TOMA המקורית
New member
ילד בן 4.5 שבודה המון סיפורים
בני בן 4.5, ילד שלישי ( הכי קטן), ילד מאוד מפותח פיזית, מוטורית ווירבלית, אינטליגנטי מאוד ובעל ביטחון עצמי רב. לאחרונה כל הזמן מספר ״מעשיות״ שסובבות רב הזמן סביב כל מיני אירועים שכביכול התרחשו בגן כמו : אני ועידן טיפסנו על הגג ואחרי זה אני קפצתי על העץ ונפלתי ונשברה לי היד, ואז בא רופא וחתך לי את היד וחיבר לי יד אחרת״ או ״ אבא של רותם רדף באוטו שלו אחרי מפלצת והתנגש בה והיא תקפה אותו ואכלה לו את הראש״ וכו׳ וכו״. אני יודעת שזה סוג של שלב ומכירה את זה גם מילדים הגדולים, אבל אצלו זה מאוד אינטנסיבי ובלתי פוסק ובכל פעם שהוא מתחיל לספר משהו הוא בסופו של דבר מגיע לסיפורים דומים. כמעט אף פעם לא מספר משהו ״אמיתי״. אם לא עוצרים אותו אז הסיפורים הולכים ומסתעפים עד שמגיעים לממדים מפלצתיים וגרוטסקיים לגמרי.
כמו כן עוד משהו שקצת הטריד אותי - היום הוא נסע איתי באוטו ביחד עם בובת הספיידרמן הענקית שלו וכל הדרך הוא דיבר על זה שספיידרמן נורא מסכן ושבגן ( של ספיידרמן) כל הילדים שונאים אותו ומרביצים לו, ושאפילו נשבר לו הגוף. אמרתי לו שמה פתאום, ספיידרמן הוא חזק והוא עוזר לטובים וכולם אוהבים אותו ואף אחד לא ירביץ לו והוא ממש התעצבן ואמר לי ״ אמא את לא מבינה, הספיידרמן שלי הוא תינוק והוא מאוד עדין! וכולם מרביצים לו״. אני יודעת בוודאות שלבן שלי אין בעיות בגן, אף אחד לא מרביץ לו ויש לו הרבה חברים ( וגם הוא לא מרביץ לאף אחד) , הוא ילד טוב ולמעשה בגן הוא סוג של זכר אלפא. ולכן זה נשמע מוזר וקיצוני. יש לציין שהוא מאוד מזדהה עם ספיידרמן, מעריץ אותו ויש לו המון דברים עם ספיידרמן וגם 3 בובות ולכן זה נורא מוזר שהוא פתאום רואה בו ״תינוק״ ושכולם מרביצים לו ושונאים אותו, והוא ( הבן שלי) משמש עבור ספיידרמן כביכול הדמות הבוגרת והמגנה.
אשמח להתייחסותכם, האם יש מקום לדאגה ולבירור יותר מעמיק מול צוות הגן או במקום אחר.
תודה.
בני בן 4.5, ילד שלישי ( הכי קטן), ילד מאוד מפותח פיזית, מוטורית ווירבלית, אינטליגנטי מאוד ובעל ביטחון עצמי רב. לאחרונה כל הזמן מספר ״מעשיות״ שסובבות רב הזמן סביב כל מיני אירועים שכביכול התרחשו בגן כמו : אני ועידן טיפסנו על הגג ואחרי זה אני קפצתי על העץ ונפלתי ונשברה לי היד, ואז בא רופא וחתך לי את היד וחיבר לי יד אחרת״ או ״ אבא של רותם רדף באוטו שלו אחרי מפלצת והתנגש בה והיא תקפה אותו ואכלה לו את הראש״ וכו׳ וכו״. אני יודעת שזה סוג של שלב ומכירה את זה גם מילדים הגדולים, אבל אצלו זה מאוד אינטנסיבי ובלתי פוסק ובכל פעם שהוא מתחיל לספר משהו הוא בסופו של דבר מגיע לסיפורים דומים. כמעט אף פעם לא מספר משהו ״אמיתי״. אם לא עוצרים אותו אז הסיפורים הולכים ומסתעפים עד שמגיעים לממדים מפלצתיים וגרוטסקיים לגמרי.
כמו כן עוד משהו שקצת הטריד אותי - היום הוא נסע איתי באוטו ביחד עם בובת הספיידרמן הענקית שלו וכל הדרך הוא דיבר על זה שספיידרמן נורא מסכן ושבגן ( של ספיידרמן) כל הילדים שונאים אותו ומרביצים לו, ושאפילו נשבר לו הגוף. אמרתי לו שמה פתאום, ספיידרמן הוא חזק והוא עוזר לטובים וכולם אוהבים אותו ואף אחד לא ירביץ לו והוא ממש התעצבן ואמר לי ״ אמא את לא מבינה, הספיידרמן שלי הוא תינוק והוא מאוד עדין! וכולם מרביצים לו״. אני יודעת בוודאות שלבן שלי אין בעיות בגן, אף אחד לא מרביץ לו ויש לו הרבה חברים ( וגם הוא לא מרביץ לאף אחד) , הוא ילד טוב ולמעשה בגן הוא סוג של זכר אלפא. ולכן זה נשמע מוזר וקיצוני. יש לציין שהוא מאוד מזדהה עם ספיידרמן, מעריץ אותו ויש לו המון דברים עם ספיידרמן וגם 3 בובות ולכן זה נורא מוזר שהוא פתאום רואה בו ״תינוק״ ושכולם מרביצים לו ושונאים אותו, והוא ( הבן שלי) משמש עבור ספיידרמן כביכול הדמות הבוגרת והמגנה.
אשמח להתייחסותכם, האם יש מקום לדאגה ולבירור יותר מעמיק מול צוות הגן או במקום אחר.
תודה.
.
