיה. הילדות הולכות לישון בשמונה וחצי? הוא הולך לישון בשמונה. שיילל, שיצרח, שיבכה שימחה, הכל לגיטימי. לצאת מהמיטה - לא לגיטימי. השינוי בהרגל יהיה קשה גם לו וצריך להבין את זה. לכן לא כועסים, לא צועקים, לא מפליקים, אבל גם לא מנהלים משא ומתן להרכבת הקואליציה ולא מוותרים ולא מרחמים. לוקחים אותו בידיים (בלי לדבר) למיטה, מכסים, נשיקת לילה טוב וזהו. החוצה מהחדר. לילה אחד ההורים יהיו מותשים ממספר הפעמים שהוא ייצא והם יחזירו. אולי כך גם בלילה השני. אבל נחישות ועיקביות יביאו ללילה שלישי שקט. ויתור פעם אחת - והלך עליכם.
