WOW - את פשוט יופי..
הי Elle Woods בחיי שאנ'לא מבין מדוע יש לך להיות אובדת עיצות ומיואשת? את פשוט משקיעה יותר מדי וחשוב לומר - שגם ללא צורך.... לגוף יש מנגנון מטבולי משלו, והוא מווסת את חילוף החומרים בהתאם לרמת ההכנסה הקלורית, מול רמת ההוצאה. ברגע שהגוף לא מקבל את הקצובה הקלורית היומית שהוא הורגל אליה, ובמקביל ההוצאה האנרגטית עלתה בעקבות הפעילות הגופנית - הגוף יפנה לפרק רקמות, ושומן ביניהן, כדי לייצר מהן אנרגיה. וזה בדיוק אחד מתפקידיו המרכזיים של השומן - הוא אנרגיה ברזרבה עד כאן הכל בודאי ברור לך והנה מגיע סיפור שחורג מתכני "לרדת בגדול 2" בראי האבולוציה, 2007 שנות קיום של האדם המודרני, או 5700 שנים מתקופת התנ"ך, הן כקליפת השום. נאדה. אם להאמין לסיפורי האבולוציה האדם הינו טורף הנע בלהקה וצד ומלקט במרחבי הסוואנה. המוחך שלך הורגל במשך מיליון שנים להסתמך על זמינות המזון עבור קיום צרכי הגוף. בזמן תקופת הגשמים וכשיש מזון בשפע (או מזון זמין כל ימות השנה) הגוף מעמיס על עצמו שומן, שיהווה מקור לאנרגיה לימי הבצורת היבשים בסוואנה. זוהי רזרבה של אנרגיה שתנוצל בעת יציאה לחיפוש אחר מקורות מזון ומים. 2007 שנים אחר כך (ועוד כמה שנות אור) המצב לא כל כך שונה גם אצלך בדירתך עם השפע במקרר. אבל מה למעשה עשית בחודשיים האחרונים? לקחת את הגוף שלך שהיה רגיל לקבל מנות קצובות וככל הנראה, רבות, של מזון - וביום אחת לאחר ביקור אצל דיאטנית - חתכת ממנו כמות רבה של מזון. עבור הגוף זהו סימן מצוקה. לא עצרת כאן והתחלת בפעילות גופנית. בהתחלה רק שעה ביום ואחר כך שעתיים. כל יום. שבעה ימים בשבוע. יקירתי, זה בדיוק מה שצריך לעשות כדי לעודד את הגוף לנצל את השומן שבו לצרכי אנרגיה - אבל הרבה הרבה הרבה פחות. אינני יודע על סמך נקבע לך תחום קלוריות יומיות של 1100-1200, אבל בהתאם למה שציינת כאן את צורכת, לדעתי האישית בלבד, פחות מדי קלוריות ליום - או לחילופין, צורכת אנרגיה ממקורות לא מספיק איכותיים עבור צרכי הגוף. כן, זהו פרדוקס - שצריך לעיתים לאכול יותר כדי לרזות. אבל עלייך לזכור ששומן אחרי הכל הוא רק אנרגיה ברזרבה. אם את לא מכניסה לגוף מספיק אנרגיה כדי שהוא יוכל לקיים את פעילותו, אל תצפי שהוא "יוותר" כל כך מהר על מלאי החירום שלו. פעם היית מצעידה אותו שעה ביום כדי "ללקט מזון", אחר כך זה נהיה שעתיים (עבורו פשוט מקורות המזון התרחקו במרחבים) וזה ללא יום הפוגה אחדבשבוע, שיאפשר לגוף להתרכז בתיקון רקמות פגומות, חידוש סיבי השרירים, התאוששות כללית וכו'. אז הדרישה האנרגטית עלתה, אבל ההכנסה עדיין קטנה. מה עושים? על שומן לא מוותרים..
מעבר לכך, אני מאוד בדיעה של סיגול הרגלים שיוכלו ללוות אותך שנים. זוהי "דיאטה" במובן האמיתי של המילה: סיגול הרגלי תזונה, ואם יש תוספת של פעילות גופנית אז בכלל סבבה. האם נראה לך שתוכלי להחזיק משטר של 1200 ק"ק ליום למשך שנים? האם זה נראה לך הגיוני להתעמל ולהתאמן שעתיים ביום, כל יום!!?? תראי, אין קיצורי דרך ואין פתרונות אינסטנט. אם תמשיכי בעצימות הזאת של האימונים את קרוב לודאי תסיימי אותה עם פציעה (במקצוע שלי מדובר על פרנסה) ואני חותם לך על המשכנתא עם ההצהרה הזו. לקחת גוף שלא היה מאומן ומיומן ועם סרגל מאמצים מינימלי (בניית תוכנית הדרגתית) העבדת אותו בפרך. הסיכונים כאן הן דלקות במפרקים כתוצאה מאימון-יתר, כאשר הכתף הירך והברך הן פגיעות ביותר, דלקות בשרירים ובגידים - שאחרי הכל נאלצים עם להתמודד עם עומס שהם לא רגילים לו. גיד אכילס, שרירי התאומים ושרירי הירך האחורית מאוד "שמחים" לאותת שהם קיימים בנסיבות אלו. אהה כן, אם ההנעלה לא מתאימה וישנו חוסר בגמישות של שרירי הירכיים והטוסיק, תצפי לביקורי בית של הגב התחתון..ועוד ועוד.. מה כדאי לעשות? ראשית: תזונה. תבחני שוב את הרגלי התזונה שלך, תאמצי כמה שנראים לך, ואשר יוכלו ללוות אותך לזמן ארוך, ותשדרגי את תדירות וסדר הארוחות שלך. אם את מתכוונת להמשיך בעצימות הנוכחית של הפעילות הגופנית (ואת לא) אז חובה לצרוך יותר מזון, ותקפידי גם על כמות נאותה של חלבון. שנית: פעילות גופנית. תמצאי לעצמך איזה בעל מקצוע הקרוב למקום מגורייך (הייתי ממליץ להתחיל את
החיפוש פה) שיבנה לך תוכנית אימונים שמתאימה בדיוק לצרכייך. לא הייתי מסתמך רק על עצתו של מדריך הכושר התורן בג'ים שלך. לאחר שתהיה לך תוכנית אימונים מסודרת את תווכחי לדעת שקצב ההתקדמות וטיב האימונים אינם בהכרח פונקציה של זמן ומשך האימון. ככה תחסכי לגופך שחיקה מיותרת והוא מה-זה-יודה לך על כך. שלישית: צאי מהראש של חזק מדי/מהר מדי/גדול מדי..לגוף לוקח וייקח זמן לסגל לעצמו תהליכים חדשים. הסבלנות, ההמתנה וההתמדה תשתלם בע-נ-ק. אם לא - גלידה עליי!
זהו. את מסודרת. יש לך את הרצון, יש את המוטיבציה והאמונה עכשיו תוסיפי קצת ידע והרבה תזונה נבונה ו...... Go Get Them Tiger חנן
