ימים אחרים וזמנים משתנים...

shahar1989

New member
ימים אחרים וזמנים משתנים...

אז הימים עברו, והנה אנחנו בזמן שונים לגמריי.. הפורום כבר לא מה שהיה האהבה שלנו אחד לשני אותה אחת, האהבה ליואב נשארה גדולה נשמיך לשמוע ונמשיך להתראות, נמשיך להיות, לצחוק, לחבק, לבכות, לשעשע, לדבר. נמשיך לאהוב. חברות.. חברים.. משפחת פורום יואב דגני הראשון! תודה תודה תודה! תודה לכם שנתתם לי את הזכות הענקית הזאת להיות ה"אמא" הגדולה שלכם בתקופה כל כך ארוכה וכל כך מדהימה תודה שהייתם לידי, שתמכתם בי, שהבנתם אותי ועזרתם לי. תודה על כל הזמן שהקדשתם ועל כל הסבלנות הלא מוסברת הזאת בכל ההצקות שלא פסקו אפילו לשניה תודה שהפכתם את הפורום לכזה חם, אוהב, דואג, מחבק, תומך. תודה שהייתם איתי, איתנו, לאורך כל הדרך, בלי להתייאש.. בנימה טיפה יותר אישית אני באמת רוצה להגיד לכולם שאתם הרבה מעבר לחברי מחשב, אני אוהבת את כולכם כאילו גדלנו יחד, כאילו אנחנו מכירים מאז ומתמיד.. סומכת על כולכם ומעריכה אתכם על כל דבר שהענקתם לי בכל התקופה שאנחנו מכירים. אני רוצה לפזר לכולכם מליוני תודות על כל רגע שהקדשתם לשגעונות שלי, ללחצים שלי, לעצבים שלי, לשמחות שלי. כל רגע שהקדשתם לי. אתם המון בשבילי, באמת סוג של משפחה! :) ולך יואבי, האדם שאיחד בינינו.. לך אני כבר אגיד יותר אישי את הכל.. אז אני רק אגיד שאני אוהבת אותך אהבה ענקית ואמשיך לחבק לאורך כל הדרך.. ושוב, תודה לכולם, לכל מי שפתח אי פעם פינה, לכל מי ששלח הודעה, לכל מי שמילא את החסר, לכל מי שאהב ולכל מי שנתן. תודה שחר.
 

shahar1989

New member
וואו.

