יש אנשים
שקצת פחות קל להם להביע בכתב או בעל פה דברים שהם רוצים לומר , והם לא יודעים בדיוק איך לעשות את זה... ת'כלס, גם אם הוא היה כותב את מילותיו שלו, יכלת למצוא את עצמך תוהה אם זה לא מעליב שהוא כתב לך במקום להגיד לך... הרי אין לזה סוף אני חושבת שבעת פרידה, יש צביטה בכל מקרה, ולא חשוב איך יעשו את זה, תמיד הלב ישלח אותנו להתעסק במסביב למה הוא כתב לי מה שמישהו אחר כתב? למה הוא כתב לי ולא אמר לי למה אמר לי לפני החג ולא אחרי למה אמר לי בלילה ולא ביום למה אמר לי בכלל בשום צורה ובשום אופן לא כיף לשמוע מילות פרידה, אם אנחנו לא רוצים להפרד, ולפעמים אפילו אם גם אנחנו רוצים, זה עדיין מעמד קשה או לפחות לא קל / כיף /נעים אז בכל מקרה, אני חושבת זה לא ממש משנה אם הוא לקח על עצמו את הקרדיט או לא... תחשבי הפוך נניח והוא היה בתחילת הדרך איתך, והיה מוצא איזה שיר אהבה יפה לשלוח לך, זה היה משמח אותך לדעת שהוא מתחבר למילים גם אם היית יודעת שלא הוא כתב...נכון? תתעסקי בעיקר לא כיף, אבל זה המצב...