יעקב מילר
- פותח הנושא S t o l a
- פורסם בתאריך
Killer Miller
הנה מאמר שכתב ידידנו ראס ארבל ופורסם בזמנו בפורום וואלה. מספיק רסטה אחד לא חגור... 17/03/2003 21:03:24 ראס ארבל על האגדה שנקראת גייקוב ! ג'ייקוב מילר (Jacob Miller), שבשנות ה-70 הפך להיות כוכב הרגאיי הגדול ביותר בג'מייקה, רצה להיות זמר כבר מגיל צעיר. את ההזדמנות הראשונה שלו קיבל כשהיה רק בן 13. ב-1968 מילר הגיע לאודישן אצל קוקסון דוד (Coxsone Dodd) באולפנו האגדי Studio One. קוקסון דוד חשב שמילר שר טוב והקליט איתו עוד באותו היום שני שירים (למרות שרק אחד מהם יצא בסינגל בזמנו). אך ההצלחה עוד לא הגיעה. למעשה, עברו כמעט 6 שנים עד שמילר הקליט שוב. ב-1974 "גילה" אותו מחדש המפיק/נגן אוגוסטוס פבלו (Augustus Pablo). במאמר זה, השני בסידרת מאמרים על ה-Rockers,אכתוב על ג'ייקוב מילר,אוגוסטוס פבלו והאלבום “Who Say Jah No Dread”. אוגוסטוס פבלו התחיל לנגן באופן מקצועי בסוף שנות ה-60. הוא ניגן בלהקות אולפן על קלידים ועל המלודיקה (מן שילוב של אורגן ומפוחית) – שהפכה להיות "הסמל המסחרי" שלו. פבלו המוכשר פיתח סגנון משלו שאחר כך נודע בשם "קול המזרח הרחוק" (Far East Sound). ב-1972 הקים אוגוסטוס את חברת ההפקה העצמית “Rockers” והתחיל לבסס את המוזיקה שלו על קטעים אינסטרומנטלים מ-Studio One. רוב הקטעים שיצר התבססו על קטעי האורגן של ג'קי מיטו (Jackie Mittoo). אוגוסטוס רצה לעזור לצעירי הגטו ולהרחיק אותם מן הפשע. הוא אסף אליו מספר כשרונות צעירים ולקח אותם מן הרחוב אל הסטודיו. אחד מאותם צעירים היה ג'ייקוב מילר. מילר ואוגוסטוס התחילו לעבוד יחד, ומ-1974 ועד 1975 הקליטו שישה שירים. זה נכון, שבסטנדרטים ג'מייקנים, 6 שירים בשנה זה לא הישג גדול, אבל במקרה הזה האיכות היא שקובעת ולא הכמות. באלבום “Who Say Jah No Dread” מופיעים 12 קטעים – ששת השירים שהקליטו מילר ופבלו ושש גירסאות הדאב של השירים שאותן מיקסס (זה הפועל של Mix) קינג טאבי (King Tubby) הגאון. האלבום מסודר כך שאחרי כל שיר מגיעה גירסת הדאב שלו. לשירים באלבום "חלוקה" נוספת – שלושה מהשירים הם שירי אהבה/אכזבה ולשלושת הנוספים מוטיב יותר שורשי – הרסטה. האלבום נפתח עם “Keep On Knocking” בו שר מילר לבחורה שהיא יכולה להמשיך להתדפק על דלתו אבל היא לעולם לא תכנס. מיד אחריו גירסת הדאב “Knocking Version”. האלבום ממשיך עם “False Rasta” שמזהיר מפני הרסטות המזויפים. את גירסת הדאב, שנקראת “Hungry Town Scanc”, מציג בכבודו ובעצמו קינג טאבי! השיר הבא, “Baby I Love You So”, מוכר יותר בגירסת הדאב שלו, “King Tubby Meets The Rockers Uptown”, שזכה לאינסוף ביצועים והוא אחד הקטעים המדהימים ביותר של אוגוסטוס פבלו וקינג טאבי. מילר מפציץ בשיר הנושא “Who Say Jah No Dread” ואחריו, כמובן, הגירסה – “Jah Dread”. “Each One Teach