ילד מפונק והורה מפנק

[מבט מהצד]

ילד מפונק והורה מפנק

כתבה מעניינת שראיתי היום ב"מעריב" (לקוחה מתוך "להיות הורים"), ועוסקת בנושא הכל-כך טעון של פינוק הילדים. לקרוא, להחכים ולהפנים

 

[עדי בשמיים]

בגדול זה נכון

אבל איזו כתבה שטחית ומעצבנת, כאילו שילד שמחזיקים לו את הבקבוק נהיה מופרע ואגוצנטרי. העולם הוא לא שחור לבן, ואכן יש להציב גבולות, אבל "נשות המקצוע" בכתבה הזאת פשוט נשמעות שטחיות הרבה יותר מדי כדי להיות רציניות. מעצבן.

 

[מבט מהצד]

זה נכון שהכתבה יכולה היתה להיות

קצת יותר מעמיקה ורצינית, אבל הרעיון הכללי שמועבר ממנה מאד נכון (ואפרופו, מאד מתקשר לשיחה שהיתה לנו השבוע). אני מכירה כמה דוגמאות, שבהן ההורים ממשיכים לעשות את הדברים עבור הילדים גם בגיל ההתבגרות (

), ומתקשים להציב להם גבולות גם אז - ואכן הילדים הפכו להיות אגוצנטריים (אם כי לא הייתי מגדירה אותם "מופרעים"), וכל העולם נסוב סביבם. גם היום ההורים לא מסוגלים לעשות שום דבר עבור עצמם, בלי לחשוב קודם "אבל מה יגידו/יחשבו/יעשו הילדים".

 

[עדי בשמיים]

כאמור - אני מהדור "הישן" של הורים

אני דווקא כן מאמינה בגבולות ובלהגיד "אסור" ו"לא" ובבית שיכול להמשיך להיות נקי ומסודר על אף שיש ילד בבית, ובקירות נקיים מציורים וספות נקיות מכתמים של כל מיני צבעי אצבעות ואוכל שנשפך. אני מאמינה גדולה בלהתייחס לילד שלי כמו למבוגר וכבר מגיל אפס להראות לא שלא, לא כל העולם נסב סביבו. אני לא חושבת שלאהוב ולפנק זה להפוך ילד למופרע או מרוכז בעצמו, אבל אני בהחלט רואה הורים לילדים כאלה (משהו בין תלות לתובענות) - בעיקר אמהות - ורוב האמהות האלה אף הן כאלה בעצמן ("בעלי לא פינה את השלג מהמכונית אז לא יצאתי מהבית כבר שבועיים). מצד שני לא כל "מחזיקי הבקבוק הסדרתיים" הופכים את הילדים שלהם לאגואיסטים ומופרעים... הרעיון אולי נכון, הכתבה מרגיזה.

 

[מבט מהצד]

עדי, נדמה לי שההגדרה שלך ל"פינוק"

שונה מזו שמתייחסים אליה בכתבה: ..."פינוק זה לא אהבה, כשמחבקים ומנשקים ילד זו אהבה" אומרת טייכטל בנחרצות. "פינוק זה לעשות לילד שירותים מיותרים, זה לקנות לו כל מה שהוא רוצה ולתת לו תחושה שהכל מגיע לו. פינוק זה כשההורים לא תובעים מהילד להתמודד עם קשיים, אפילו קטנים, כמו לשרוך נעליים. גם כשלא מציבים לילד גבולות וכל התנהגות שלו מתקבלת - מפנקים אותו... אם עושים עבור הילד את ה-כ-ל, ואם עושים דברים עבורו "כי קשה לילד", ואם לא מלמדים אותו להתמודד לבד עם תלאות העולם ולהיות עצמאי (ובלשון הכתבה: אם מחזיקים לילד את הבקבוק גם כשהוא מסוגל לעשות את זה לבד) - זה ממש פינוק לשמו, וזה בהחלט יכול להפוך את הילד לאגוצנטרי. השדר שהוא מקבל הוא: "אם קשה לי ואני לא מצליח לבד, האחרים יעשו בשבילי".

 

[עפרית אטלנטה]

לפי דעתי

הכתבה הזאת בהחלט נכונה! היא בהחלט מסבירה את התופעה של ,פינוק יתר" ואני מכירה המון הורים שאכן עומדים מול בעיה של ילדים מפונקים בעיקר באשמתם. הכוונה עם הבקבוק לא היתה להגיד "אם תחזיקי בקבוק הילד יהיה מפונק" בסך הכל ניסיון להסביר איך ההורים כל כך רוצים לעשות הכל לילד החל מגיל צעיר בו הילד יכול להחזיק בקבוק ואח"כ להאכיל אותו,להלביש...וכ"ו וגם את זה ראיתי ,ילדים מאוד לא עצמאיים. אני אהבתי להאכיל בבקבוק את הבנות אבל גם נתתי להן כבר מגיל 5 חודשים להחזיק את הבקבוק.(ואפשר תוך כדי חיבוק..) השלב הבא זה לאכל לבד..בידיים עם הרבה לכלוך. בכל אופן-אחרי קריאת הכתבה אני יכולה להבין מדוע הבנות שלי כל כך מקסימות!!

