מירי פירסטנברג
New member
ימי השבעה לרחבעם זאבי ../images/Emo16.gif
....לא הייתי כאן הרבה זמן מטעמים של חוסר זמן ועייפות אך הרצח המתועב של רחבעם זאבי החזיר אותי אליכם. לפני כשש שנים בטקס חנוכת יער לחללי הלח"י בהרי ירושליים פגשתי בו לראשונה. התייצבתי שם כפי שאני עושה תמיד במקומות בהם עלי להתייצב במקום אבי ז"ל, לאחר הנאומים ניגשתי לפינת הכיבוד וכמובן שבלטתי ב"נעורי" ליד האנשים שהיו שם בני גילו של אבי והדבר משך את תשומת ליבו של גנדי, הוא ניגש אלי ושאלני: "אישה צעירה מה את עושה כאן?".. ואני עונה: "אבי היה איש לח"י ואני כאן לכבודו".. והאיש מקשה: "וכי למה הוא לא כאן?"... ואין בידי ברירה ואני עונה: "כי אינו יכול, הוא נרצח ביחד עם אימי במעלה העקרבים שבערבה!"... באותו הרגע ניגש אלי האיש הגדול הזה בעל המיתוסים השונים, וללא מילים חיבק אותי חיבוק המרסק אברי ואז אומר: "אם כך מהיום אהיה לך כאב!"... ואכן מאותו היום לא נפרדו דרכינו, תקופה מסויימת אף עבדתי עימו ובתקופה זו בשעה של חילוקי דעות תמיד היה הוא מזכיר לי:"אל תשכחי כי יש בינינו קשר דם!".. השנים שלידו אכן נטעו בי מחדש את תחושת הביטחון של היות אב בסביבה, אותה תחושה כל כך קשה המלווה אותי מאז גיל חמש וחצי בה איבדתי את שני הוריי, האיש ידע להעניק חום אין קץ, למרות תדמידו הקשוחה הוא ניחן ברגישות מופלאה ולעיתים לא הייתי צריכה לדבר והוא כבר ידע מה לשאול. מבכה אני מרה את אובדנו של אבי השני והבור הענק שנפער בנשמתי איש לא יוכל למלאו לעולם. נפרדתי ממך איש יקר שם בהר המנוחות - הר הרצל בשעה שטמנו אותך באדמת הארץ הזו אותה כל כך אהבת, נפרדתי בעיניי אך ליבי אינו יכול . קשה עלי מאד אבדן שני זה איש יקר, אב שני, פגוש שם את אבי מולידי ושמרו עלינו שם מן השמיים !!! הייה שלום רחבעם זאבי )גנדי(
....לא הייתי כאן הרבה זמן מטעמים של חוסר זמן ועייפות אך הרצח המתועב של רחבעם זאבי החזיר אותי אליכם. לפני כשש שנים בטקס חנוכת יער לחללי הלח"י בהרי ירושליים פגשתי בו לראשונה. התייצבתי שם כפי שאני עושה תמיד במקומות בהם עלי להתייצב במקום אבי ז"ל, לאחר הנאומים ניגשתי לפינת הכיבוד וכמובן שבלטתי ב"נעורי" ליד האנשים שהיו שם בני גילו של אבי והדבר משך את תשומת ליבו של גנדי, הוא ניגש אלי ושאלני: "אישה צעירה מה את עושה כאן?".. ואני עונה: "אבי היה איש לח"י ואני כאן לכבודו".. והאיש מקשה: "וכי למה הוא לא כאן?"... ואין בידי ברירה ואני עונה: "כי אינו יכול, הוא נרצח ביחד עם אימי במעלה העקרבים שבערבה!"... באותו הרגע ניגש אלי האיש הגדול הזה בעל המיתוסים השונים, וללא מילים חיבק אותי חיבוק המרסק אברי ואז אומר: "אם כך מהיום אהיה לך כאב!"... ואכן מאותו היום לא נפרדו דרכינו, תקופה מסויימת אף עבדתי עימו ובתקופה זו בשעה של חילוקי דעות תמיד היה הוא מזכיר לי:"אל תשכחי כי יש בינינו קשר דם!".. השנים שלידו אכן נטעו בי מחדש את תחושת הביטחון של היות אב בסביבה, אותה תחושה כל כך קשה המלווה אותי מאז גיל חמש וחצי בה איבדתי את שני הוריי, האיש ידע להעניק חום אין קץ, למרות תדמידו הקשוחה הוא ניחן ברגישות מופלאה ולעיתים לא הייתי צריכה לדבר והוא כבר ידע מה לשאול. מבכה אני מרה את אובדנו של אבי השני והבור הענק שנפער בנשמתי איש לא יוכל למלאו לעולם. נפרדתי ממך איש יקר שם בהר המנוחות - הר הרצל בשעה שטמנו אותך באדמת הארץ הזו אותה כל כך אהבת, נפרדתי בעיניי אך ליבי אינו יכול . קשה עלי מאד אבדן שני זה איש יקר, אב שני, פגוש שם את אבי מולידי ושמרו עלינו שם מן השמיים !!! הייה שלום רחבעם זאבי )גנדי(