יעלי, מה שלומך?

[גן עדן היחידה]

יעלי, מה שלומך?

יעלוש מהבוקר עבר הרבה זמן, מה שלומך?, מה שלום טל והמצב רוח?, אני מקווה שהכל יותר טוב. יום נעים אורית

 

[ש ח ר של י ו ם חדש]

ככה. לא יודעת. כואבת לו הברך מאוד

הוא לא מסוגל ממש ללכת. רק עם עזרה של תמיכה. הוא פוחד לעמוד עליה וגם כואב לו. נראה לי שחסר לו איזה 15 מעלות ליישור טוטאלי כך שהיא עדיין לא ישרה לגמרי. חשבתי מה לעשות השבוע. נראה לי שלא אשלח אותו לגן כל עוד הוא לא הולך רגיל וחופשי. בשום אופן אני לא מוכנה שהוא יחזור לשם מוגבל, עם הליכון. הוא חייב עזרה פיזית עדיין וזה יכול לקחת כמה ימים. גיסתי אמרה לי קודם בטלפון כמו פולנייה זקנה ופרטה לי על המיתרים... היא אמרה ש"אל תעשי לו את זה, אל תרחיקי אותו ממסלול החיים והגן שוב פעם..." חטפתי קריזה מהמשפט הזה. כאילו ש"אני עושה לו את זה". שהיא תשלח ילד מוגבל לגן... לא רוצה יותר עזרה מהעירייה, לא רוצה כלום יותר. רוצה שהוא יילך בכוחות עצמו ויצליח לזוז ולהביא את עצמו לשירותים. מחכה כבר שבעלי יבוא הביתה מהעבודה כי אני ממוטטת נפשית ומאוד מבולבלת מכל המחשבות האלה. חוץ מזה, שהם חוצפנים שם באיכילוב. אפילו לא נתנו לנו שום הנחיות לפיזיוטרפיה לברך. כלום. הכול אני עושה מאינטואיציה. קרם ועיסוי ברכות. וזהו.

 

[אמא של כדור]

יעלי

לפני שנתיים וחצי שברתי את שורש כף היד והיד היתה מגובסת עד מתחת למרפק. הורידו את הגבס אחרי שישה בבועות ולא יכולתי להזיז אפילו אצבע. זה לוקח זמן, לאט לאט, שיישר קודם באויר ואח"כ ינסה לדרוך. עויום יומיים כבר תשכחי שהרמת אותו לכל מקום, מצב הרוח יעלה בהתמדה, תהיו פחות מבולבלים. אם יש לך אפשרות שהוא יחליט מה טוב לו- לחזור לגן או לא, זה הכי טוב, אני לא פסיכולוגית, ממש לא, סתם נראה לי שאולי הוא ירגיש שהוא מחליט משהו וזה יחזק אותו. אש"ת כתבה שכדאי לעסות עם שמן, שקדים, סומסום... כנראה יותר חלק ונעים. אוהבת

עידית

 

[ש ח ר של י ו ם חדש]

תודה, עידית, את מעודדת מאוד

מקווה שהכול יהיה כמו שאת צופה. אני גם מניחה שזה נכון, כי בטח כל יום יהיה טוב יותר מקודמו. אני לא אשלח אותו ביומיים הקרובים אבל אשאל אותו גם איך הוא מרגיש. את צודקת, זה יתן לו תחושה של שליטה בדברים ובחיים שלו עצמו. תודה על כל העצות, וגם נושא השמן. אני אעשה את זה. יעל

 

[אמא של תותוש]

../images/Emo24.gif קחי את זה כאילו הוא פשוט

שבר את הרגל. כמה ילדים עוברים את זה? נראה לי שאצלך התחושות קשות יותר בגלל שהגבס אחרי ניתוח. אבל למעשה הרבה ילדים מסתובבים עם גבס "סתם" בגלל תאונות. ומחלימים... קחי נשימה עמוקה וכשבעלך יגיע קחי אמבטיה חמה וקצת זמן לעצמך. וכל יום יהיה שיפור. את תראי... אבל בכך שאת כל כך לחוצה את משדרת לו שמשהו ממש לא בסדר. בשבילו נסי להפוך את זה לכמה שיותר קליל. וכמו שעידית כתבה-שהוא יחליט מה שבא לו ואם אחרי שעה בגן ירצה לחזור הביתה, גם זה בסדר...

 

[אמא של כדור]

ועוד דבר קטן

הרי טלטול אומר שהוא פוחד שהוא לא ילך... כמובן שזו תגובה קיצונית המבטאת את הפחד האמיתי שלו. אבל באמת להזכיר לו עד כמה הוא גיבור שהוא כבר עבר את הניתוח ויכול ומסוגל לעבור בקלות את מה שנשאר והכל בכדי שיוכל ממש לרוץ לא סתם ללכת

 

[חופית שוורץ]

יעל

הכי חשוב שהגבס ירד ואתם בסדר. רק עוד קצת סבלנות והכל ישוב לקדמותו. אל תישברי. כל הכבוד לך, את צריכה לצאת לחופש קצת... גם לי היה גבס לאחר ששברתי את היד, ולא הצלחתי לישר אותה בהתחלה... עם פיזיוטרפיה הכל עובר...

 

[ש ח ר של י ו ם חדש]

תודה, חופית../images/Emo141.gif

יהיה בסדר. לאט לאט. אני לא נשברת. תודה על העידוד, יעל