ילד הADHD שלי...

[inbale]

ילד הADHD שלי...

עידו בכיתה א. איכשהו מגיל שלושה חודשים ידעתי לזהות שזה ילד ADHD. כל המאפיינים היו שם אבל יחסית לא הפריעו לשיגרת החיים... עד היום לא לקחנו לאבחון כי לא היה צורך. עכשיו מתחילות לזרום התלונות מצד בית הספר על חוסר השקט בכיתה , השמעת קולות שלא בזמן המתאים וקשיים חברתיים. גם במסגרת הבלתי פורמלית אחרי שעות בית ספר נשמעים אותן תלונות. קבענו תור לאבחון אבל... מה עושים בינתיים בבית? עושה רושם שמאז הכניסה לכיתה אלף הכל משתולל אצלו. בדיקת הגבולות הבלתי פוסקת , הצקות קלות לאח הקטן וכו... האם הפתרון זה להיות קשוחים ולהעמיד שוב ושוב גבולות? האם לוותר ולהגיד זה בגלל ה ADHD? איך לומדים לחנך ילד כזה? המלצות , עצות ומאמרים יתקבלו בברכה.

 

[Gali112]

חשוב לדעתי להעמיד גבולות

אצלנו כבר אובחן אך הומלץ להמתין עם טיפול תרופתי הוא אמנם ADHD אבל יותר בכיוון של לרחף מאשר למתוח גבולות מה שאנחנו עושים בבית בעקבות הדרכה הן במסגרת ריפוי בעיסוק והן במסגרת טיפול ריגשי זה הקפדה על סדר יומי וסדר שבועי, שיגרה של התארגנות בבוקר ובערב. מדברים איתו על הקשיים ומציעים פתרונות מקבל המון תיווך בנושא של התאגנות בנושא של קשיים חברתיים חשוב מאוד לטפל לעומק

 

[חני ב]

תמיד מציעה במקרים כאלה טבלת עיצוב התנהגות

וחייב שיתוף פעולה בין המורה לבית.

 

[inbale]

חני אפשר הסבר?

זה נשמע בהחלט כמו משהו שיכול לעזור אצלנו...

 

[חני ב]

כדי לשפר התנהגות של ילד

אני מציעה להוריו ולו לעשות טבלת עיצוב התנהגות. המטרה בד"כ לא לשנות את כלללל המעשים שלא טובים אצלו אלא דבר דבר. נאמר הילד מתפרץ לדברי חברים. זה הדבר שהכי חשוב עכשיו - שצריך לשנות. הטבלה היא כמו מערכת שעות, כאשר בכל שעור הילד מקבל סמיילי אם הצליח לעמוד בחוזה. אם לא התפרץ ולא הפריע לחברים, המורה מציירת לו סמיילי. בתום X סמיילים עליהם ההורים והילד מחליטים, הוא מקבל מתנה. אני משדכת את הטבלה למחב' קשר וכל שבוע מכינה טבלה חדשה. בכתות הנמוכות זה בהחלט עוזר.

 

[bhs]

גם אצלנו זה מאוד עזר.

אנחנו היינו בהדרכת הורים אצל מעצבת התנהגות למחוננים. לפעמים צריך איש מקצועי להיות בתמונה ולדעת לעצב את טבלת ההתנהגות וצורת המשוב. גם כדאי להכניס מספר משימות ומשימה שגם יותר קלה לו לביצוע והכי חשוב זה לתת לילד הרגשת הצלחה ולא ל"הכות" על חוסר הצלחה.

 

[יעל ויסוצקי]

מסכימה מאד עם bhs

עיצוב התנהגות צריך לדעת לעשות בצורה מושכלת ומותאמת לצרכים של הילד ומשפחתו. אם עושים את זה בצורה לא נכונה פשוט "שורפים" את השיטה וחבל. תלכו להדרכת הורים, פגישה, שתיים, שלוש, לא חייב להיות משהו מאד ארוך אבל בהחלט לקבל כלים ספציפיים לילד שלכם. יש ספרים טובים כמו "האיידיאייצ'די שלי" של לאורה וולמר שמיועד לילדים ולהורים והספרים של בארקלי על ADHD שמיועדים להורים ולמטפלים ונותנים ראיה מאד רחבה על ההפרעה והטיפול בה. הספרים נועדו לקבל ידע ולהרחיב אופקים אך אינם במקום ייעוץ פרטני כשהוא נדרש ונשמע מדברייך שאתם זקוקים ליעוץ שכזה. במה הוא מצויין ? מה הוא אוהב לעשות אחה"צ , בבית ובביה"ס ? ממה הוא נהנה ? האם הוא חווה בביה"ס רק תסכולים או שיש לו הזדמנויות גם להראות את הכישורים שלו ?

 

[lavendula]

גם אני בעד הנחייה של איש מקצוע

 

[adif11]

לא גידלתי ילד ADHD אז אין לי נסיון בלחנך

ילדים כאלה אבל ברמת ההגיון לא נראה לי סביר לא להציב גבולות בגלל זה. בבית הספר להורים הסבירו לנו פעם שצריך לעשות רשימה ולדרג אותה מסעיף שהכי חשוב להורים (לא להרביץ לאחים קטנים ?) ועד מה שהכי פחות בוער ובהתאם לסווג להציב גבול ולהתעקש עליו. בקבוצה של "הכי חשוב" אסור היה לרשום יותר משלושה סעיפים.... שתצליחו ! הכי חשוב זה הרבה סבלנות

 

[lavendula]

כדאי להתחיל הדרכת הורים

אפשר בקבוצה ואפשר באופן פרטני. רצוי מאוד להציב גבולות, במיוחד אם יש הפרעת קשב. נהוג לומר שלוותר לילד זה לוותר עליו... ילד ללא גבולות מקבל את המסר שאין מאחוריו הורה חזק ששומר עליו, ויכול לפתח חרדה ועוד. המוטו צריך להיות: אהבה ללא גבולות, ולהציב גבולות באהבה, ולא בקשיחות. אבל כמו שאמרתי, רצוי לקבל הדרכה מאיש מקצוע שמבין ב-ADHD.

