לא חוכמה גדולה
תשימי לב שהמחקר גם טועם שאימהות יחידניות נהנות מתמיכה רחבה.
קחי למשל דוגמה שבה יש רק אמא ואבא כאשר לאף אחד מהם אין תמיכה מצד משפחתו. נניח שיש להם 2-3 ילדים ואחד מהם לא עלינו מתאשפז. האמא נוסעת להיות עם הילד המאושפז בעוד האב נשאר בבית עם הילדים האחרים או להיפך. כנ"ל גם לגבי כל משבר אחר שאת יכולה לחשוב עליו. תמיד קל יותר כאשר יש מישהו שיכול לחלוק איתך בנטל וזו לדעתי גם בסיס מוסד הנישואין. הוא החזיק מעמד כל אותן שנים כי יש בו הגיון לוגיסטי וגם כלכלי.
א-ב-ל! אם יש לך מי שיחליף את האבא כמו הורים מהצד שלך, אחים, אחיות, דודים, בני דודים, חברים מאד קרובים שאפשר לסמוך עליהם בעיניים עצומות בעת צרה וכו' או כל אחד מאלה בפני עצמו יש מי שמחפה על החוסר.
השאלה היותר חשובה צריכה להיו מה אם לאמא היחידנית אין על מי להישען והיא לגמרי לבד? ואז לדעתי התוצאות עלולות להיות הפוכות. כאמור, זה יתבטא רק בעת משבר ולאו דווקא ביום-יום