"ימי הרדיו" שלי
מגיל צעיר הייתי "ילד רדיו". המון זכרונות ילדוּת שלי קשורים לרדיו. תמיד הרדיו היה דלוק (ואולי תמיד אני הייתי זה שהדליק אותו. לא זוכר). בכל שעות היום, במטבח, בסלון, בשירותים. עד היום אני זוכר את לוח השידורים שליווה את נעוריי: פנינה בת-צבי על הבוקר, או אלכס אנסקי עם חדשות הילדים. אחרי ביה"ס, "בת צחוק" (שעה של מערכונים אחרי יומן הצהריים) או "רגעי קסם" ליוו את מרק העוף של אמא וארוחות הצהריים במשך שנים. אחרי האוכל, בסלון, תסכיתים ב"חתול בשק" על AM, "אור ירוק" (הפינה לנוסע בדרכים) ברשת ב', ערב טוב ישראל, "שעה קלה על כלכלה", "Twilight Time" מקול השלום בארוחת הערב, ולאחר הפסקת השידורים הקצרה "עם שקיעת החמה" מוסיקה קלאסית עד 21:00. "על בטוח" בשבתות בבוקר, בנסיעה לחיפה לסבא וסבתא. כל שבוע שלחתי גלויה ל"מקום בצמרת" והייתי מבסוט כל פעם שמנשה יוספוביץ' הצליח לעלות לשידור ב"לי ולך שיר וברכה" עם רויטל עמית. עקצתי את התקליטייה ברשת גימל. הלכתי לראות את ה"אולפנוע" בלונה פארק, ואת שוש עטרי ברחבת המשביר בהרצליה (באיזו תכנית קיץ או ב"חדש חדיש ומחודש"). הופעה בפארק לחגיגות עשר שנים לרשת גימל. "ילד רדיו" כבר אמרתי? לבר-מצווה קיבלתי רדיו משלי בחדר, יכולתי ללכת לישון עם הרדיו, וכמובן להקליט תכניות. חרשתי על כל התחנות, ב- 14:00 לצה"ל 2, עם מירב, ארז, אברי, קוטנר, אשר, לוונטל, ניב, כפיר, "מלט". "הגשה אישית", "לא על הלוף לבדו" בלילות שישי. "גל עברי ירוק" בשבת ויוסי עוזרד "הולך בחצות". "מוסיקה מהלב" עם אריק לב. ציפורי לילה עם גדי טאוב. עם דורון נשר ("בת הדיג"). צ'יל אאוט בלא רוצים לישון עם גיל קומר. כוורת בפארק. ספיישלים. ג'ינגלים. פרסומות. יש לי המון קסטות מאותה התקופה. וקטעי עיתונים. שמחתי לקרוא, למשל, ב"צומת השרון" שבקרוב תעלה לשידור תחנת רדיו על טהרת השירים העבריים (לא, זו לא היתה רשת גימל, אלא ערוץ 7
). אני זוכר את השער ב"העיר": "בקרוב, צה"ל 2 - OUT. תחנת רדיו בנושא זהירות בדרכים - IN". אלף, בית, גימל, גל"ץ, צה"ל 2, קול השלום. זה מה שהיה. עד שגיליתי לילה אחד איזו תחנה פיראטית, והתאהבתי על אמת ברדיו: תחנה מקומית שידרה מהרצליה, כמה בחורים צעירים שידרו מהחדר של אחד מהם והשמיעו מוסיקה לחבר'ה. פיראטית. באחת התכניות השדרן היה חולה ולא יכל היה להגיע ל"אולפן" אז הוא שידר מהחדר שלו. דרך הטלפון, כנראה. לא היתה לו אפשרות לשים מוסיקה, אז הוא ישב ודיבר, שעתיים בערך. סיפר על עצמו, תיאר את החדר בו הוא יושב, סיפר על הנערה שהוא אוהב, הוא חיפש תוך כדי שידור חומרים: הקריא קטעים מספרים, מפתקים שמצא במגירות. הוא עשה את זה טוב, ברגישות, וזו היתה חוויה אינטימית נהדרת, מרתקת. נצמדתי לרדיו. הרגשתי כאילו הוא מדבר רק אליי ושרק אני מקשיב לו. התפלאתי שזה כל כך פשוט. שהילד מדבר כאילו לעצמו בטלפון, וכל הרצליה שומעת אותו. ואהבתי את זה. יש עוד הרבה. אשאיר דברים להמשך. מה זכרונות הילדות שלכם מהרדיו? מתי התאהבתם?
מגיל צעיר הייתי "ילד רדיו". המון זכרונות ילדוּת שלי קשורים לרדיו. תמיד הרדיו היה דלוק (ואולי תמיד אני הייתי זה שהדליק אותו. לא זוכר). בכל שעות היום, במטבח, בסלון, בשירותים. עד היום אני זוכר את לוח השידורים שליווה את נעוריי: פנינה בת-צבי על הבוקר, או אלכס אנסקי עם חדשות הילדים. אחרי ביה"ס, "בת צחוק" (שעה של מערכונים אחרי יומן הצהריים) או "רגעי קסם" ליוו את מרק העוף של אמא וארוחות הצהריים במשך שנים. אחרי האוכל, בסלון, תסכיתים ב"חתול בשק" על AM, "אור ירוק" (הפינה לנוסע בדרכים) ברשת ב', ערב טוב ישראל, "שעה קלה על כלכלה", "Twilight Time" מקול השלום בארוחת הערב, ולאחר הפסקת השידורים הקצרה "עם שקיעת החמה" מוסיקה קלאסית עד 21:00. "על בטוח" בשבתות בבוקר, בנסיעה לחיפה לסבא וסבתא. כל שבוע שלחתי גלויה ל"מקום בצמרת" והייתי מבסוט כל פעם שמנשה יוספוביץ' הצליח לעלות לשידור ב"לי ולך שיר וברכה" עם רויטל עמית. עקצתי את התקליטייה ברשת גימל. הלכתי לראות את ה"אולפנוע" בלונה פארק, ואת שוש עטרי ברחבת המשביר בהרצליה (באיזו תכנית קיץ או ב"חדש חדיש ומחודש"). הופעה בפארק לחגיגות עשר שנים לרשת גימל. "ילד רדיו" כבר אמרתי? לבר-מצווה קיבלתי רדיו משלי בחדר, יכולתי ללכת לישון עם הרדיו, וכמובן להקליט תכניות. חרשתי על כל התחנות, ב- 14:00 לצה"ל 2, עם מירב, ארז, אברי, קוטנר, אשר, לוונטל, ניב, כפיר, "מלט". "הגשה אישית", "לא על הלוף לבדו" בלילות שישי. "גל עברי ירוק" בשבת ויוסי עוזרד "הולך בחצות". "מוסיקה מהלב" עם אריק לב. ציפורי לילה עם גדי טאוב. עם דורון נשר ("בת הדיג"). צ'יל אאוט בלא רוצים לישון עם גיל קומר. כוורת בפארק. ספיישלים. ג'ינגלים. פרסומות. יש לי המון קסטות מאותה התקופה. וקטעי עיתונים. שמחתי לקרוא, למשל, ב"צומת השרון" שבקרוב תעלה לשידור תחנת רדיו על טהרת השירים העבריים (לא, זו לא היתה רשת גימל, אלא ערוץ 7