 

[מיכל בימקה]

טבלת עיצוב ההתנהגות שחני הציעה

(או בשמה האחר: טבלת האסימונים) מאוד עוזרת לילדים עם ADHD. יחד עם זאת, כדאי מאוד לבצע אותה בהדרגה וליצור שינוי במקום אחד ולא במספר מקומות. המטרה של הטבלה היא ליצור הצלחה אצל הילד ולא הכשיל אותו. בוחרים מטרה ספציפית (למשל התנהלות בוקר), מפרקים אותה לגורמים קטנים וברורים. אל תקחו כמובן מאליו שהילד יבין את הכוונה שלכם. אם אתם רואים שיש צורך לתקן - אל תהססו לתקן את הטבלה. למשל: החלטתם שהילד יקבל אסימון אם לא היכה את אחותו. הם היו שעתיים יחד ורק (כן רק) 10 דקות הוא הרביץ לה. את האסימון הוא לא יקבל, אבל גם לא יקבל את הדרבון החיובי להפסיק להרביץ. השינוי יהיה בחלוקה לפרקי זמן קצרים יותר כדי לקבל אסימון (למשל - על כל חצי שעה שלא מכה, יקבל אסימון). כמובן שהדברים נכתבים על רגל אחת, אבל בהחלט שווה להשקיע בזה זמן ומחשבה. מיכל

 

[עוד מעט4]

מניסיון של ילד כזה שהיום בכתה ו'

כהוא אובחן בכתה ב', הנטיה שלי הייתה להגיד שהוא לא יכול "לשבת", "להתארגן", "להתחבר", "ללמוד" וכל דבר אחר בגלל הבעיה שלו. על כל מעשה לא ראוי הייתי מגינה באמירה ".....כי יש לו בעיה". ובהחלט ראיתי את תוצאות האמירות האלה, הילד לא רצה לנסות כי הוא לא יצליח ממילא, הילד לא עשה שיעורים כי קשה לו, הילד החליט שאין לו חברים כי אין לו מזל. לאחר שהילד קיבל את אחת התעודות בכתה ד', שהיו לי המון תלונות למורים שלא מבינים אותו ואותי (כי לילד יש בעיה) התייעצתי פה בפורום המקסים. כאן קיבלתי תגובה, נדמה לי שזה היה מתיתי שבמקום לתמוך ולהבין אותי אמרה משהו שהפנמתי ומאז אני פועלת לפיו. היא כתבה, האם את רוצה לפאר את הבעיה או לפתור אותה ולעזור לילד. מאז אני שיניתי את הגישה - אני מסרבת לראות ב- ADHD בעיה. לילד שלי אין שום בעיה, הוא מקבל קונצרטה כטיפול ל- ADHD, ומעבר לזה אני דורשת ממנו בדיוק כפי שהייתי דורשת מכל ילד אחר ועוזרת לו בדיוק כפי שהייתי עוזרת לכל ילד אחר. הרי אם הבעיה הייתה לדוגמא בראיה, היית קונה משקפיים ולא פותרת כל התנהגות ב"הוא לא רואה טוב". אז גם כאן יש לעזור בטיפול ממוקד בבעיה ולהמשיך הלאה כאליו אין יותר בעיה. היום הילד בכתה ו', ואני רואה שינוי עצום גם בהתנהגות וגם ביכולות שלו. הילד קורא ספרים, הילד תלמיד מצטיין (ממוצע 91), הוא משחק שחמט (זכה במקום שני בתחרות עירונית בקבוצת הבוגרים), יש לו חברים והוא לא מרגיש מבודד (למרות שלפני קצת יותר משנה המצב היה שונה לגמרי). בכל מקרה כדאי להתייעץ גם עם בית הספר ולשתף פעולה. רגינה לדעתי הכל הושג באמצעות עבודה קשה והצבת גבולות. כל ילד מנסה לפרוץ גבולות - זה לא קשור ל-ADHD, השאלה היא האם את מרשה לו או לא.

 

[inbale]

תודה מקרב לב

הורדת לי אסימון חשוב!

 

[inbale]

קצת באיחור אבל תודה לכולן!

עידו ילד מבריק בלימודים ואהוד מאוד חברתית. הבעיה שבכיתה הוא לא מצליח לשבת דקה בשקט וזה מעורר אי שקט אצל המורים כמובן ובמקביל התחילו להופיע תופעות של הצקות קטנות לילדים אחרים שבעבר לא היו. התחושה היא שהוא לא לגמרה מבין למה אנחנו כל כך כועסים על ההצקות. קבענו אבחון למרות שלי די ברור מה יהיה באבחון. התחושה היא שלבית ספר נורא חשוב שיהיה שם והגדרה למה שקורה עם עידו. תודה לכולן על התגובות.