ימי רוה"ש עד סוכות
בין ראש השנה לסוכות ימי סליחה ותענית ימי שבין המצרים.. בימים אלו משום מה בכול שנה באופן טבעי ולא אני לא מתכנן את זה... תמיד אני מוצא את עצמי מפזם לעצמי את השיר- מה אברך לו ומה יבורך.. נוסטלגיה יגידו חלק- וצודקים.. שיר של יום זיכרון- צודקים.. השנה בעת זו ובמקום זה החלטתי לנבור בעמקי נשמתי ולמצוא על שם מה חוזרת תופעה זו לפקוד אותי שנה אחר שנה?... בשיר הספציפי הזה על פי הבנתי ודעתי יש את אלמנטים הברורים ביותר לימים אלו ולמה? אז כך- השיר מלא בהבטחות אופטימיות ומלאות תקווה אך מסתיים במפך נפש עמוק... סערת רגשות דומה מאוד תוקפת אותי בימים אלו המון תקווה ואופטימיות לשנה החדשה וביום כיפור חזרה למציאות לקרקע... ברשותכם אנצל במה צנועה זו בכדי לבקש סליחה מכול הבאים בשערי פורום זה אם במקרה הרגשתם חוסר נוחות מדברים שכתבתי או לא השבתי.. אז בזאת נשלחת בקשתי לסליחה באופן רשמי מכול מי שכתביי לא עשו עימו חסד או גנבו שינה מעיניו.. השיר: מה אברך לו, במה יבורך? זה הילד? שאל המלאך. וברך לו חיוך שכמוהו כאור וברך לו עיניים גדולות ורואות לתפוס בן כל פרח וחי וציפור ולב להרגיש בו את כל המראות. מה אברך לו, במה יבורך? זה הנער? שאל המלאך. וברך לו רגליים לרקוד עד אין סוף ונפש לזכור בה את כל הלחנים ויד האוספת צדפים עלי חוף ואוזן קשובה לגדולים וקטנים. מה אברך לו, במה יבורך? זה העלם? שאל המלאך. וברך כי ידיו הלמודות בפרחים יצלחו גם ללמוד את עוצמת הפלדה ורגליו הרוקדות את מסע הדרכים ושפתיו השרות את מקצב הפקודה. מה אברך לו, במה יבורך? זה הגבר? שאל המלאך. נתתי לו כל שאפשר לי לתת שיר, וחיוך, ורגליים לרקוד ויד מעודנת, ולב מרטט ומה אברך לך עוד? מה אברך לו, במה יבורך זה הנער, העלם הרך? הנער הזה - עכשיו הוא מלאך. לא עוד יברכוהו, לא עוד יבורך. אלוהים, אלוהים, אלוהים לו אך ברכת לו - חיים.
בין ראש השנה לסוכות ימי סליחה ותענית ימי שבין המצרים.. בימים אלו משום מה בכול שנה באופן טבעי ולא אני לא מתכנן את זה... תמיד אני מוצא את עצמי מפזם לעצמי את השיר- מה אברך לו ומה יבורך.. נוסטלגיה יגידו חלק- וצודקים.. שיר של יום זיכרון- צודקים.. השנה בעת זו ובמקום זה החלטתי לנבור בעמקי נשמתי ולמצוא על שם מה חוזרת תופעה זו לפקוד אותי שנה אחר שנה?... בשיר הספציפי הזה על פי הבנתי ודעתי יש את אלמנטים הברורים ביותר לימים אלו ולמה? אז כך- השיר מלא בהבטחות אופטימיות ומלאות תקווה אך מסתיים במפך נפש עמוק... סערת רגשות דומה מאוד תוקפת אותי בימים אלו המון תקווה ואופטימיות לשנה החדשה וביום כיפור חזרה למציאות לקרקע... ברשותכם אנצל במה צנועה זו בכדי לבקש סליחה מכול הבאים בשערי פורום זה אם במקרה הרגשתם חוסר נוחות מדברים שכתבתי או לא השבתי.. אז בזאת נשלחת בקשתי לסליחה באופן רשמי מכול מי שכתביי לא עשו עימו חסד או גנבו שינה מעיניו.. השיר: מה אברך לו, במה יבורך? זה הילד? שאל המלאך. וברך לו חיוך שכמוהו כאור וברך לו עיניים גדולות ורואות לתפוס בן כל פרח וחי וציפור ולב להרגיש בו את כל המראות. מה אברך לו, במה יבורך? זה הנער? שאל המלאך. וברך לו רגליים לרקוד עד אין סוף ונפש לזכור בה את כל הלחנים ויד האוספת צדפים עלי חוף ואוזן קשובה לגדולים וקטנים. מה אברך לו, במה יבורך? זה העלם? שאל המלאך. וברך כי ידיו הלמודות בפרחים יצלחו גם ללמוד את עוצמת הפלדה ורגליו הרוקדות את מסע הדרכים ושפתיו השרות את מקצב הפקודה. מה אברך לו, במה יבורך? זה הגבר? שאל המלאך. נתתי לו כל שאפשר לי לתת שיר, וחיוך, ורגליים לרקוד ויד מעודנת, ולב מרטט ומה אברך לך עוד? מה אברך לו, במה יבורך זה הנער, העלם הרך? הנער הזה - עכשיו הוא מלאך. לא עוד יברכוהו, לא עוד יבורך. אלוהים, אלוהים, אלוהים לו אך ברכת לו - חיים.