ילד שמרביץ לעצמו ולסביבה

[oopsing]

ילד שמרביץ לעצמו ולסביבה

אני מטפלת בילד קטן בן שנה ושמונה חודשים. יש לי בעיה איתו שאני מנסה להחליף לו חיתןל הוא בועט בי. שהוא עושה משהו לא בסדר הוא מרביץ לעצמו. יש ימים שהוא לא מפסיק לזרוק עליי דברים למרות שאני אומרת לו שאסור והוא יודע את המשמעות. כמו כן הוא צובט ומחלק כפות לא רק לי גם להורים שלו וגם לאחים שלו. רציתי לשאול מה אני יכולה לעשות?

 

[עינת גבע]

שאלות הבהרה...

שלום רב, מתי התחילה התופעה? איך את מתיחסת לכך? איך הוריו מתיחסים? עינת גבע, מכון אדלר.

 

[oopsing]

תשובה

תופעת האלימות כלפיי הייתה קיימת גם שגעתי לפני שמונה חודשים שהיה בערך בן שנה. הוא נשך הוא צבט והוא נתן כפות בגב. התופעה שוא התחיל להרביץ לעצמו התחילה לפני בערך חודשיים. ההורים אמרו לא אסור אבל לפי דעתי בצורה קלה מידי. היום ההורים כבר מתייחסים בצורה אחרת יותר נוקשה כלפיו. אני הייתי מאוד חד שמשמעית ועובדה שהיום הוא לא נושך או צובט אותי אבל את ההורים עדיין כן. בקשר למכות אני יורדת לגובה העיניים שלו תופסת לו את הידיים ואומרת לו לא אסור להרבית, אנחנו לא מרביצים בבית הזה. זהו נראה לי שעניתי על הכל.

 

[עינת גבע]

מה הילד צריך?

שלום רב, פעוטות מחפשים דרך להשתייך. להתחבר, ליצור קשר עם הסביבה. הם זקוקים להתיחסות כמו אוויר לנשימה. כחלק מהכרות עם הסביבה הם עוסקים בניסוי וטעייה. הם בודקים איך כדאי להם להתנהג כדי לזכות בכמה שיותר תשומת לב. הפעוט מצא בגיל צעיר דרך ששאבה אליו הרבה תשומת לב ויילדה הרבה תגובות מהסביבה . הוא נשך, הוא צבט וכו'(אגב, בגיל זה עדיין לא מפותחת היכולת לחוש אמפאטיה- לחוש את הכאב של הזולת) . כל התנהגות שמתוגמלת על ידי התיחסות מגדילה את עצמה. לכן, מומלץ לתת לילד הזדמנויות להתנהגות נאותה, נעימה, מקובלת ועליהן לתת לו התיחסות. להדהד, להעצים ולעודד אותו. זו הדרך לכוון אותו לאפיקים חיוביים של מועילות. בברכה, עינת גבע, יועצת משפחתית, מכון אדלר.

 

[oopsing]

תודה רבה

חשבתי שאני טועה , אבל זאת הייתה גם ההרגשה שלי. עכשיו עוד שאלה אם הוא מרביץ יש צורך להעניש אותו? העונש שאני חשבתי עליו זה לשים אותו על הספה ולא להתייחס אליו לפרק זמן קצר. זה נכון או שאני עושה משהו לא נכון?

 

[עינת גבע]

"פרוייקט" מתוכנן צעד אחר צעד...

שלום רב יקירה, גם להעניש זו התיחסות. אגב, נסי להיזכר בעונש שניתן לך כילדה:איך הרגשת? האם הוא הכחיד את ההתנהגות אחת ולתמיד? עונש בדרך כלל ניתן מתוך תסכול וכעס הוא מוליד בקרב הזולת(הילד) תחחושות דחייה, השפלה, כעס ונקמה נוסח :" אם הם בוחרים להכאיב לי, אני אכאיב להם בחזרה" ילדים בניגוד אלינו (ראי כל הנסיונות שעשיתם) הם עקביים. הוא ימשיך בדרך המוטעית כל עוד הוא ירגיש התיחסות אישית גם אם לא נעימה. אכן, הרעיון קצת קשה לעיכול והבנה. יחד עם זאת, מה עושים בפועל? מבינים שהילד אינו פועל נגדכם אלא למענו. 1.מגלים אמפאטיה. 2.אפשר לקנות לו שק אגרוף ולהודיע לו שכל אימת שהוא ירגיש שיש לו חשק להרביץ הוא מוזמן לרוץ לשק האגרוף ולהכות אותו.(עושים איתו סימולציה) 3.מחליטים מה אני עושה כאשר הוא מכה? (יש לנו שליטה רק על מה שאנחנו עושים) 4. מודיעים לו שכאשר הוא יכה אנחנו נצא מהתמונה. 5. אם וכאשר הוא מכה שוב אתם יוצאים מהתמונה (למשל, נכנסים לאמבטיה למשך דקות ארוכות). בשלב זה שומרים על רוגע ושקט. לא מדברים. פועלים. 6. התמדה - עקביות מלאה היא המפתח להצלחת ה"פרוייקט". בברכת "יחסים טובים" עינת גבע, יועצת משפחתית, מכון אדלר.

