ימי פומפיי(אולמרט) האחרונים
מאת נחמיה שטרסלר אתמול פורסם נתון חיובי נוסף על המשק: האבטלה ירדה לשיעורה הנמוך ביותר מזה עשר שנים - 7.6% בלבד. בארבע השנים האחרונות 260 אלף ישראלים התווספו לשוק העבודה. בנק ישראל העריך, שהצמיחה השנה תהיה גבוהה - 5.1% - וגם רמת החיים תעלה. אך מול בשורות טובות אלה - הממשלה משותקת. האווירה במשרד ראש הממשלה ובמשרד האוצר היא של ימי פומפיי האחרונים. פקידים בכירים לא מוכנים לחתום על כלום. הם אומרים שאלה ימיה האחרונים של הממשלה והם לא מוכנים לקחת שום סיכון. אין קבלת החלטות. אין החלטות על שומות במס הכנסה. לא רוצים שהמבקר יחקור אותם, וגם לא החשב הכללי במשרד האוצר. הכל מועבר ליועצים המשפטיים, ואלה מעבירים את ההחלטות ליועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז - שנהפך למנכ"ל המדינה בפועל. פקידים בכירים אומרים, שהאווירה מזכירה את ימיה האחרונים של ממשלת אהוד ברק, ויש שאומרים שהמצב מזכיר להם את ימיה האחרונים של ממשלת בנימין נתניהו. אחרים אומרים שהמצב אפילו גרוע יותר. שר האוצר נחקר אתמול בחשד לקבלת טובות הנאה כספיות ומזומנות לו חקירות נוספות. במצב כזה אין לו ראש לטפל ברפורמות ובשינויים מבניים. אין לו גם כוח לעמוד מול איומי שביתה מכל חלקי המשק. זה בלתי אנושי לנהל מו"מ אינטנסיווי מול עופר עיני בניסיון למנוע את השבתת המשק, ואז לצאת באמצע לחקירה משטרתית מתישה - ולחזור למסיבת עיתונאים. גם ראש הממשלה משותק. אהוד אולמרט עוסק בהישרדות. הוא מקדיש את רוב זמנו להדיפת החקירות של מבקר המדינה בנושא העורף, הרשות לעסקים קטנים, מרכז ההשקעות, הבית ברחוב כרמיה ומכירת בנק לאומי - כאשר ברקע מתקרבות המסקנות המאיימות של ועדת וינוגרד. ובלי ראש ממשלה ושר אוצר במשרה מלאה - שום דבר לא זז. אולמרט לא שולט אפילו בקואליציה. כל ח"כ עושה שבת לעצמו. כל ח"כ רץ כבר עכשיו לפריימריס הקרובים, ולא אכפת לו ממדיניות הממשלה. החלטות הממשלה כלל לא מבוצעות. למשל, הממשלה החליטה שכל חברי הקואליציה יתנגדו להצעת החוק של ח"כ סילבן שלום (ליכוד) בנושא מס הכנסה שלילי. החליטה - אז מה? בוועדת הכספים תמכו כל חברי הקואליציה בהצעה. כי מה שחשוב להם זה איך ייצאו בעיני הציבור. אולמרט לא עושה עליהם רושם. ועוד דוגמה: השבוע אושר בכנסת חוק שיזם ח"כ משה כחלון מהליכוד, לסבסד ב-50% את החשמל למעוטי יכולת. פעם להצעה כזאת לא היה סיכוי, כי הממשלה היתה מטרפדת אותה. עכשיו היא אושרה בכנסת בקלות, בקולות הקואליציה והאופוזיציה כאחד - בלי אף מתנגד. הפופוליזם שולט. אז איך זה שבכל זאת המשק צומח, והנתונים כה טובים? התשובה נעוצה במגזר הפרטי, שהתנתק מהמגזר הציבורי. שם עובדים ויוצרים ומייצאים, בלי קשר למה שקורה בירושלים. שוק ההון חופשי, העולם פתוח, היוזמה נמצאת - ואפשר להסתדר בלי הממשלה. אך לא לעד. כי בסיכומו של דבר, השיתוק הממשלתי כן ישפיע. אי-קבלת ההחלטות כן תפגע בצמיחה. היא תשפיע על התשתית ועל הרפורמות שאינן. גם מכונית יכולה להמשיך ולנסוע על טיפות הדלק האחרונות, אך יום אחד גם הן נגמרות - והכל נעצר
