יסלחו לי כל הפילוסופים כאן
אבל עלתה במוחי מחשבה.. שהובילה לתהייה (שאני לא בטוחה אם היא קשורה לפילוסופיה או לא.. אז לכן אנא סילחו לי על בורותי.) למה תמיד אבל תמיד יש את האנשים שאף פעם לא מוצאים את עצמם? שתמיד לא יהיו מרוצים ,ותמיד יצאו למסעות חיפוש עצמיים (גם אם זה מתבטא ביציאה לרחוב מול הבית.. ולאו דווקא אנשי גואה וכדומה..) וגם איך תמיד אבל תמיד יש את האנשים שכן יודעים מי הם ואף פעם לא יצאו לשום מסע חיפוש עצמי, כמעט כאילו הם נולדו ככה עם המחשבות והאופי שלהם? אז שוב סליחה
אבל עלתה במוחי מחשבה.. שהובילה לתהייה (שאני לא בטוחה אם היא קשורה לפילוסופיה או לא.. אז לכן אנא סילחו לי על בורותי.) למה תמיד אבל תמיד יש את האנשים שאף פעם לא מוצאים את עצמם? שתמיד לא יהיו מרוצים ,ותמיד יצאו למסעות חיפוש עצמיים (גם אם זה מתבטא ביציאה לרחוב מול הבית.. ולאו דווקא אנשי גואה וכדומה..) וגם איך תמיד אבל תמיד יש את האנשים שכן יודעים מי הם ואף פעם לא יצאו לשום מסע חיפוש עצמי, כמעט כאילו הם נולדו ככה עם המחשבות והאופי שלהם? אז שוב סליחה
