ילד "חכם מדי" ?

[מחכה כל כך]

ילד "חכם מדי" ?

היי בנות
צריכה להתייעץ איתכן לא מתוך רצון להשוויץ או להתגאות אלא באמת לשמוע דעה בנושא
בני בן חמש, נמצא בגן חובה
לדעת חלק מהסובבים אותנו, הוא בעל יכולות מעבר לגילו.
הוא קורא וכותב שוטף. מחבר ומחסר מספרים דו ספרתיים ומטה. בעל ידע כללי מאוד נרחב בכל מיני תחומים .
הוא ילד שאוהב להתעניין ואם יש נושא שמעניין אותו היום, הוא יחקור ויחפור ולא יעזוב עד שימצה אותו מכל הכיוונים , כך רכש את כל היכולות שפירטתי למעלה.
שנה שעברה בקבוצת טרום חובה הגננת לחצה מאוד שנקפיץ שנה וידלג על גן חובה. לא הסכמתי.
השנה בגן גובה, הגננת (גננת אחרת) אומרת בגלוי שהוא ברמה שלא תואמת את הגן. ואפילו מתלוננת שהוא לא מאפשר לילדים אחרים לענות על שאלות, להביע דעה או לנסות. תמיד יודע הכל על הכל ומתפרץ, מושך תשומת לב. אני מניחה שזה משעמום ופתאום מתחילה לחשוב שאולי עשיתי טעות שלא הקשבתי ולא הקפצתי שנה.
איך יודעים שבאמת יש צורך להקפיץ? יש דבר כזה צורך להקפיץ בכל מחיר? האם גננת נורמלית לא אמורה לאתגר ילד בן חמש? גם אם הוא טיפה מעבר לבני גילו?!
לא יודעת מה לעשות, מצד אחד אני לא רודפת אחרי ילד מחונן או מה שזה לא יהיה, זה ממש לא המטרה. מצד שני, חבל לי ש"יבזבז" את היכולות שלו ויתרה מכך שישתעמם ויפגע מהמצב. ולסיכום, מה אתן הייתן עושות?

תודה רבה

 

[פיירפליי]

לא יודעת מה לעשות בקשר לגן אבל

ילדים מחוננים חייבים התייחסות מיוחדת. בעלי מורה למחוננים (ומחונן בעצמו) וטוען שילדים מחוננים עלולים להתקל במשך חייהם בהמון קשיים בתחומים חברתיים וגופניים, וכדאי לא להתעלם מהיחוד שלהם אלא לתת להם כלים ומסגרות שיתאימו להם, וכמה שיותר מהר.
אז זה לא רק שהוא "יבזבז" את היכולת שלו - הוא עלול להיות מאוד מתוסכל בגלל התמודדות במסגרות וסיטואציות שפחות מתאימים לו.

אז אני מצטערת אבל אני לא יודעת מה עושים בגיל כזה - בנות עם יותר נסיון ממני יענו לך בטח (ללכת ליעוץ עם מרכזי מחוננים/פסיכולוג?) אבל לא כדאי להתעלם.

בהצלחה

 

[מחכה כל כך]

תודה על התגובה

אני דווקא לא חושבת שמדובר במחוננות. אלא בתכונת אופי שכזו שגורמת לו לחקור כל נושא לעומק (לא תאמינו כמה לעומק) ולהגיע לשליטה גבוהה..
מה שמחזק את הטענה הזו זה שהוא ילד מאוד מפותח פיזית. שוחה בקבוצת שחיה. משחק כדורגל.
מפחדת שיפגע משעמום ויעשה "צרות" לא רק בגן חובה כעת אלא גם בכיתה א' כי סביר להניח שגם שם יהיה לו משעמם..

 

[בריש גלי]

לכי ליעוץ פסיכולוגי...

את צריכה איש מקצוע שיע מה לעשות עם הילד. במקביל, הייתי מבקשת מהגננת לקבוע שיחה משותפת שלכם ההורים איתה ועם היועצת החינוכית בשביל לחשוב איך לקדם את היכולות שלו בגן. קודם כל, זה שהוא חכם מעל הממוצע זה טוב ויה אבל בדרך כלל זה בא על חשבון יכולות רגשיות/חברתיות/מוטוריות תנועתיות ולכן כדאי לחשוב מה ניתן לאתגר לרמתו בנקו חוזק ומה צריך לקדם בתחומים הפחות חזקים שלו.
אל תדלגו על התייעצות עם פסיכו' טוב כיוון שזה לא שהוא מחונן עכשיו וזה יעלם או שהוא יתיישר עם שאר העולם מתישהו. תמיד הוא ישיג את כולם בתחומים מסויימים בהרבה וכדי שלא יהיה מתוסכל, צריך לחשוב על דרך התנהלות לשנים הקרובות.
בהצלחלה

 

[פלמינגו8]

מה זה יעוץ פסיכולוגי בגיל הזה?