 

[oopsing]

אוקי יש לי רק כמה שאלות.

מדובר בילד קטן בן שנה ו שבעה חודשים, להעלם לו , זה לא משהו טוב בוא מסוגל לעשות המון דברים בזמן הזה. למרות שראיתי שיפור אצלו ברגע שהוא מתנהג יפה ואני אומרת לו כל הכבוד הוא לא מרביץ. אבל אם אני צועקת כמו שלא יברח לכביש הוא מרביץ לעצמו. לי הוא כבר פחות מרביץ, הוא יותר מחבק יותר מנשק. המטרה שלי היא להכין אותו לגן בספטמבר הוא נכנס לגן, בדרך כלל שהוא מתחיל להרביץ אני נעלבת והוא בא ומחבק אותי...... זה משהו שלא היה קודם. השאלות שלי הן: 1. שהוא מתנהג לא יפה בחוץ מה אני עושה כדי שידע שיש חוקים וגבול לכל דבר? 2. איך לגרום לו להבין שאני לא לרעתו אלה לטובתו כי יש ימים שהוא ממש כועס עליי , מבחינותו הוא רואה אותי זה סימן שההורים הולכים? 3. מה עוד אני יכולה לעשות איתו שהוא יהיה מוכן לגן? 4. הוא מדבר פה ושם איך אני גורמת לו לדבר יותר? בעיקרון כל דבר שאני לא מבינה מההסבר שלו הוא לוקח אותי ביד ומראה לי .

 

[עינת גבע]

הצעות בונות ערך ויחסים....

שלום רב, ראשית, הרשי לי להביע את התפעלותי. על המסירות, הרצינות והאכפתיות שאת מגלה כמטפלת של הילד. ישר כוח! לשאלותייך: תוכלי להעלות את הדימוי העצמי בפני הילד – ילד לומד מי הוא בהתאם להערכות שהוא מקבל מהסביבה החברתית המשמעותית שלו. הילד צריך לדעת, להרגיש ולהאמין שהוא טוב, ראוי ורצוי כמו שהוא. לכן, העצימי ועודדי אותו. למשל, כשאת אומרת לו כל הכבוד! המשיכי את המשפט עם המילה הקטנה "כי"...ותני הסבר מפורט.(כי אתה מרוכז, כי אתה משחק הרבה זמן עם עצמך, כי שיחקת יפה עם משה בגינה....). בענייני ביטחון ובטיחות כמו הכביש. אין צורך לצעוק. יש לתכנן בעוד מועד את החצייה. לתת לו יד. או לחילופין לאחוז אותו. אין צורך בדיבורים . במקרה זה הוא יחוש את הגבול במעשים. חשוב לשמור על אורך רוח וקור רוח. לא לכעוס או להתרגז. עליך לזכור הילד בתהליך של למידה. הוא טועה, הוא בודק, הוא עושה את הדברים בעד עצמו ולא נגדנו. מה מלמד אותנו המשפט האחרון? אחד ממפתחות המאסטר בגידול ילדים הוא :"לא להיעלב, ולא להיפגע, לא לקחת שום דבר באופן אישי".עלינו לזכור מי הילד באירוע? אנחנו המבוגר האחראי. אנחנו המורים, המדריכים המלווים את ההתפחות עקב בצד אגודל. הרבי לשוחח עם הילד לספר לו מה אתם רואים? מה אתם שומעים? למדי אותו שירים. בגיל הרך יש חשיבות גדולה לאווירה הרגשית . סובלנות, רכות, עדינות, רגישות, טון דיבור רך חם ואוהב. מקווה שעניתי לך, שאלות נוספות יתקבלו בשמחה, בכבוד רב, עינת גבע, יועצת משפחתית, מכון אדלר.

 

[עינת גבע]

שימי לב...

פתחתי הודעה חדשה ב5.5.10 והעברתי את ההתכתבות ביננו לשם. אנא המשיכי התכתבותינו שם. תודה, עינת גבע, מנהלת הפורום מטעם מכון אדלר.