ימי הולדת

[חביף1]

ימי הולדת

ימי הולדת הם רק ביטוי אחד לתאריכים מהותיים בזוגיות של בני אדם ובהיסטוריה של הזוגיות שלהם.
ישנם זוגות החוגגים את יום המפגש הראשון, יום האירוסין, יום הנישואין ובכלל מרבים בציוני אירועים. ישנם זוגות שבקושי זוכרים את יום הנישואים שלהם, או קורה שאחד מבני הזוג שוכח, אוי הדרמה שבשכחה ובהזכרת האירוע. הדמעות, הבכיות והטיפוס המהיר למרומי העץ.
אצלנו מקפידים לזכור את יום הנישואים, ימי הולדת, ימי הולדת של צאצאים כולל דור שלישי. שכחנו את ימי פטירתם של הורינו.
מה אתכם ובכלל מה דעתכם על ציון מועדים וסימנים?

 

[חייבתלהגיב]

ימי הולדת הם תאריכים מהותיים בזוגיות דווקא?

אצלנו, בעיקרון אנחנו חוגגים את יום החיבור בינינו, ושני ימי נישואין (היו לנו שתי חתונות). בפועל אנחנו זוכרים מקסימום אחד או שניים מביניהם - לא חושבת שהייתה שנה שזכרנו את שלושתם. אף אחד מאיתנו לא כועס על השני כשהוא שוכח.
את ימי ההולדת אנחנו תמיד זוכרים, מציינים, ונותנים בהם מתנות זה לזו (וכמובן את אלה של הילדים). בימי הנישואין אנחנו בדרך כלל לא עושים משהו מיוחד פרט לאזכור התאריך. כשהיה לנו יום נישואין 10 רצינו ללכת למלון, אבל בסוף זה לא התממש. אבל אנחנו זוכרים איך ביום נישואין 10 רצינו ללכת למלון

.

 

[חביף1]

השאלה בכותרת הסטטוס שלך

אינה זוכה למענה בסטטוס עצמו, ממנו עולה, שבהחלט תאריכים מסויימים - ימי הולדת במיוחד - זוכים בזוגיות שלכם לתשומת לב רבה במיוחד.

כבודי התחתן רק פעם אחת, כבר 36 שנים עם אותה הגברת, וגם אנחנו כבר לא ממש "חוגגים" אלא הולכים למסעדה סופר-דופר יקרה ששמענו עליה, או לפעמים להצגה שדחינו הליכה אליה לכבוד.. וגו'
הטענה הסמויה שלי בסטטוס שפרסמתי היא, שכמו בחיים קהילתיים רחבים הרבה יותר [ קבוצה, עיר, אגוד, תאגיד או מדינה ] תאריכים הם כמו מסמרים שתפקידם לחזק חיבורים, וחייבים באופן שיטתי לןתחזק את המסמרים ואת החיבורים

 

[רזאי1]

אנחנו שוכחים בדרך כלל לציין תאריכים.

גם ימי נישואים, וגם את ימי ההולדת שלנו.
אנחנו ביחד משנת 87, נשואים משנת 89. אם היינו זקוקים לתאריכים שיחזקו את החיבור ביננו, כבר מזמן היינו נפרדים.

 

[חייבתלהגיב]

אם זה לא היה ברור - שתי החתונות שלנו היו זה עם זו,

פשוט הראשונה הייתה בקפריסין והשנייה בארץ (בהפרש של כ-9 חודשים).
מבחינתנו ללכת למסעדה זאת הדרך העיקרית לחגוג משהו, ואם היינו עושים את זה בהחלט הייתי מחשיבה את זה כ"לחגוג".
אנחנו נשואים 15 שנה.

 

[חביף1]

לא היה לי ספק שאת מדברת על השתיים שלכם

 

[1precious1]

יש לי יומולדת

אצלינו זוכרים ימי הולדת ויום נישואין.
לא עושים מזה "טררם", מקסימום מציינים ב"מזל טוב" בתחילת היום ואולי מנסים "ללכת למסעדה" לבד או עם הצאצאים הקרובים בסמוך ליום עצמו.
כנ"ל לגבי ימי הולדת של הילדים שלנו. טורחים לזכור לומר "מזל טוב" בבוקר, חיבוק ונשיקה, אבל אין התחייבות מנדטורית למעבר לזה (הילדים סובבים את שנת העשרים לחייהם).
מנסה לזכור להתקשר להורים שלי, אחי ואחותי, החברים הקרובים - ביום ההולדת שלהם, לא קונה מתנות ולא שולח פרחים.
במקרה של ההורים, אשתדל לכבד אותם בביקור קצר ביום ההולדת שלהם או ביום הנישואין שלהם (אם אחותי מזכירה לי מתי זה).

לגבי יום ההולדת שלי, אותו דבר - שמח אם זוכרים להתקשר אלי או לשלוח לי הודעת "מזל טוב".
מצפה שאישתי, הילדים שלי, משפחה קרובה וחברים קרובים יזכרו ועלול לקבל "צביטה בלב" אם ישכחו.
אתכנן עם האישה איזה "מסעדה" לרגל האירוע, אבל לא מעבר לזה.

 

[חביף1]

אני חושב שגם אנחנו כמוך

 

[מאלף שבלולים]

ב 10 שנים האחרונות

מאחר וימי ההולדת שלנו קרובים, אנחנו טסים כל שנה למקום אקזוטי לא מעל 5 שעות טיסה, ומבלים שבוע של הכל מהכל.......
מומלץ.