שאלה מתוך עניין - אני מכירה יעוץ פסיכולוגי למבוגרים, אבל מה זה בעצם יעוץ בילדות? מאיזה גיל מפנים לפסיכולוג והאם מדובר בשירות פסיכולוגי שמלווה את הגן או פסיכולוג פרטי? האם זה טיפול אישי פסיכולוג-ילד או שזה נעשה בנוכחות ובתיווך ההורים?

 

[kramerkaren]

פחות או יותר כל מה שכתבת

יש פסיגולוגים של הגן, שמתצפתים בגן ועובדים עם הצוות ההורים.
יש שעובדים ישירות עם הילד, יש שעובדים עם ההורים.
יש פרטי ויש דרך התפתחות הילד.
ואפשר מכל גיל לדעתי.

 

[kramerkaren]

אני לא מאמינה בהקפצה

(או הדלגה, כמו שזה נראה בימינו). אני חושבת שברוב המקרים זה פוגע בילד. החל מלהיות פיזית קטן יותר, האחרון להגיע לכל מיני נקודות מפנה (בר מצווה, רשיון נהיגה) ועד השנה הזו בה כולם מתגייסים ואתה מחפש את עצמך, מכיוון אחד, וההבטים הרגשיים\חברתיים, מצד שני. זה להתעסק ברחוב סומסום בעוד שאר הילדים צופים בערוץ ויוה.
מעבר להכל - זה בעיקר לא פותר את הבעיה. את החומר האקדמי הוא ילמד בקלות, גם אם הוא עם ילדים גדולים ממנו, ושוב הוא יהיה הכי חכם, יודע הכל, חופר עומק בנושאי העניין שלו - ואז מה? להקפיץ עוד שנה? שנתיים? מתי זה נגמר?
אני כן מאמינה שילדים מחוננים (ואת בהחלט מתארת תכונה שמאד אופיינית אצל מחוננים) צריכים תנאים מיוחדים. מחוננים נחשב לחלק מהחינוך המיוחד, ולסיבה מוצקת. הוא צריך מקום תומך, מקום שמקדם אותו,מקום שמאפשר לו לחקור ולהתעניין ומקום שמטפח את שאר ההבטים שלו - הרגשיים, מוטוריים, חברתיים וכו. כן, זה דורש מאמץ מהגננת. זה לא פשוט להתנהל עם ילד שיודע הכל, אבל לחלוטין לא בלתי אפשרי.
בריש גלי דברה על ייעוץ פסיכולוגי - בעיני זה "מאסט". חובה. אחרי הייעוץ הייתי מקפידה על שיחה עם הגננת ולחשוב על פרויקטים מיוחדים עבורו (עם או בלי עוד ילדים, לא רלוונטי). בבי"ס נותנים להם דפי עבודה מיוחדים, לא חלק מתכנית הלימודים, נותנים להם להעביר הרצאות בפני שאר הילדים בנושאים שונים, פרויקטי חקר שונים וכו. צריך לראות איך מתאימים זאת לגן.
חשוב ביותר לעבוד איתו על דחיית סיפוקים מבחינת שיתוף הידע. היא יכולה לסכם איתו ששאלה אחת הוא עונה ראשון ושבשאר השאלות הוא מחכה כמו כולם, למשל. או לסכם שהוא תמיד יוכל להוסיף דברים על מה שנאמר. הוא חייב ללמוד לא להתפרץ, לאפשר לאחרים לדבר וגם, הבר שהכי קשה לפעמים, לטעות.
אני לא יכולה לדמיין מצב יותר מתסכל מילד שרוצה ללמוד, רוצה לדעת, ומעכבים אותו בשל חוסר יכולת של הצוות לתת לו מעצמן. אני מציעה לחשוב, יחד עם בעלך (ועם הפסיכולוג) איזה מן פרויקטים מיוחדים אפשר להציע לגננת עבורו, להגיע עם ארסנל מוכן של רעיונות עבורה.