One” הוא עוד שיר עם מוטיב רסטה. הגירסה נקראת “Each One Teach One Version”. השיר האחרון הוא שיר האהבה “Girl Name Pat” והאלבום נסגר עם גירסת הדאב שלו “Girl Name Pat Version”. אחרי ההקלטות האלה, החליט ג'ייקוב מילר להפסיק את העבודה עם אוגוסטוס פבלו, הצטרף ללהקת “Inner Circle” וקיבל את הכינוי קילר (Jacob Killer Miller). יש הטוענים שמילר הפך את קולו באותה התקופה לגימיק, כשהחל "להקפיץ" ו"להרעיד" את קולו. גימיק או לא, זה עבד לו די טוב - מילר ו-“Inner Circle” הפכו מהר לכוכבים הגדולים ביותר בג'מייקה ונודעו בהופעות החיות המהפנטות שלהם. את “Tenement Yard” שהיה אחד מן הלהיטים הגדולים שלהם ניתן לראות בסרט “Rockers”. הצלחת מילר והלהקה הייתה כה גדולה שהם הוזמנו להופיע כלהקת החימום של בוב מארלי והמקוננים במסע ההופעות שלהם באמריקה. אך כל ההצלחה נקטעה באיבה. ב-23 במרץ 1980, חודשים ספורים לפני היציאה למסע ההופעות, נהרג ג'ייקוב מילר בתאונת דרכים לאחר שהתנגש בעץ כשחזר מאולפן ההקלטות. לצערנו, שלושת האנשים שעשו את האלבום לא חיים היום. כמעט עשור אחרי שמילר נהרג בתאונת דרכים, ב-6 בפברואר 1989, נרצח קינג טאבי, האיש שהמציא את הדאב, ביריות מחוץ לאולפנו. אוגוסוטוס פבלו המשיך לנגן ולהפיק עוד שנים רבות אך נפטר ממחלה ב-18 במאי 1999. לקראת סוף שנות ה-70, כשה-Rockers הפך לתופעה השולטת במוזיקה הג'מייקנית, לרוב השירים שהוקלטו על האי היו מוטיבים שורשיים. האלבום “Who Say Jah No Dread” הוא אחד מסימני הדרך הראשונים של ה-Rockers והשירים השורשיים בו היו (ונשארו) מן הטובים בתקופה. ג'ייקוב מילר, לפני שהתחיל להשתמש ב"גימיק" של הקפצת והרעדת קולו ועל אף גילו הצעיר, נשמע מדהים על הרידימים של אוגוסטוס פבלו. קינג טאבי, כמו תמיד, עשה עבודה מעולה במיקסוס הדאבים. האלבום ממש "נחוץ" למתעניינים בתקופה והוא מומלץ בחום רב! אז מי אמר שג'ה לא דרד? אלבומים נוספים הקשורים לכתבה ומומלצים בחום: *“The Best of Jacob Miller & Inner Circle” – כל הלהיטים הגדולים של מילר ו- ”Inner Circle” שהקפיצו אותם לצמרת המוזיקה השורשית בג'מייקה – מומלץ! *”Augustus Pablo–Original Rockers ” – אלבום אינסטרומנטלי מדהים של ההפקות הראשונות של אוגוסטוס פבלו בהם הוא מתבסס על קלאסיקות של ג'קי מיטו מ- Studio One (לדוגמא:“Real Rock” האל-מותי של מיטו). *ובאותו עניין: “Jackie Mittoo- The Keyboard King At Studio One" – מיטו, שהיה האורגניסט של הסקאטלייטס (Skatalites) והמפיק המוזקלי של Studio One, הוא נגן מדהים והקטעים שלו הם עם הכי הרבה Groove שיצאו מ-Studio One- לא תתאכזבו! *”Dub Gone Crazy: The Evolution Of Dub At King Tubbys 1975-1979” – הכותרת אומרת הכל. אחד מאוספי הדאב הטובים שיצאו עד היום. בהוצאת “Blood&Fire”. אז שימו חגורה וסעו בזהירות – Jah Bless! אהבה אחת ראס ארבל
