ימים לא פשוטים עוברים עליי

[nanag8]

ימים לא פשוטים עוברים עליי

דווקא כשאני אחרי הבדיקות, אחרי הדימומים. הכל בסדר.. זה ביש מזל בסך הכל. דווקא עכשיו זה נחת עליי, כאב כזה שמפלח לי את הלב לשניים ולא נותן לי לנשום.
כל הריון של בחורה מסביבי, כל לידה.. הורגת אותי.
ואני כועסת על עצמי כל כך שזה כואב לי, הרי ממתי צרות עין היא חלק ממני? בבית חולים הייתי בחדר לידה ובזמן שנשים אחרות יולדות תינוקות בריאים אני יודעת שהעובר שלי הולך לצאת מת. ושמחתי בשבילן! אז למה פתאום זה כואב לי? דווקא עכשיו, כשאני יכולה לצאת לדרך ולנסות שוב.

איך יוצאים ממעגל הכאב הזה? הלב שלי נשבר כבר כל כך הרבה פעמים ביומיים האחרונים. כל דבר קטן מזכיר. כל דבר קטן מעלה דמעה.

 

[שמולי קיפוד]

אין כללים

מתי אנחנו בסדר ומתי לא,
מתי קשה לנו לראות הריונות ולידות של אחרות ומתי לא.
אני ממש מזדהה עם מה שאת כותבת שזה כאילו חסר היגיון פתאום, כי לא היית ככה קודם.
גם אצלי ככה, לפעמים מרגישה את הקנאה העזה ולפעמים בכלל לא ומבינה שזה לא על חשבוני.
לפעמים אני בסדר גמור ומתפקדת כאילו כלום ולפעמים פתאום הכאב מפלח.
זה טבעי וזה בסדר.
שולחת חיבוק

 

[כבשה0פועה]

זה טבעי מאוד

נדמה לי שהרבה מאוד מאתנו היינו במקום הזה, גם אני. מעגל הכאב עשוי להמשך, אבל ככל שיעבור הזמן יהיו עוד רגעים ללא כאב, ולצדם רגעים בהם הכאב יחזור.
רק אל תכעסי על עצמך אם את כועסת על המציאות ואפילו על אחרות. מותר לך לקנא, מותר לך אפילו לכעוס על המציאות ואפילו על אחרות (גם אם את יודעת שההריון של אחרת הרי לא בא על חשבונך). מותר לך לקנא. מותר לך.
יכול להיות שהתחושות האלה תמשכנה גם אם תהיי בהריון נוסף ותקין (מרשה לעצמי להתנסח כך, כיוון שמדבריך נשמע שאת מתכננת לצאת לדרך ולנסות שוב), ותקהנה עם הזמן.
בהמשך למה שכתבת - מאחלת לך שתצליחי לאט לאט לנשום לצד הכאב שבלב, וכמובן שתזכי במהרה להריון תקין ושלם, ולידיים מלאות.

 

[קונטרפונקט]

חיבוק

אני לא יודעת לתת תשובות, בעיקר מזדהה כרגע

כנראה שצריך לחכות שגל הכאב הזה יעבור, ויגיעו זמנים קלים יותר. וגם כשיגיעו עוד גלי כאב בהמשך, הם יהיו קלים יותר ומרווחים יותר זה מזה.
אבל לפחות, עם כל המציאות הקשה שאת נאלצת להתמודד איתה, אל תוסיפי עליה גם ביקורת עצמית. זה טבעי לקנא, זה בלתי נמנע ונורמלי. כל רגש הוא לגיטימי.

 

[nanag8]

תודה לכולן

מאחלת לכן ולעצמי תקופות טובות יותר עם עובר בריא ושלם ♥

 

[שירהד1]

חזרתי וקראתי את סיפורך-

הריון ראשון חוץ רחמי, והריון שני- ירידת מים פתאומית בשבוע 16, לאחר סקירת מערכות תקינה

.
ממה שאת כותבת, אני מבינה שאת לאחר כל הבדיקות והכל יצא תקין, וההסבר הוא ביש מזל...זה בכלל לא מפתיע שדווקא עכשיו הכאב מפלח את הלב לשניים. עד כה היית עסוקה בבדיקות, בקביעת תורים, בהליכה לבדיקות, בציפיה לתוצאות...וכעת- הנפש יכולה להתפנות לעסוק בתהליך האבל.

קנאה, לצערי הרב, היא אחד הרגשות הכי אנושיים והכי מורכבים שיש. גם לי לקח המון זמן כדי לסלוח לעצמי על התחושה הזו, שכן בכלל לא הייתי מורגלת בכך, והיה לי קשה להתמודד עם הרגש העז הזה. וגם אני כעסתי על עצמי, וגם למדתי איכשהו לסלוח לעצמי, כי הבנתי שאני בסך הכל בת אנוש.

כל דבר מזכיר, וכל דבר קטן מעלה דמעה. טבעי מאוד. מעלה דמעה? תבכי. תוציאי החוצה את הכאב. חלק מהיציאה ממעגל הכאב הוא לחוות אותו, במלוא עוצמתו, ולהוציא אותו החוצה.
ממליצה גם על תהליך טיפולי רגשי, כדי לסייע לעצמך בהתמודדות.

שירה.

שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028