 

[Mנטה]

מצטרפת לקרן

את מתארת ילד שהוא לא רק חכם, אלא יש לו גם קושי התנהגותי. לא משהו מעבר לנורמה, אבל כן משהו שמצריך התערבות (ומצטרפת להמלצה על פסיכולוג או לחילופין הדרכה הורית אחרת).

אני מוצאת שאחת הבעיות בהתפתחות מהירה בקטע של החשיבה, האינטלקט, מה שאת קוראת ענין בכל דבר והתעמקות, זה דבר נפלא, אבל בגיל הצעיר (=עד שהאדם הופך "מבוגר") זה משהו שמאוד ממסך דברים אחרים.
אני אתן לך דוגמה מהבית שלי.
הבת שלי בת 4 וחצי, כותבת, מתחילה לקרוא לאט לאט, מציירת ברמה מאוד גבוהה, זמרת... יש לה מגוון של כישורים (לא ברמה שאת מתארת, אבל מספיק כדי לזהות את הבעייתיות...).
מה שאני רואה אצלה זה שנורא קל להתיחס לחכמה שלה ולהזניח תחומים אחרים, אבל תכלס, היא היתה צריכה (ועדיין) המון תיווך חברתי כדי להבין מצבים חברתיים, לקרוא מתחת לפני השטח כל מיני דברים רגשיים, להתפתח רגשית, להביע את עצמה, לקבל את הרגשות של האחרים, לזהות אותם בכלל... ההתפתחות הרגשית שלה היתה קצת מתחת לגיל שלה.
ילד שמגיע עם אינטלקט הרבה מעל הגיל שלו, הרבה פעמים ממסך את שאר המאפיינים (שקרן כבר פירטה: סנסו-מוטורי, רגשי, חברתי...) שהרבה פעמים הם מתחת לגיל שלו.
רצים קדימה עם איכות מסוימת וכל השאר - מאחורה.

לכן יש מקום מאוד חשוב לחינוך מתאים, אם צריך אז גם לטיפולים וכו'. והכי חשוב לא להיכנע למיסוך הזה.

בקשר להקפצות, אני דוקא בעד. אני קפצתי על גן חובה וזה היה מעולה בשבילי, היתי נגמרת אם היתי צריכה לעשות גן חובה בגיל 5. בביה"ס כבר לא היה לי כל כך קשה. אבל זה היה תלוי לא רק ביכולות השכליות, אלא גם בעניינים רגשיים ופיזיים. השילוב של כל המרכיבים עשה לי טוב שקפצתי, אבל באמת צריך לבדוק את השילוב הזה, כל ילד - לגופו.

 

[בּלו]

זה יותר מזה, כי נוצר פער מאד מתסכל לילד

כי אם אני כזה חכם (והם יודעים טוב מאד כמה הם חכמים) אז איך יכול להיות שאני לא משחק טוב בכדור או לא מצליח להסתדר טוב עם החברים או לא מצייר באופן מושלם.
הפער הזה מביא הרבה פעמים להימנעות מעיסוק בפעילויות שבהן לא מובטחת לי הצלחה או אני אפילו חס וחלילה עלול להכשל.

 

[iameden]

מאוד נכון

חשוב מאוד לעזור להם לגשר על הפער הזה ולתת להם הרבה לגיטימציה ודוגמא עצמית לכך שלהכשל זה לא סוף העולם.

מאוד מסכימה.

 

[פלגיה]

ילד קורא זה קל לאתגר

פשוט לתת לו ספרים לקרוא. אני יודעת, כי זה מה שאני עשיתי בגן חובה, וזה מה שהילדים שלי עשו.
בנוגע להתפרצויות - אפשר לנצל את יכולות הכתיבה שלוץ שהגננת תרגיל אותו, שאם הוא יודע את התשובה, שלא יקום ויאמר, אלא שיכתוב (אפשר על לוח מחיק קטן) ויראה לה. כך הוא יקבל את תשומת הלב שלו, כי הוא יודע שהגננת יודעת שהוא יודע, ולילדים האחרים תהיה הזדמנות לדבר.

