ימי הולדת

[דנדוש20]

ימי הולדת

קראתי את ההודעה של זכוכית ועל השביזות יום הולדת של החבר שלה. אחר כך היא סיפרה שגם לה הייתה שביזות יום הולדת ועוד אנשים ציינו שגם הם חוו את זה. מה היחס שלכם ליום ההולדת שלכם? למה ככל שאנחנו מתגבגרים, אנחנו פחות אוהבים את יום ההולדת שלנו?

 

[שיק פריזאי]

כי זה מראה לנו כמה הזדקנו,

ואולי כמה למשל לא השגנו או עשינו הרבה דברים מאז היומולדת הקודם וכאלה

 

[Cobe Anan]

כמעט מה שאני רציתי לומר..

לדעתי זה שלב מסויים בחיים שלנו, בו אנחנו מגלים שאחרי רבע או שליש מהזמן שלנו פה, לא עשינו כביכול שום דבר עם החיים שלנו. בעוד שנה-שנתיים, כשיתחילו החיים האמיתיים, שוב יהיו דברים חדשים ושוב נרגיש שזו רק ההתחלה.

 

[דובדבנית 21]

חחחחחחחחחח

כי אנחנו מזדקנים.. מי אוהב לחגוג את זה?!?

 

[E i n a v 1 1 1]

דווקא אני נהנת

זה היום המיוחד של כל הצומי אלי

 

[Veruna]

אצלי

זה בגלל שאני אף פעם לא מקבל שום דבר. זאת אומרת, זאת אשמתי לחלוטין, אבל עדיין. לאחד החברים שלי יש יומהולדת כמה ימים לפני, והוא מקבל עשרות מסיבות, מתנות ושטויות ואני, שלא מראה התייחסות ולא מדבר על הנושא (מה אני צריך יום הולדת? מה אני, ילד בן 3? הצגה קשוחה קצת מטופשת), אז מין הסתם יום ההולדת שלי הוא סתם עוד יום שלא קורה בו כלום. אפילו כשההורים שואלים: מה אתה רוצה ליום ההולדת? אני עדיין עושה הצגה של "אם אני ארצה משהו, אני אקנה לעצמי" ולכן גם לא מקבל מתנה מלבד איזו ארוחת ערב קטנה עם המשפוחה. אז ימי ההולדת שלי נוטים להיות קצת משעממים וחסרי מאורעות, אבל זה באשמתי בלבד, אז אין לי על מה להתלונן

האמת, אני חושב שכל האקסטרה-צומי הזה של יום ההולדת רק גורם לנו להכנס "לדכאון" בשביל לקבל עוד קצת צומי, באופן לא מודע. כאילו אנחנו מצפים שכל העולם ואשתו ישמחו בשבילנו, או משהו כזה, וכשזה לא בדיוק קורה, אנחנו מנסים לשאוב את זה בכוח. אין יותר צומי מאשר הצגת דכאון

זה לא נראה לי שבאמת בגיל 20-30 אנחנו מרגישים זקנים, בכל זאת

 

[שדונת משוגעת]

יש לי חודש הבא ../images/Emo3.gif

אני נורא אוהבת צומי בימי הולדת (ובכלל..חח) זה כיף שכולם נזכרים שאני קיימת (מקווה שכולם... אני רגישה בנושא!!)

שנה שעברה יצא לי יומלדת ממש דפוק (דווקא בגיל 18) אבל לא ויתרתי

וסיימתי את הערב במסיבה בת ז*** מלאת אלכוהול ונורא נהנתי וז** על מי שלא בא! השנה אני לא יודעת אם לחגוג.. אני עדיין מתלבטת

אני גם צריכה מסיבת גיוס ... עוד התלבטות !

 

[Zoharrr]

לא יודעת...

יש לי יומולדת ב 28 ביולי. לא בא לי עליו. לא בא לי להפוך לבת 17, לא בא לי לגדול. לא בא לי לקחת עוד אחריות על עצמי. לא בא לי לחגוג את היומולדת הזה בידיעה שכל החברים שלי הם חארות שמתעצלים לנסוע אליי לבית כי אני גרה טיפה רחוק. בידיעה שאני גוררת אותם ובידיעה שבסוף הם יהנו נורא אבל לא יבואו לבקר סתם כך. נראה השנה אני עושה יומולדת מתחת לפוך.

 

[שדונת משוגעת]

יום אחריי ../images/Emo6.gif

כנ"ל אצלי עם המרחק

 

[Zoharrr]

אבל זה כזה זין!!!!

כי אני גרה רק 40 דקות מת"א!!!! ואני זאת שכל הזמן באה, כל הזמן. למה מה אני רוטשילד? ולמה רק אני באה? מה אני לא מספיק חשובה כדי שגם הם יבואו לפעמים?

 

[שדונת משוגעת]

חחח כן מכירה...

האמת אני תמיד בתל אביב כי אחי גר שם אז אין לי בעיה בכלל... ואני גרה שעה וחצי מתל אביב...!! אבל אני יודעת שאם אני אחגוג כאן הרוב יתעצלו ולא יגיעו חבל על המאמץ

 

[RVD18]

גם לי יש חודש הבא../images/Emo3.gif

אף פעם לא עשיתי ביג דיל מהיום הולדת שלי. גם כי ככה זה אצלנו במשפחה וגם כי תמיד זה היה יוצא בחופש הגדול שעם חצי מהילדים בכלל לא הייתי מדבר ולא היה לי כוח להתקשר לכולם ולעשות מסיבה חח...ואני עצמי פעמיים או שלוש הייתי בחו"ל ביום הולדת... אז תמיד הייתי חוגג עם המשפחה וזהו. בכלל היום הולדת שלי כל פעם נופל על איזה יום לא מתאים. לפני שנתיים זה יצא על השבוע ניווטים, אני זוכר בדיוק סיימנו ניווט, 12 בלילה כולם כזה נופלים מהרגליים "מזל טוב...." "אני לא מנשקת אותך כי אני מסריחה..."

לפחות זה היה עם כל החברים שלי בקורס, היינו חבורה כזאת... שנה שעברה היה יותר טוב, הייתי בקורס וכולם עשו לי הפתעה בבוקר, הביאו בלונים וחטיפים ושתייה, אנשים שראו אותי פעם ראשונה יומיים לפני, אז לא ציפיתי והיה נחמד. לפחות הרגשתי שיש לי יום הולדת והשנה, לא יודע, נראה לי אני לא אעשה כלום.