ילד עם התנהגות אגואיסטית וחסרת הערכה
בוקר טוב
יש לי שני בנים מקסימים בני 6 ו 3, הבן הבכור הוא נכד ראשון משני הצדדים, מיותר לציין כי מפונק יתר על המידה.
גרנו בחול מספר שנים כך שקיבל כמויות מטורפות של צעצועים ובילה במקומות מיוחדים דבר שגרם לסף גירוי מאוד גבוה (הצגת ילדים לדוגמא זאת פעילות משעממת לדעתו).
נוצר מצב ששמנו לב כי הוא הופך להיות אגואיסט ולא מתחשב באחרים והעניין מחמיר, אני רוצה לציין שהוא ילד נבון מאוד.
האגואיסטיות באה לידי ביטוי בכך שכאשר רוצה משהו רוצה אותו עכשיו ומייד, לא מעניין אם זה שביקש ממנו עסוק כרגע או עושה את מה שהוא ביקש פשוט לאט מידי לטעמו.
יש גם תחושה של חוסר התחשבות באחרים וחוסר הערכה לדברים שיש לו, לדוגמא רשמנו לחוג ושניה לפני החוג מחליט שלא מתאים לו להיכנס לחוג מבלי להסביר מדוע אחרי ששניה לפני ביקש שנקנה מדים לחוג והסברנו שרק אחרי שיתמיד נקנה.
כאשר פתח את מתנות יום ההולדת שלו, אפילו לא טרח לבדוק איזה חבר נתן את המתנה, היה עסוק רק בלפתוח את המתנה הבאה.
יש עוד המון מקרים ניסיתי לתת תיאור כללי.
האח הקטן שכמעט לא מקבל כלום כיוון שיש לו כירושה מאחיו הגדול מעריך כל כך כל דבר קטן שמקבל.
אנחנו מקבלים מהגדול המון הערות כמו למה אנחנו מפנקים את האח הקטן יותר ממנו ואנחנו באמת מקדישים המון זמן לגדול ומשחקים איתו לבד ונותנים לו המון תשומת לב וחום ואהבה, כמובן שלקטן יש יחס שונה כיוון שהוא בן 3 והיחס לילד בן 3 שונה מלילד בן 6.
בחודש האחרון יש הרבה מתח ביננו לבין הגדול כיוון שהחוסר הערכה לקיים והאגואיזם החמירו, ניסינו עונשים, ניסינו להסביר ברוגע ולדבר וכל יום אנחנו מקבלים הבטחה שההתנהגות תשנה.
ברור לי שהאשמה היא שלנו ההורים פינקנו יותר מידי, נתנו כל מה שרצה או ביקש אפילו לפעמים מבלי שביקש בקלות, ונוצר מצב שאינו מעריך את מה שיש לו.
שאלתי היא איך אנחנו יכולים לשנות את המצב? לגרום לו להתחיל להאריך את הדברים שיש לו.
אודה מאוד לייעוץ בעניין הנ"ל.
בוקר טוב
יש לי שני בנים מקסימים בני 6 ו 3, הבן הבכור הוא נכד ראשון משני הצדדים, מיותר לציין כי מפונק יתר על המידה.
גרנו בחול מספר שנים כך שקיבל כמויות מטורפות של צעצועים ובילה במקומות מיוחדים דבר שגרם לסף גירוי מאוד גבוה (הצגת ילדים לדוגמא זאת פעילות משעממת לדעתו).
נוצר מצב ששמנו לב כי הוא הופך להיות אגואיסט ולא מתחשב באחרים והעניין מחמיר, אני רוצה לציין שהוא ילד נבון מאוד.
האגואיסטיות באה לידי ביטוי בכך שכאשר רוצה משהו רוצה אותו עכשיו ומייד, לא מעניין אם זה שביקש ממנו עסוק כרגע או עושה את מה שהוא ביקש פשוט לאט מידי לטעמו.
יש גם תחושה של חוסר התחשבות באחרים וחוסר הערכה לדברים שיש לו, לדוגמא רשמנו לחוג ושניה לפני החוג מחליט שלא מתאים לו להיכנס לחוג מבלי להסביר מדוע אחרי ששניה לפני ביקש שנקנה מדים לחוג והסברנו שרק אחרי שיתמיד נקנה.
כאשר פתח את מתנות יום ההולדת שלו, אפילו לא טרח לבדוק איזה חבר נתן את המתנה, היה עסוק רק בלפתוח את המתנה הבאה.
יש עוד המון מקרים ניסיתי לתת תיאור כללי.
האח הקטן שכמעט לא מקבל כלום כיוון שיש לו כירושה מאחיו הגדול מעריך כל כך כל דבר קטן שמקבל.
אנחנו מקבלים מהגדול המון הערות כמו למה אנחנו מפנקים את האח הקטן יותר ממנו ואנחנו באמת מקדישים המון זמן לגדול ומשחקים איתו לבד ונותנים לו המון תשומת לב וחום ואהבה, כמובן שלקטן יש יחס שונה כיוון שהוא בן 3 והיחס לילד בן 3 שונה מלילד בן 6.
בחודש האחרון יש הרבה מתח ביננו לבין הגדול כיוון שהחוסר הערכה לקיים והאגואיזם החמירו, ניסינו עונשים, ניסינו להסביר ברוגע ולדבר וכל יום אנחנו מקבלים הבטחה שההתנהגות תשנה.
ברור לי שהאשמה היא שלנו ההורים פינקנו יותר מידי, נתנו כל מה שרצה או ביקש אפילו לפעמים מבלי שביקש בקלות, ונוצר מצב שאינו מעריך את מה שיש לו.
שאלתי היא איך אנחנו יכולים לשנות את המצב? לגרום לו להתחיל להאריך את הדברים שיש לו.
אודה מאוד לייעוץ בעניין הנ"ל.