ילד בן 6 שלא מרוצה מכלום
שלום, יש לי ילד בן 6 שהוא מאוד חכם, מתוק, נחמד בחוץ, אבל כשהוא חוזר הביתה הוא הופך למציקן, מקלל ומרביץ. יש לי עוד שני ילדים, בני 4 וחצי וכמעט 3. מאוד קשה לי הסיטואציה הזאת, שבחוץ הוא מלאך(בבית ספר, בחוגים) , בבית מפלצת (או בסביבת האנשים שהוא מכיר אותם ממש טוב). הוא לא מוכן לקבל שום שינוי. אתמול היינו אצל חברה שלי, תכננו ללכת לפארק, והילדים שיחקו ממש יפה בבית, קראנו להם כמה פעמים, הם לא התייחסו ואז אמרתי לילדים שלי שעוד 5 דקות נלך לכיוון הבית כי אני צריכה לאסוף את הקטן מהמשפחתון. ואז הילד התפוצץ, הוא התחיל לקלל אותי ולהרביץ ליד החברה שלי, ושום דבר לא עזר.
אציין שגם שני הקטנים לא תמיד מקשיבים, אבל תמיד יש לי הרגשה שאצלם זה עניין של חינוך ואצל בני בן ה-6, זה משהו מעבר. כשהוא נכנס להתקפי זעם, הוא ראילו מטפס על עץ מאוד מאוד גבוה ולא יודע איך לרדת ממנו. חזרתי הביתה מיואשת ובוכה, בעלי דיבר איתו ובערב הוא אמר לי סליחה, כשהתחלתי שוב לבכות, הוא לא הבין למה. היום בבוקר הוא שוב התעורר עם הקללות ופרצוף זועף ואמר ששונא אותי. בדרך כלל אחרי כמה דקות הוא חוזר ומבקש חיבוק ונשיקה, אבל עם כל האהבה שלי כלפיו, קשה לי לסלוח מיד.
אציין שאני הולכת גם להדרכות הורים בבית ספר (הדרכה קבוצתית) וגם קוראת המון, אבל איתו פשוט לא הולך לי.
אני מרגישה ובטוחה שאנחנו משקיעים הרבה בילדים, אני לא מדברת על צד הכלכלי בלבד.
אבל אני חושבת שזה משהו מעבר לחינוך בבית. הייתכן שזה קשור להפרעת קשב וריכוז? (לא עשינו לו אבחון, בעלי מאוד אנטי). למי אני יכולה לפנות?
תודה מראש וסליחה על האורך
שלום, יש לי ילד בן 6 שהוא מאוד חכם, מתוק, נחמד בחוץ, אבל כשהוא חוזר הביתה הוא הופך למציקן, מקלל ומרביץ. יש לי עוד שני ילדים, בני 4 וחצי וכמעט 3. מאוד קשה לי הסיטואציה הזאת, שבחוץ הוא מלאך(בבית ספר, בחוגים) , בבית מפלצת (או בסביבת האנשים שהוא מכיר אותם ממש טוב). הוא לא מוכן לקבל שום שינוי. אתמול היינו אצל חברה שלי, תכננו ללכת לפארק, והילדים שיחקו ממש יפה בבית, קראנו להם כמה פעמים, הם לא התייחסו ואז אמרתי לילדים שלי שעוד 5 דקות נלך לכיוון הבית כי אני צריכה לאסוף את הקטן מהמשפחתון. ואז הילד התפוצץ, הוא התחיל לקלל אותי ולהרביץ ליד החברה שלי, ושום דבר לא עזר.
אציין שגם שני הקטנים לא תמיד מקשיבים, אבל תמיד יש לי הרגשה שאצלם זה עניין של חינוך ואצל בני בן ה-6, זה משהו מעבר. כשהוא נכנס להתקפי זעם, הוא ראילו מטפס על עץ מאוד מאוד גבוה ולא יודע איך לרדת ממנו. חזרתי הביתה מיואשת ובוכה, בעלי דיבר איתו ובערב הוא אמר לי סליחה, כשהתחלתי שוב לבכות, הוא לא הבין למה. היום בבוקר הוא שוב התעורר עם הקללות ופרצוף זועף ואמר ששונא אותי. בדרך כלל אחרי כמה דקות הוא חוזר ומבקש חיבוק ונשיקה, אבל עם כל האהבה שלי כלפיו, קשה לי לסלוח מיד.
אציין שאני הולכת גם להדרכות הורים בבית ספר (הדרכה קבוצתית) וגם קוראת המון, אבל איתו פשוט לא הולך לי.
אני מרגישה ובטוחה שאנחנו משקיעים הרבה בילדים, אני לא מדברת על צד הכלכלי בלבד.
אבל אני חושבת שזה משהו מעבר לחינוך בבית. הייתכן שזה קשור להפרעת קשב וריכוז? (לא עשינו לו אבחון, בעלי מאוד אנטי). למי אני יכולה לפנות?
תודה מראש וסליחה על האורך