מוכר...
בן כמה הוא?
 
אצלנו היה לפיצקי גם שלב של ביעותי לילה:
ילד חצי ער חצי ישן, מסתובב מבועת ומבוהל בבית, צועק ובוכה,
כאילו תקוע בתוך חלום רע.
 
מה עושים? לדעתי שני דברים: ברמה המעשית-מיידית,
הייתי אומרת לו שאם הוא מתעורר כשהכל חשוך, שיבוא אליי במקום להדליק טלויזיה.
אצלנו יש כלל כזה שלא מדליקים טלויזיה לפני הזריחה.
ואז, כשהוא בא אלייך, אם זה עובד שתלכי איתו לחדר שלו ותשכיבי אותו, יופי.
אם לא, בניגוד לדעה השגורה אצל רוב מדריכי ההורים,
לא רואה אסון שהילד יישאר לישון עם ההורים אם הוא חרד וזה מה שהוא זקוק.
ה
היה מגיע אליי בחרדה בלילה, נאחז בי בפחד ונרדם, בין גיל 5 עד 7 בערך.
זה העניק לו את הבטחון שהיה זקוק לו, ואח"כ זה פשוט עבר.
 
וזה כבר מתקשר לדבר השני: נסיון להבין מה עומד בבסיס העניין.
האם הוא חרד? מה מציף את החרדה הזאת? מה השורש שלה?
יש כלמיני מענים אפשריים להתמודדות עם חרדה,
למשל עשיה שמחזקת את תחושת הבטחון, המסוגלות
כגון רכיבה טיפולית, גלישת גלים, אמנויות לחימה ועוד.
אבל חשוב לפחות לנסות לקבל מושג כלשהו
של התבנית והדינמיקה של החרדה שלו, אם בכלל מדובר בחרדה.
אולי זה "סתם" חוסר במלטונין או חוסר שקט או משהו אחר
והוא לא רוצה להפריע או לא עולה בדעתו הרעיון לפנות אלייך
ולכן מנסה להסתדר לבד ומדליק טלוויזיה.