הנה מאמר שכתב ידידנו ראס ארבל ופורסם בזמנו בפורום וואלה. מספיק רסטה אחד לא חגור... 17/03/2003 21:03:24 ראס ארבל על האגדה שנקראת גייקוב ! ג'ייקוב מילר (Jacob Miller), שבשנות ה-70 הפך להיות כוכב הרגאיי הגדול ביותר בג'מייקה, רצה להיות זמר כבר מגיל צעיר. את ההזדמנות הראשונה שלו קיבל כשהיה רק בן 13. ב-1968 מילר הגיע לאודישן אצל קוקסון דוד (Coxsone Dodd) באולפנו האגדי Studio One. קוקסון דוד חשב שמילר שר טוב והקליט איתו עוד באותו היום שני שירים (למרות שרק אחד מהם יצא בסינגל בזמנו). אך ההצלחה עוד לא הגיעה. למעשה, עברו כמעט 6 שנים עד שמילר הקליט שוב. ב-1974 "גילה" אותו מחדש המפיק/נגן אוגוסטוס פבלו (Augustus Pablo). במאמר זה, השני בסידרת מאמרים על ה-Rockers,אכתוב על ג'ייקוב מילר,אוגוסטוס פבלו והאלבום “Who Say Jah No Dread”. אוגוסטוס פבלו התחיל לנגן באופן מקצועי בסוף שנות ה-60. הוא ניגן בלהקות אולפן על קלידים ועל המלודיקה (מן שילוב של אורגן ומפוחית) – שהפכה להיות "הסמל המסחרי" שלו. פבלו המוכשר פיתח סגנון משלו שאחר כך נודע בשם "קול המזרח הרחוק" (Far East Sound). ב-1972 הקים אוגוסטוס את חברת ההפקה העצמית “Rockers” והתחיל לבסס את המוזיקה שלו על קטעים אינסטרומנטלים מ-Studio One. רוב הקטעים שיצר התבססו על קטעי האורגן של ג'קי מיטו (Jackie Mittoo). אוגוסטוס רצה לעזור לצעירי הגטו ולהרחיק אותם מן הפשע. הוא אסף אליו מספר כשרונות צעירים ולקח אותם מן הרחוב אל הסטודיו. אחד מאותם צעירים היה ג'ייקוב מילר. מילר ואוגוסטוס התחילו לעבוד יחד, ומ-1974 ועד 1975 הקליטו שישה שירים. זה נכון, שבסטנדרטים ג'מייקנים, 6 שירים בשנה זה לא הישג גדול, אבל במקרה הזה האיכות היא שקובעת ולא הכמות. באלבום “Who Say Jah No Dread” מופיעים 12 קטעים – ששת השירים שהקליטו מילר ופבלו ושש גירסאות הדאב של השירים שאותן מיקסס (זה הפועל של Mix) קינג טאבי (King Tubby) הגאון. האלבום מסודר כך שאחרי כל שיר מגיעה גירסת הדאב שלו. לשירים באלבום "חלוקה" נוספת – שלושה מהשירים הם שירי אהבה/אכזבה ולשלושת הנוספים מוטיב יותר שורשי – הרסטה. האלבום נפתח עם “Keep On Knocking” בו שר מילר לבחורה שהיא יכולה להמשיך להתדפק על דלתו אבל היא לעולם לא תכנס. מיד אחריו גירסת הדאב “Knocking Version”. האלבום ממשיך עם “False Rasta” שמזהיר מפני הרסטות המזויפים. את גירסת הדאב, שנקראת “Hungry Town Scanc”, מציג בכבודו ובעצמו קינג טאבי! השיר הבא, “Baby I Love You So”, מוכר יותר בגירסת הדאב שלו, “King Tubby Meets The Rockers Uptown”, שזכה לאינסוף ביצועים והוא אחד הקטעים המדהימים ביותר של אוגוסטוס פבלו וקינג טאבי. מילר מפציץ בשיר הנושא “Who Say Jah No Dread” ואחריו, כמובן, הגירסה – “Jah Dread”. “Each One Teach One” הוא עוד שיר עם מוטיב רסטה. הגירסה נקראת “Each One