 

[בּלו]

כמה דברים

(כאקס מחוננת וכאמא לילדים מחוננים)
- הבעיה היא אצל הגננת - יש לא מעט אנשי חינוך (לצערנו) שלא יודעים להתמודד עם ילדים שחורגים מהנורמה, על אחת כמה וכמה כשמדובר בקצה העליון של הסקאלה שאז פחות קל לגייס טיפולים פרא-רפואיים למיניהם ולפטור את עצמך מהעניין. היות ואין טעם להדליג אותו הלאה כרגע, חשוב לגייס את הגננת והצוות החינוכי/פסיכולוגי שמלווה את הגן למציאת פתרונות (הגננת של האמצעית למשל בירכה על הקריאה של האמצעית ומגייסת אותה לכל מיני עניינים כמו הקראת סיפור, הבנת הוראות וכו׳).
- תהנו ממנו אבל אל תתמקדו ביכולות הלימודיות שלו - יכולות הקריאה והחשבון הגבוהות ישמרו, חשוב לדאוג לאזן אותו בפעילויות אחרות - חברתיות, מוטוריות, יצירתיות וכו׳.
- ילדים מחוננים זה סיפור בפני עצמו, אבל אלא אם מדובר בחריגות שמפריעה לילד, לא הייתי מתעסקת עם זה בינתיים, אלא בעיקר משתדלת לחזק ולהצמיח אותו בכלים שלי - יהיו עוד הרבה שנים לעסוק ביכולות לימודיות.
- לגבי ההתפרצויות - יש מספיק ילדים בעולם שמתפרצים בלי קשר למחוננות. זה קשור לסבלנות ויכולת איפוק ולא בטוח שזה היה נפתר בעזרת הדלגה.

 

[פיירפליי]

גם אני

אמא של מחוננת (כנראה) ומעין "אקס מחוננת" - אמא שלי תמהה לפעמים לאן זה הלך...

 

[iameden]

אחי הוקפץ ואני לא בטוחה שזה היה נכון בדיעבד

הוא תמיד היה הכי קטן ומבחינה חברתית היה לו נורא קשה. מצד שני אני לא יודעת איך הילד שלך מבחינה חברתית ויכול להיות שהוא יצליח להשתלב טוב עם ילדים גדולים ממנו כי הוא ימצא איתם נושא משותף (לפחות בשלב זה). הבעיה תתחיל יותר לקראת גיל ההתבגרוץ כי אז לא יהיה אפשר לפספס שהוא קטן יותר מכולם...

למרות שאני לא בטוחה שהקפצת כיתה היא רעיון מוצלח, הוא אכן צריך שיאתגרו אותו וזה מאוד חשוב כדי שלא ישתעמם בכיתה ובכלל. לכן, אולי כדאי לאתגר אותו בחוגים נוספים, במסגרות אחרי ביה"ס ואפילו לתת לו בביה"ס לעשות דברים מעבר לחומר הנלמד (אחי היה קורה ספרי פיזיקה בכיתה והמורה איפשרה זאת). אני יודעת שיש מסגרות של מחוננים בנוסף לביה"ס. אולי יש איזה שהיא מסגרת נוספת גם לגנים?

 

[iameden]

לא סיימתי! תפוזבל!

ומעבר לכך, נראה לי חשוב שהגננת תדע להתמודד איתו ולאתגר אותו.
אני באמת לא חושבת שקשה כל כך לאתגר ילד בן 5, גם אם הוא חכם לגילו.
כנ"ל לגבי כך שהוא עונה כל הזמן ולא נותן לאחרים לענות- היא צריכה לדעת לעזור לו לדחות סיפוקים כדי לאפשר לילדים אחרים לענות על השאלות.

 

[אמאמרבל]

שאלה מה תוכלי לעשות עכשיו באמצע שנת לימודים

אין לך כבר לאן להקפיץ אותו, לכיתה א' זה לא יעזור כי לא תמיד ילד חכם/מחונן מוכן רגשית לכיתה א'....

אולי יש גם חובה כלשהו לילדים כמוהו...

ילד שלי גם נחשב לחכם לגילו, תמיד "דורש" תשומת לב לחוכמה שלו עוד מאז גן פרטי. מתעניין בהרבה דברים, למד מהר מאוד לקרוא וכו'.. לגן עיריה הוא נכנס רק בגן חובה ומן הסתם רק אחרי כמה חודשים בודדים הם הבינו עם מי יש להם עסק... הוא היה נעלב ומתפרץ בגלל שלא נתנו לו לענות על השאלה, וממש סבל מזה. אמרתי לגננת שהיא צריכה לדעת להתמודד עם ילדים כמוהו, אני לא יכולה תמיד לדבר ולהעניש אותו בצורה כלשהי על משהו שהוא עשה בכיתה כמה שעות לפני...הם למדו, שבחו אותו ונתנו המלצה לבית ספר (גן שייך לחטיבה צעירה).

היום בכיתה א' הוא נמצא בקבוצה של ילדים מתקדמים מאוד, ובחשבון יש לו שיעורי מצויינות...בבית ספר יש כיתת "מחוננים" או "מצויינים" לא יודעת איך קוראים לזה...