האמת, כבר דיברתי הרבה על הנושא הזה. בזמן האחרון יצא לכולנו לנהל על זה שיחות, לשתף אחת את השניה, להגיד מה אנחנו חושבות. בכל השיחות האלה, לא הייתה פעם אחת שאמרתי שזה עצוב לי, שזה קשה לי, שאני לא קולטת את זה. כ"כ השלמתי עם העובדה הזו, שתם זמנו של הפורום בתור המסגרת לאהדה של יואב ולקשרים שלנו. כ"כ ראיתי את זה כמשהו שהגיוני שיקרה. ופתאום... הפורום נסגר. וההלם סוף סוף מכה בי. פתאום אני מבינה. זהו, המקום הזה נסגר. מה? איך יכול להיות? פתאום אני כל כך לא מוכנה לסוף הזה. אני לא מוכנה לזה שלא יהיה לי את המקום הזה לכתוב את השיר שמסתובב לי בראש של השבוע, ואת האדם שהפתיע אותי ואת המאכל שאכלתי כל הזמן. אני לא מוכנה לזה שלא יהיה לי מקום לבטא את היצירתיות שלי עם פינות וכותרות עם אייקונים צבעוניים. אני לא מוכנה שלא יהיה לי את המקום הזה לשמור עליו, ולהגיד לכולן לכתוב, ולקרוא דברים שאתן כותבות ולהתרגש. פתאום המעגל הזה, שבו כל אחת רואה את כולן, נסגר. הבסיס הזה, המרכז. הדבר שיש בו כל כך הרבה ממני... ושוב אני מזכירה לעצמי, שזה לא סוף של שום דבר. זו רק התחלה של תקופה חדשה. תקופה שבה נהיה אנחנו רק במסגרת קצת שונה, בו נאהב את יואב בצורה קצת אחרת. בעצם, אנחנו כבר אחרות, וכבר השתנתה המסגרת, ועכשיו זה רק המעשה של לסגור קצוות... ועדיין, זה כל כך מוזר. כי יש פה כ"כ הרבה זכרונות ששינו אותי, כל כך הרבה חוויות שנחקקו בי. כל כך הרבה דברים שכתבתי, שנהנתי לכתוב. יש פה כל כך הרבה ממני. אני פאקינג.. גדלתי פה לשנה וחצי. ואני לא הולכת להיפרד משום דבר, כי אני לא נפרדת מכן וגם לא מיואב. אני רק נפרדת מהמקום הוירטואלי הזה, שישאר בי תמיד. ואת כמה שאני אוהבת וכמה שאתן משמעותיות אני יכולה להגיד כל הזמן, וזה לא נקודת סיום שבה אומרים את זה, אבל זה כן ציון דרך, אז אפשר לומר: תודה לכן. תודה לכן על כל מה שאתן בעולם שלי, על כל מה שאני בעולם שלכן. תודה על מה שאני. תודה על החברות המדהימה הזו שאני לא יודעת איזה מלאך זרק לי אותה מהשמיים. אתן אחיות אמיתיות לי, אחיות לנפש. אני ושחר לא היינו מצליחות לעשות את הפורום הזה בית בלעדייכן. כל אחת פה לקחה חלק שהוא לגמרי שלה, ואני רוצה להודות גם על זה. ויואבי... יואבי. אח אח. אני לא אגיד כלום. אנחנו עוד נדבר. אני רק אגיד שאני לא עוזבת לשניה, טוב? אוהבת הכי בעולם, ושלא תשכחו את זה לרגע. עמית.
 
../images/Emo214.gifוואו. לא ציפיתי לזה ../images/Emo4.gif

אמנם תקופות פחות טובות בפורום, אבל פורום יואב דגני...
האחד והיחיד! שחר ועמית (וגם הגר!), עשיתן פה עבודות מלאות באהבה, מכל הלב...וכולנו הרגשנו את זה! תודה על כל ההקדשה ומה שעשיתן, מקוה שנשאר בקשר
 
../images/Emo126.gifלא יכולה להרשות לעצמי לא להגיב כאן

בפעם האחרונה. עם כמה מוזר שזה נשמע. אני במצב ממש מוזר. המון דברים בחיים שלי משתנים עכשיו, נגמר הבצפר, עברתי דירה, אני יוצאת לשנת שירות, וגם הפורום הזה נסגר. כמו שכולכן אמרתן כאן לפני, אנחנו לא נפרדות אחת מהשניה אלא רק מהפורום, מהדף הוירטואלי שאיחד אותנו. אבל עדיין זה קצת כואב ודי מוזר, שלא נסכמש פה יותר, ולא נתפקד, ולא נצחק על היציאות המפגרות אחת של השניה. אני שמחה על כל התקופה שהפורום הזה היה פעיל, ושאני הייתי פעילה בו, אני שמחה על כל החפירות שכתבתי פה, כל ההודעות הלא קשורות ששרשרתי כאן וכל החוויות המרגשות ששיתפתי כאן. שחר והגר, אתן הקמתן את הפורום הזה, ואני הכי גאה בכן בעולם. הפכתן אותו למה שהוא, להרבה יותר מפורום באינטרנט. לבית, מפלט. עמיתי, את הרמת את הפורום הזה והנשמת אותו מפה לפה כשהיה צריך, עשית כאן מעל ומעבר ואת פשוט מלכה. כל הכבוד ענקי לשלושתיכן. באמת. כל הבנות המדהימות שכאן, אני אוהבת אתכן. ומודה לכן שנתתן לי לחלוק אתכן את כל מה שהיה פה. יואבי- תודה על כל ההודעות המקסימות שלך, על הפרגון והאהבה, ועל זה שאיחדת בין כולנו בעזרת המוזיקה המדהימה שלך. אנחנו עוד ניפגש! אוהבת מאוד. מאוד מאוד מאוד. נטע.
 
למעלה