תפסיקו להיות יפי נפש.
נתחיל מזה שבן 15 כבר לא בדיוק ילד. רוב ההורים מסרבים להכיר בזה. אני תמיד אומר שכאשר הייתי בן שלוש, השעון של אבי נעצר ומאז הוא לא מתח אותו (אז היו שעונים שצריך "למתוח" פעם ב-24 שעות) וככה נשארתי בעיניו בן שלוש עד היום (שיהיה לי בריא, האיש עבר את שנתו השמונים). אז זהו - שלא. אני לא בן שלוש. באחריות. ספרתי. הוא רוצה לעשן. מה שתעשו לא יעזור לכם. הגיע הזמן שהורים יכירו בכך שככל שהם גדלים - השליטה שלנו עליהם פוחתת ופוחתת. סה-לה-וי. גם אם תסבירו, תוכיחו לו באותות ובמופתים בשמים ובארץ - לא יעזור. מה גם שמים גנובים ימתקו. ועוד אחותו הגדולה מעשנת. נו... באמת... ואתם מצפים שהוא יפסיק? למה? יותר טוב תתרכזו בחינוך כבר מהיום להתנהגות נכונה בכביש. הראו דוגמא אישית. לא לגנוב רמזורים, לא לעבור מהירות, לא לחפף תמרורים, לא לצפור, לא לנהוג בחוסר סבלנות ובחוסר סובלנות, לא נהיגה ואלכוהול, חגורת בטיחות תמיד בכל המושבים וכו'. ככה הוא ילמד ולא תמצאו את עצמכם בעתיד שואלים על נהיגה את השאלות שהיום אתם שואלים על עישון. אתם חושבים שהוא לא יודע שזה לא טוב ולא בריא? יודע ועוד איך. בדיוק כמו שהוא יידע (הוא יודע כבר היום) שלנהוג מהר זו עבירה וזה מסוכן. אבל יתכן שזה בכלל לא יפחיד אותו כמו שהסגריות לא מפחידות אותו. הניחו לסגריות. טפלו בנהיגה. טפלו בכל אותם דברים שהורים חוששים מהם לכשיתבגרו "הילדים". יתכן שבתחומים האלה תשיגו קצת יותר תוצאות טובות אם תתחילו לטפל היום (בעיקר דוגמא אישית). וכסף? בימינו המטורפים מגיע לבחורון בן 15 שיהה לו קצת כסף בכיס. ו...כן... הוא יקנה סגריות. עדיף זה מאשר תחסמו את הצינור הכספי ואז הוא יתחיל לגנוב מכם "בסתר". זה לא יועיל לחינוכו ולא יועיל ליחסים ביניכם אם אתם עדיין חושבים על אי אילו פרקים בחינוכו (וכדאי שתחשבו על כמה כאלה). אתם יכולים לקבוע שאצלכם בתוך הבית לא מעשנים. ONCE יצא מהבית - אתם מנוטרלים. לא תכבסי בגדים המריחים מסיגריות? הצחקתם אותו. אתם יודעים מתי הוא יפסיק? יש כמה אפשרויות: אדם יקר לו יינזק או יתפגר מסיגריות. הוא יפנים את זה לבד (רק תצאו לו מהוריד). הבחורה הראשונה שהוא באמת ירצה - ותגיד לו שהסרחון של הסגריות מפריע לה כי זה כמו להתנשק עם מאפרה (או אפילו תדחה אותו בשל כך). זה עובד יופי (אלא אם גם היא תעשן). כמו בשיר "עוף גוזל". אפשר להסביר לו שיש נשר בשמים. אבל אי אפשר להזהר במקומו. הבנתם שאנחנו כהורים מאד מוגבלים? אני הבנתי את זה מזמן. עשיתי מה שיכולתי. מכאן - אחריות שלהם ואני מקווה שהם ידעו מה לעשות בה. צריך לשחרר. אין ברירה. זו דרכו של עולם. יודעים מה ההבדל בין אמא פולניה לרוטוויילר? הרוטוויילר משחרר בסוף.