ילד בן 4.6 מפחד לישון בחדו

[גליה1917]

ילד בן 4.6 מפחד לישון בחדו

אני נשואה ולי שני ילדים.ילד בגיל 4.6 וילדה בגיל 3.עברנו דירה ולילדים יש עכשיו חדר משלהם.אבל יש בעיה. הילד היה רגיל לשון בשנתיים האחרונות עם אבא במיטה הזוגית. וכעת צריך להתרגל לישון במיטה משלו בחדר משותף לו ולאחותו ללא נוכחות אבא לידו . והמצב קשה.הילד מתעורר 4-5 פעמים בלילה בבכי ובא אלינו למיטה הזוגית ורוצה לישון איתנו במיטה.המצב נימשך כבר 20 ימים. אנו קמים ומחזירים אותו למיטתו .יושבים לידו ולעיתים מקריאים לו סיפור או מלטפים לו הרגל עד שנירדם.וחוזר חלילה.אבל...כולנו עייפים מאוד.הילד אומר שהוא מפחד ושהוא רוצה את אבא.ושלעולם לא יתרגל למצב החדש. מבקשת אני את עזרתכם לילד שלי.
תודה

 

[smile li]

מצפה לכם עבודה קשה

אבל אתם צריכים להיות חזקים ולעמוד במשימה.
הרגל שילד רכש לאורך שנים, לא יגמר ברגע, בטח לא בזכות דיבורים וחיזוקים מצידכם.

מהרגע בו החלטתם שכל אחד ישן במיטתו, אתם צריכים לפעול בנחישות ולא להישבר, גם אם הילד טוען שהוא לכאורה פוחד וגם אם אתם כבר לא רואים בעיניים מרוב עייפות. זה תהליך שיקח כמה ימים בהם סביר להניח שתאלצו להתמודד עם צעקות, בכי ועייפות קשה, אבל רק כך בנכם יבין שהוא לא ישן עם אבא ושמוטב לו לוותר.
אז מה בדיוק לעשות?

להודיע לילדון בארוחת הערב שמעתה עליו לישון במיטתו ולא עם אבא. הוא ילד בוגר ואבא רוצה לישון לבד ולכן, אם בכל זאת יבוא למיטה שלכם באמצע הלילה, אתם תחזירו אותו חזרה למיטתו ולא תסכימו יותר לשינה משותפת. כאן נגמר הדיון. אין צורך לומר את הדברים בתקיפות ואין צורך להרחיב. העברתם את האינפורמציה ומעתה עליכם האחריות להיצמד להחלטתכם.

בלילה הראשון (וסביר להניח שגם השני, השלישי ואולי בכל יתר השבוע), בנכם יקום למיטתכם ויבכה, יגיד שהוא פוחד וכו'. אתם תקומו, תלוו אותו למיטתו - בלי סיפור, בלי ליטוף, בלי שום תשומת לב. פשוט קמים, שמים אותו במיטה ולילה טוב.
שימו לב שהתוכנית שלכם לא הצליחה ב-20 ימים הללו, בגלל שהילד מפעיל אתכם, משחק לכם על המצפון ואתם משתפים עם זה פעולה. "לעולם לא יתרגל למצב החדש"? יתרגל גם יתרגל. תהיו אסרטיביים ונחושים. הוא ילד בן 4! אם עכשיו לא תאחדו כוחות ותשנו את ההרגל הזה, איך הוא יחלוף מעצמו? הילד מפחד? הוא לא מפחד, הוא פשוט התרגל שיש מי שישן איתו והוא יודע שאתם תשמעו שהוא מפחד וישר תחושו חמלה על האפרוח הקטן ואבא העייף יקריא לו עוד סיפור ואמא תלטף ותרגיע. החיזוקים האלה להתנהגותו נותנים לו כוח להמשיך ולהודיע לכם חגיגית שהוא קובע את הכללים והוא לא מעוניין לישון לבד.

אז כפי שכתבתי, קחו אחריות והליטו שלא משנה כמה קורע לב וקשה זה יהיה, אתם תצלחו את הימים הקשים האלה והילד יבין שאין לו ברירה ועליו לישון לבד.
בהצלחה.

 

[גרא.]

גליה 1719.בנכם לא רכש הרגלי שינה נכונים

בלא הטחת שום אשמה,אלא בהתייחס למה שסופר ולהתנהגות שלו.
אפשר להקנות לו הרגלי שינה חדשים בלבד שיהיו עקביים ומתמידים.
הגישה הזו מסתמכת על גישת 5 הדקות .עקרונית[,ההכנה לשינה נעשית
לפניה בחדר אחר שאינו חדר השינה הקבוע שלו.חדר השינה משמש
לשינה בלבדולא לכל מטרה אחרת.אחרי שנעשו כל ההכנות לשינה
הילד נכנס עם הוריו,שניהם לחדרו.הוא מושכב לישון.לילה טוב,נשיקה
והם עוזבים את החדר.במידה והוא מתחיל לבכות,וכך כנראה יהיה,יש
לחכות מחוץ לחדר 5 דקות.רק אז להכנס,לחזור על פעולת ההשכבה,
לומר לילה טוב,ואז לצאת שוב לחמש דקות באותה צורה.על הכניסה
והיציאה חוזרים במשך לילה שלם בינתיים,הילד מתעייף,כמובן גם
ההורים,אלא שהוא לומד כך בהדרגה להרדם לבד.ולכם תהיה מנוחה.
השיטה של פרופ שדה גורסת כי מחקרים מראים שמרבית הילדים
המתחנכים בגישה הזו לומדים להרדם לבד גם אן מוחאים על כך
בצעקות ומחאות קולניות.המסר המועבר לילד,אתה ישן רק במיטה
שלך.אבא ואמא ישנים רק במיטה שלהם.לעיתים כאשר התהליך
מתקשה,אפשר להוסיף מזרון לחדר הילד שבו יוכל לישון אחד
ההורים.לא שכחנו כמובן את האור הקטן הדלוק בחדרו.אם
הכל הובן,אפשר בוודאי לשאול.ועד אז,קדימה,להתחיל בחינוך מחדש.

 

[סקסית בנשמה2]

מסכימה ביותר עם מה שכתבת

ולא מהמקום של להתיימר או לחנך אלא מהמקום שבעצם לילד אין הרגלי שינה נכונים וזה מנסיוני כאם שמגדלת שני בנים לבד בגיאלי 15 ו 8 .