 

[אחת שמצאה]

זו כתבה בעיתון. אי אפשר לצפות ממנה

שלא תהיה שטחית. ככה זה כתבות בעיתונים. זה לא מאמר מדעי. ובקשר ישיר לכתבה הזו, יצא לפני שבוע ספר של חוקרת שכתבה על התוצאה ארוכת הטווח של הפינוק הזה - ילדים אחרי קולג' שחוזרים אחרי הלימודים לגור אצל ההורים, ולא עוזבים גם עשר שנים אחר כך. מסתבר שזו תופעה שהולכת ומתרחבת בארצות הברית (כנראה גם בארצות מערביות נוספות, למרות שהיא לא מביאה נתונים עליהן), וההורים לא יודעים מה לעשות בשביל להוציא את הילד מהבית. ומדובר על "ילדים" בני עשרים וחמש ושלושים. היא טוענת שזו תוצאה של גישה הורית מוטעית של עודף פינוק.

 

[G a l i 11]

אכן כתבה מעניינת

ואני חייבת להתוודות שבחלקים ממנה הרגשתי כאילו נכתבה עלי. אתן רוצות להגיד שמעולם לא עשיתן משהו במקום הילד רק כי עבורנו זה יותר מהר וקל, או כי אנין ממש סבלנות לחכות עד שהילד יעשה, או כי ברור שהוא יעשה את זה לא ממש כמו שהיינו רוצים? לי זה קורה. אני משתדלת שלא אבל זה בהחלט קורה. ולגבי ויתורים - אוי כמה פעמים אני מותרת פשוט כי אין לי כח וסבלנות להתמודד ולהתעמת. בקיצור, אולי הכתבה לא הכי מעמיקה שבעולם, אבל בהחלט מאירה, ממחישה ומבהירה כמה התנהגויות שלנו ואת תוצאותיהן הפחות רצויות.

 

[מבט מהצד]

גלי, השאלה הנשאלת היא

האם את נוטה לעשות דברים עבור הקטנצ'יק על בסיס קבוע, כן או לא. אם כן - הרי שזה נכנס לקטגוריה של פינוק. אם לא - הרי לכולנו קורה, שבגלל לחץ זמן/חוסר סבלנות/השד יודע למה, אנחנו לפעמים עושים דברים במקומם או עבורם. זה ממש לא פינוק. תסתכלי מסביב ותראי, כמה הורים מגדלים היום את ילדיהם בלי שהמלה "לא" תשמע מפיהם ולו פעם אחת (שלא לדבר על להרים על הילד את הקול אם הוא עושה מעשה חמור). הכל מותר, הכל אפשרי, וחלילה לנו לפגוע ברגשותיו העדינים של הילד. זה מבחינתי נחשב סופר-פינוק. ילד כזה הוא ילד שלא מציבים בפניו גבולות, וזה, לדעתי לפחות, בדיוק המודל של ילד שיגדל להיות טיפוס של "הכל מותר לי, הכל מגיע לי". אז כן, גם אני כזו מן אמא old fashion, וכשאני מסתכלת היום על הילדות שלי, ממש לא נראה לי שנגרם להן נזק מזה שאמרנו להן "לא" חמישים פעם ביום, וגם לא מזה שהרמנו קול צעקה אם הן עמדו לגעת בתנור הלוהט. להיפך: הילדות האלה היום סופר-עצמאיות, ולא צריכות אותנו על כל צעד ושעל, רק כי בלעדינו הן לא תהיינה מסוגלות לעשות כלום. הן היום בשלב של רק לחכות שנצא מהבית ושנשאיר אותן לבד, לעצמאות שלהן, והן לא מוכרחות שנהיה שם לידן כדי להשכיב אותן לישון, כי אחרת יהיו חלומות רעים. ולא, הילדות שלי מעולם לא הנדסו לנו את החיים, ומעולם לא ראו צורך לקבוע עבורינו מה עושים ומתי. הן תמיד שותפות להחלטות שקשורות גם בהן, אבל תמיד ברור להן, שאם יש חילוקי דעות בין הרצונות שלהן לבין אלה שלנו, מאד יכול להיות שבכל זאת הדעות שלנו הן אלה שתתקבלנה (בדיוק כמו שיכול להיות ההיפך). אז לא, הילדות שלי לא מפונקות במושגים של "תעשי לי, תקני לי, תביאי לי". אבל במושגים של חום ואהבה - טוב, אין הנחתום מעיד על עיסתו...

 

[nissimlev]

הכי הכי חשוב לא לקפח בעל ואישה

לטובת הילדים תואהבו אחד את השני עוד יותר . למרות המשיכה להעביר את האהבה שלכם לילדים . קודם ההורים ואחריי זה הילדים מה שפר פר..

 

[מבוסטון באהבה]

../images/Emo45.gif

 

[kit k@t]

i am 17,

and trust me, u do not wanna spoil your kids. my x-boyfriend is a 20 year old guy that all his life got EVERYTHING he ever wanted. he even studied to be a pilot very easely, he just had to ask... when he finished, and actually needed to look for a job, and do something for himself for a change, he got sceard... and moved back home to mommy (to israel, they flight school was in the US). i know his parents ment well by giving him everything, but they messed up his life. kat