יענק'לה בודו אויף שבת

יענק'לה בודו אויף שבת


משהו נעים עבורכם לשבת:

"החיים על פי בודו" - מחר (שבת) 5.4 ב-8:00 בבוקר בגל"צ יורם רותם מראיין את יענקלה בודו.
בודו מספר שם בין היתר על ההצגה החדשה ומשמיע שירים ומערכונים מהקריירה העשירה שלו בעברית וביידיש.

מוזמנים להפיץ
האזנה נעימה
שבת שלום
 
יהודי לא מקלל יהודי...


רק נותן לו "מי שברך" - שלא נדע.

פוסט שכתבתי בבלוג שלי.
הקישור לאמרות הכנף המצורף שם - לגזור ולשמור
 
בן קראתי יפה.ביחס לקללות הנה חידה.

בעדה (ירושלם) שמעתי קללה.
הראשונה שבשני שבראשון שבקודש הקודשים.
מה פרוש ?

צ'י
 
כ'ווייס נישט...


אין לי שמץ של מושג.
אולי ר' מנדל יודע. הוא ידען דגול, ביידיש ירושלמית.

יש הרבה מושגים ביידיש בלשון סגי - נהור.
בבית הורי, למשל, "כלי קוידש" היה שם נרדף לפרחח.
וביטוי שהשתמשתי בו בפוסט "מי שבירך" - שהוא שם נרדף לקללה.
 
אז הנה לכם רמז עבה.לפיתרון.

"שאין כל העולם כולו כדאי – כיום שניתן בו שיר השירים לישראל, שכל הכתובים קדש, ושיר השירים "
"קדש קדשים"
 

ז ק ו

New member
המילה הראשונה

בפסוק השני בפרק הראשון של שיר השירים
 

ז ק ו

New member
און וויבאלד מיר זענען כאטש אביסל באקאנט

קען איך דיר דערציילן אז ביי די ירושלימער נוצטמען פאר די זעלבע ברכה, אויך דאס ווערטל קוש מיר ווו די אידן האבן גערוהט.
 
שימוש בלשון נקיה - יופמיזם (Euphemism)

אופייני למסרת היהודית וכמובן ליידיש.
לא הכרתי את הביטוי שהבאת לעיל "הראשונה שבשני שבראשון שבקודש הקודשים."
אני מכיר אבל את השימוש בביטוי "דער קליינער שיר השירים" (במובן ישקני...), ואת הביטוי האחר
שהוזכר לעיל על ידי זקו "קיש מיך דארט ווו די יידן האבן גערוט".
כמו כן השתמשו בביטויים כמו: "כ'האב דיך ערגעץ ווו..." או: "כ'האב דיך דארט ווו די יידן האבן גערוט.."

לאמיר אלע האבן א כשרן פריילעכן פסח.
 
למעלה