מאת נחמיה שטרסלר אתמול פורסם נתון חיובי נוסף על המשק: האבטלה ירדה לשיעורה הנמוך ביותר מזה עשר שנים - 7.6% בלבד. בארבע השנים האחרונות 260 אלף ישראלים התווספו לשוק העבודה. בנק ישראל העריך, שהצמיחה השנה תהיה גבוהה - 5.1% - וגם רמת החיים תעלה. אך מול בשורות טובות אלה - הממשלה משותקת. האווירה במשרד ראש הממשלה ובמשרד האוצר היא של ימי פומפיי האחרונים. פקידים בכירים לא מוכנים לחתום על כלום. הם אומרים שאלה ימיה האחרונים של הממשלה והם לא מוכנים לקחת שום סיכון. אין קבלת החלטות. אין החלטות על שומות במס הכנסה. לא רוצים שהמבקר יחקור אותם, וגם לא החשב הכללי במשרד האוצר. הכל מועבר ליועצים המשפטיים, ואלה מעבירים את ההחלטות ליועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז - שנהפך למנכ"ל המדינה בפועל. פקידים בכירים אומרים, שהאווירה מזכירה את ימיה האחרונים של ממשלת אהוד ברק, ויש שאומרים שהמצב מזכיר להם את ימיה האחרונים של ממשלת בנימין נתניהו. אחרים אומרים שהמצב אפילו גרוע יותר. שר האוצר נחקר אתמול בחשד לקבלת טובות הנאה כספיות ומזומנות לו חקירות נוספות. במצב כזה אין לו ראש לטפל ברפורמות ובשינויים מבניים. אין לו גם כוח לעמוד מול איומי שביתה מכל חלקי המשק. זה בלתי אנושי לנהל מו"מ אינטנסיווי מול עופר עיני בניסיון למנוע את השבתת המשק, ואז לצאת באמצע לחקירה משטרתית מתישה - ולחזור למסיבת עיתונאים. גם ראש הממשלה משותק. אהוד אולמרט עוסק בהישרדות. הוא מקדיש את רוב זמנו להדיפת החקירות של מבקר המדינה בנושא העורף, הרשות לעסקים קטנים, מרכז ההשקעות, הבית ברחוב כרמיה ומכירת בנק לאומי - כאשר ברקע מתקרבות המסקנות המאיימות של ועדת וינוגרד. ובלי ראש ממשלה ושר אוצר במשרה מלאה - שום דבר לא זז. אולמרט לא שולט אפילו בקואליציה. כל ח"כ עושה שבת לעצמו. כל ח"כ רץ כבר עכשיו לפריימריס הקרובים, ולא אכפת לו ממדיניות הממשלה. החלטות הממשלה כלל לא מבוצעות. למשל, הממשלה החליטה שכל חברי הקואליציה יתנגדו להצעת החוק של ח"כ סילבן שלום (ליכוד) בנושא מס הכנסה שלילי. החליטה - אז מה? בוועדת הכספים תמכו כל חברי הקואליציה בהצעה. כי מה שחשוב להם זה איך ייצאו בעיני הציבור. אולמרט לא עושה עליהם רושם. ועוד דוגמה: השבוע אושר בכנסת חוק שיזם ח"כ משה כחלון מהליכוד, לסבסד ב-50% את החשמל למעוטי יכולת. פעם להצעה כזאת לא היה סיכוי, כי הממשלה היתה מטרפדת אותה. עכשיו היא אושרה בכנסת בקלות, בקולות הקואליציה והאופוזיציה כאחד - בלי אף מתנגד. הפופוליזם שולט. אז איך זה שבכל זאת המשק צומח, והנתונים כה טובים? התשובה נעוצה במגזר הפרטי, שהתנתק מהמגזר הציבורי. שם עובדים ויוצרים ומייצאים, בלי קשר למה שקורה בירושלים. שוק ההון חופשי, העולם פתוח, היוזמה נמצאת - ואפשר להסתדר בלי הממשלה. אך לא לעד. כי בסיכומו של דבר, השיתוק הממשלתי כן ישפיע. אי-קבלת ההחלטות כן תפגע בצמיחה. היא תשפיע על התשתית ועל הרפורמות שאינן. גם מכונית יכולה להמשיך ולנסוע על טיפות הדלק האחרונות, אך יום אחד גם הן נגמרות - והכל נעצר
