כדאי להתחיל מלדבר על בני אדם, פרטים, ולא על "אוכלוסיה"
כי מתן מענה דורש התייחסות פרטנית,
ומעבר לזה התנסחות מסוג "אוכלוסיה" מכוונת את הדובר ואת השומע
להתייחסות מחפיצה, מתייגת, גם אם לא זו היתה כוונתה מלכתחילה.
 
ואז כדאי לבחון את המונח 'אובססיה'- מתי תחום עניין הופך לאובססיה?
כשלאדם יש אבחון ונוח לטעון שכל מיוחדות שלו היא שלילית?
או -
כשההתעסקות בעניין מגיעה לרמת התמכרות, קרי גורמת לו נזקים
(לא אי-נוחות לסביבתו, אלא נזקים של ממש לו עצמו) ?
 
להרבה א"סים (=אנשי- ספקטרום) יש תחומי עניין.
ההתעסקות בהם משמחת אותם, מפתחת אותם,
תורמת גם לתחושת הבטחון והרוגע שלהם.
לפעמים למביט מבחוץ זה נראה מוזר, ולכן מנסים למנוע זאת
ובכך גורמים להם עוול ונזק.
 
אם תחום עניין הופך באמת לאובססיה
(למשל בנאדם לא אוכל כי כולו נתון כל הזמן בעיסוקו,
או שהוא מצמצם את כל עולמו אך ורק לתחום העניין הזה),
סביר להניח שיש לכך סיבות רגשיות ואולי סביבתיות:
אולי העולם שסביבו קשה לו מעל ליכולתו.
כך או אחרת, זה מעיד כנראה על מצוקה וזו הדרך שלו להתמודד איתה.
לכן המענה המתאים והיעיל יהיה לנסות לברר מה פשר המצוקה ולמצוא לה מזור,
ולא להתייחס לאובססיה כבעיה.
 
תרצי לפרט?
מה הביא אותך לשאלה?
כולנו כאן נוכל לעזור יותר אם נדע במי או במה מדובר