Teach One Version”. השיר האחרון הוא שיר האהבה “Girl Name Pat” והאלבום נסגר עם גירסת הדאב שלו “Girl Name Pat Version”. אחרי ההקלטות האלה, החליט ג'ייקוב מילר להפסיק את העבודה עם אוגוסטוס פבלו, הצטרף ללהקת “Inner Circle” וקיבל את הכינוי קילר (Jacob Killer Miller). יש הטוענים שמילר הפך את קולו באותה התקופה לגימיק, כשהחל "להקפיץ" ו"להרעיד" את קולו. גימיק או לא, זה עבד לו די טוב - מילר ו-“Inner Circle” הפכו מהר לכוכבים הגדולים ביותר בג'מייקה ונודעו בהופעות החיות המהפנטות שלהם. את “Tenement Yard” שהיה אחד מן הלהיטים הגדולים שלהם ניתן לראות בסרט “Rockers”. הצלחת מילר והלהקה הייתה כה גדולה שהם הוזמנו להופיע כלהקת החימום של בוב מארלי והמקוננים במסע ההופעות שלהם באמריקה. אך כל ההצלחה נקטעה באיבה. ב-23 במרץ 1980, חודשים ספורים לפני היציאה למסע ההופעות, נהרג ג'ייקוב מילר בתאונת דרכים לאחר שהתנגש בעץ כשחזר מאולפן ההקלטות. לצערנו, שלושת האנשים שעשו את האלבום לא חיים היום. כמעט עשור אחרי שמילר נהרג בתאונת דרכים, ב-6 בפברואר 1989, נרצח קינג טאבי, האיש שהמציא את הדאב, ביריות מחוץ לאולפנו. אוגוסוטוס פבלו המשיך לנגן ולהפיק עוד שנים רבות אך נפטר ממחלה ב-18 במאי 1999. לקראת סוף שנות ה-70, כשה-Rockers הפך לתופעה השולטת במוזיקה הג'מייקנית, לרוב השירים שהוקלטו על האי היו מוטיבים שורשיים. האלבום “Who Say Jah No Dread” הוא אחד מסימני הדרך הראשונים של ה-Rockers והשירים השורשיים בו היו (ונשארו) מן הטובים בתקופה. ג'ייקוב מילר, לפני שהתחיל להשתמש ב"גימיק" של הקפצת והרעדת קולו ועל אף גילו הצעיר, נשמע מדהים על הרידימים של אוגוסטוס פבלו. קינג טאבי, כמו תמיד, עשה עבודה מעולה במיקסוס הדאבים. האלבום ממש "נחוץ" למתעניינים בתקופה והוא מומלץ בחום רב! אז מי אמר שג'ה לא דרד? אלבומים נוספים הקשורים לכתבה ומומלצים בחום: *“The Best of Jacob Miller & Inner Circle” – כל הלהיטים הגדולים של מילר ו- ”Inner Circle” שהקפיצו אותם לצמרת המוזיקה השורשית בג'מייקה – מומלץ! *”Augustus Pablo–Original Rockers ” – אלבום אינסטרומנטלי מדהים של ההפקות הראשונות של אוגוסטוס פבלו בהם הוא מתבסס על קלאסיקות של ג'קי מיטו מ- Studio One (לדוגמא:“Real Rock” האל-מותי של מיטו). *ובאותו עניין: “Jackie Mittoo- The Keyboard King At Studio One" – מיטו, שהיה האורגניסט של הסקאטלייטס (Skatalites) והמפיק המוזקלי של Studio One, הוא נגן מדהים והקטעים שלו הם עם הכי הרבה Groove שיצאו מ-Studio One- לא תתאכזבו! *”Dub Gone Crazy: The Evolution Of Dub At King Tubbys 1975-1979” – הכותרת אומרת הכל. אחד מאוספי הדאב הטובים שיצאו עד היום. בהוצאת “Blood&Fire”. אז שימו חגורה וסעו בזהירות – Jah Bless! אהבה אחת ראס ארבל
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.