בני כמובן ילד רגיל, הולך לספורט ומתמיד, אוהב לעשות שטויות, אבל לפעמים בא אלי ביציאה- "לא אוהב את הילדים בכיתה שלי כי הם מפריעים בלימודים", ונראה לי שככה די קשה לו למצוא מישהו קרוב לליבו ולהיות חבר של ממש ולא סתם ידיד...למרות שלא רואה אצלו אותות מצוקה וגם מחנכת לא אומרת לי כלום לגבי חיי חברה שלו.

תבדקו אם יש גן חובה כזה ,למרות שנראה לי זה קצת "כבד" להעביר אותו עכשיו....

לעתיד חפשו בית ספר שמעודד ילדים חכמים ויש להם כיתות מיוחדות, שילד לא ישתעמם ויפריע...

 

[בלדה לאישה]

אני מסכימה עם הגישה של קרן.

הדלגה לא תפתור כלום (או שתפתור באופן זמני ביותר). גננת טובה בהחלט יכולה למצוא פרוייקטים בשבילו או דרכים בהן יוכל למצות את הרצון ללמוד. אבל לתחום החברתי/רגשי וגם לתחום המוטורי יש חשיבות גדולה מאוד בתפקוד, ואסור להתעלם מהם ולתת לתחום הקוגניטיבי להאפיל עליהם. ובתחומים האלה אני מניחה שהוא כן מתאים לגן ולא לכיתה א.
וגם אני מצטרפת להמלצה על יעוץ עם איש מקצוע.

 

[מחכה כל כך]

ואו, כמה עצות נהדרות

אכן להקפיץ כרגע אין לאן באמצע השנה , השאלה התייחסה גם להתלבטות עתידית (דילוג על כיתה א..)
קיבלתי הרבה עצות נהדרות שיועברו מיד לגננת (כמו לבקש ממנו לרשום את התשובה במקום להתפרץ ולהגיד אותה, או להקריא יחד עם הגננת )
האמת שחלק מהתשובות שלכן האירו לי על פן נוסף שלא חשבתי עליו. הקפצה אכן מעמידה אותו אל מול ילדים גדולים יותר פיזית ויהיו תחומים שפשוט לא ירצה להתמודד איתם בגלל הפחד מכישלון. כבר היום החשש שלו מכישלון די בולט ולפעמים נשמעות אמירות כמו : אמא , אני אפרוש מהשחיה כי עוד מעט יתחילו תחרויות ומה אם לא יהיה ראשון. או מה אעשה בבית הספר (מדברים לאחרונה הרבה על כיתה א) אם לא אצליח להיות הכי טוב מכולם ב...
כנראה היחס של הסובבים אותו כמה הוא חכם (בעיקר המשפחה הקרובה שלא מפסיקה להתפעל בכל הזדמנות) גרם לו לפתח פחד מכישלון אפשרי.
לגבי יעוץ פסיכולוגי, זה לא בשבילנו בשלב זה, מרגישה שזה ימקד את העיסוק של כולם בילד ובסוגיה וזה בדיוק ההפך ממה שאני רוצה

 

[פיירפליי]

בדיוק שמת את האבצע על אחת הבעיות הנפוצות

ועל הסיבה העיקרית שלה: צריך לעודד אותו ולהשוויץ בו על דברים אחרים ולא רק או בעיקר על ההשגים בלימודים, ובלי יעוץ אתם ממש עלולים לפספס...

 

[בריש גלי]

אני חושבת שאת טועה...

סליחה שאני כל כך נחרצת אבל אני מרגישה שאתם רגע לפני שכדור השלג מתחיל להתגלגל.
יש לך ילד חכם ונוסף לכל נשמע פרפקציניסט שמתחיל לפתח חשש לגבי כישלונות. שהמילה כישלון יכולה להתייחס מבחינתו לכל דבר שהוא לא יהיה בו ראשון וזה כבר בעייתי.
כשאני כתבתי בהודעה שלי לכו לפסיכולוג, בעיקר התכוונתי שאתת ובנזוגך תלכו להתייעץ ולקבל הדרכה איך להסביר לילד דברים, איך לעודד אות מצד אחד ומצד שני להכיל אותו רגשית. הוא לא צריך לדעת מזה, לא צריך לדבר על זה או על החוכמות שלו יותר מידי בפניו. פשוט ללכת ולקבל הדרכה במס' מצומצם של פגישות.