ימי הולדת וחגיגות משפחתיות

[פרפרי אהבה]

ימי הולדת וחגיגות משפחתיות

כשהילדים צעירים- זה ברור שחוגגים יום הולדת וחגיגות משמעותיות.
לפעמים זה מתבטא בללכת למסעדה או חגיגה בבית למשפחה ולחברים, ולפעמים זה מתבטא במסורת משפחתית כמו לפזר בלונים או ארוחת בוקר חגיגית לחוגג.

אבל מה קורה כשגדלים יותר והופכים למשפחה בעצמנו- האם אתם ממשיכים לציין ימי הולדת גם כמבוגרים בחיק המשפחה המורחבת?

איך חגגו לכם בתור ילדים? האם עשו חגיגה משפחתית וחגיגה לגן/ביה"ס בנפרד

האם אתם מקפידים על קניית מתנות למשפחה המורחבת בימי ההולדת שלהם?

 

[עדיקים]

חגיגות יומולדת שלנו

לפני שהילדים נולדו וכשהיו עדיין קטנים במשפחה של האיש חגגנו ימי הולדת גם לגדולים כולל קניית מתנות. היום כבר לא.
במשפחה שלי לא ממש חוגגים אבל נותנים כסף מתנה בימי הולדת וכשיש יום הולדת עגול דואגים לחגוג יחד ביום כייף.
הזכרון היחיד שלי כילדה הוא שהיו משאירים לי מתנות ליד המיטה אחרי שהייתי הולכת לישון. אני זוכרת שבימים האלו הייתי קמה מוקדם לראות מה קיבלתי מרוב התרגשות. לא זוכרת חגיגות גדולות יותר אבל גם לא הייתי טיפוס של חגיגות בימי הולדת.

 

[פרפרי אהבה]

ואיך אתם חוגגים לילדים שלכם?

מעניין מה כל אחד לקח מהצד שלו והביא לגרעין המשפחתי שלכם.

 

[עדיקים]

חגיגות יומולדת לילדים שלנו

זה משתנה משנה לשנה ומשתבח ככל שהילדים גדלים.
אנחנו תולים לילדים בלונים בחדר כשהם נרדמים (לדעתי משנה הבאה נצטרך לשנות את זה, הם מתחילים להיות גדולים מידי לבלונים האלה).
בבוקר כשהם קמים על השולחן בפינת האוכל מחכים להם ממתקים ועוגה מקושטת/קאפקייקס מסודרים בצורה חגיגית.
בצהריים אני לקחת אותם לדייט זוגי איתי לאכול צהריים ולבלות ביחד ובנוסף אנחנו הולכים יחד כולנו למסעדה (ביום אחר כמובן).
אני חושבת שבנינו לנו משהו חדש ושונה מחוויות הילדות שלנו.
כשמבקשים חוגגים להם עם חברים.
במשפחה שלי חוגגים לילדים יומולדת בארוחת שבת במפגש הקרוב לאחר היומולדת, אני קונה מתנות ומחזירים לי כסף. ככה הילדים מקבלים בדיוק מה שצריכים.
במשפחה של האיש גם חוגגים גם בארוחת שבת במפגש הקרוב לאחר היומולדת אבל אין יותר מנהג מתנות. המשפחה החליטה שלא קונים יותר ומקבלים מתנה רק מסבתא וסבא.

 

[הייתיאביבקיץ]

מציינים רק אם נפגשים ממילא

כלומר - אם ממילא נפגשים אצל ההורים בשבת, אז אומרים ״לחיים״, ובדרך כלל מישהו דואג להביא עוגת יוםהולדת.
אבל לא מנסים להיפגש במיוחד בגלל שיש יום הולדת. אנחנו מפוזרים ברחבי המדינה, לא נפגשים כל שבוע ואפילו לא כל חודש. אז בד״כ פשוט אומרים מזלטוב בווטסאפ המשפחתי.

כשהייתי ילדה, לפעמים עשו יוםהולדת לכיתה (לא כל שנה), ובמשפחה חגגו בארוחה משפחתית עם עוגה ונרות.
לא מסעדה.
כילדה כמעט מעולם לא הייתי בתוך מסעדה...

 

[הפוך עם ראש כפול]

לא, לעצמנו אנחנו חוגגים יום הולדת במסעדה רק עם הילדים
לעצמי אני לא חוגגת עם המשפחה כי לחגוג עם המשפחה אומר שאני שוב צריכה לעמוד ולבשל ארוחה לכולם, ועם כל הכבוד - לא כך אני מעוניינת לבלות את יום ההולדת שלי.
לבן זוגי לעיתים אני כן חוגגת עם המשפחה ומזמינה את הוריי ואת אמא שלו ואחותו לארוחת ערב, אבל הוא עצמו לרוב מבקש לוותר על העניין.

 

[חייבתלהגיב]

אצלנו - לגבי הילדים ה"גדולים" - איך שיוצא.

גם מבחינת לחגוג וגם מבחינת להביא מתנות - אין ממש חוקיות. לפעמים מביאים ולפעמים לא.
כשהייתי ילדה זכורות לי שתי מסיבות כיתה - ב-ד' וב-ח'. שאר הזמן לא זוכרת. בת מצווה לא עשו לי. בשלב מסוים עברנו לחגוג לכל ילד (של ההורים שלי) במסעדה (רק המשפחה הגרעינית, ועם הזמן בני הזוג והילדים של הילדים) - אבל זה הפסיק להיות מסורת מתישהו, נראה לי.

עם הילדות שלנו - מאחר שלבעלי הייתה מסיבה כל שנה, גם להן יש (אבל אני זו שנאלצת לארגן) - לפעמים עם חברות/כיתה בנפרד מהמשפחה (ואז עושים משהו קטן נוסף עם המשפחה, כשגרים בארץ...), ולפעמים עם המשפחה + חברים שלנו + חבר או שניים שלהן (לרוב כשהן קטנות יותר). ומאחר שיש גם מסיבת הלואין שנתית (מאז שחזרנו לארץ) - זה אומר שלרוב אני צריכה לארגן לפחות 4 מסיבות בשנה (הלואין + מסיבה לכל ילדה). השנה, בינתיים חגגנו לקטנה ולאמצעית יחד, עם משפחה וחברים (שלנו) - אבל האמצעית מצפה לחגיגה נוספת עם הכיתה. ביום ההולדת עצמו מעירים את הילדה ונותנים לה מתנות תוך צילום קבלת המתנות (לפעמים גם בלון מעורב בעניין - לרוב בגילאים הקטנים יותר), ואז היא מכבה נרות על מאפה כלשהו. לפעמים הילדה בוחרת ביום חופש מבית הספר ולבלות עם חברה או סתם יום חופש. ובגילאים הצעירים יש גם חגיגות בתוך הגן או בית הספר שהגן או בית הספר מארגנים.
כך שלרוב כל אחת מקבלת שניים-שלושה ארועים (גן/בית ספר, מסיבה עם חברים, משהו עם המשפחה) + המתנות בבוקר יום ההולדת.
כשאני ובעלי היינו צעירים (לפני שהקמנו משפחה) היינו חוגגים שבוע יום הולדת לכל אחד מאיתנו. היום אנחנו עושים את זה פחות - ולילדות אנחנו לא ממש עושים את זה.