והתשובות שלי:
בלונד: אתם באמת לא יודעים כמה לפעמים אני בטוחה שבלונדיניות הן מטומטמות. יש את אלו שזה ממש יפה להן הבלונד אבל יש לי שכנה למשל, אני בטוחה שכשהמציאו את כל הסיפור הזה על הבלונדניות- היא עברה סיווג כלשהו. היא ממש מטומטת. פן: משהו שנורא אהבתי כל השנים והרס לי את החיים. השיער שלי הוא העסק שלי. אם השיער שלי עקום גם החיים שלי עקומים, אם הוא יפה גם החיים שלי כאלה. שנה שעברה הסתפרתי קצר מאד!!! ונאלצתי לעשות במשך 20 שבועות פאנים וזה פגע לי בתלתלים. עכשיו לכל מקום חשוב שאני הולכת אני עשוה פאן כי אני באמת לא רוצה שיראו אותי ויחשבו שקיבלתי השראה מהספר "יהושוע הפרוע" סטייליסט צמוד: אף פעם לא יהיה לי. אני גם לא מבינה את כל הסלב האלה שיש להם. כאילו מה, קשה להתלבש לבד?! סבבה חוות דעת מקוצית חוות דעת מקוצעית אבל עד גבול מסויים... דודו טסה: אהבת נעוריי. שהייתי בת 18 מישהו שאל אותי אם הייתי מתחתנת עם דודו ועניתי שלא כי אחרי הכל מה אני ומה דודו!? אבל זה בן אדם שכל שיר ושיר שלו הוא אני. מירי מסיקה: אין הרבה מה להגיד. לא הייתי שומעת אותה אם היא לא הייתה מאפיינת אותי. לירז צרכי איה כורם: אחת שגרה אצלי בעיר והפכה להיות סלב. זה כבר לא שיר אהבה פשוט. זה פשוט שיר אהבה. יום אחד ראיתי אותה וביקשתי ממנה סליחה על זה שקרו כל מיני מקרים ולצערי הדיסק המקורי שלה הלך קפוט אז הייתי צריכה שיצרבו לי אותו. בחורה חמודה יש לה שירים מרגשים. קרן פלס: לא יודעת למה אבל תמיד שאני חושבת עליה היא נראת לי כזאת חננה מסכנה שסובלת מהחיים או משהו... כאילו היא הייתה ילדת כאפות כזאתי ולא היו לה חברים... אבל היא אישה מקסימה ויש לה שירים יפים (ממה שאני מכירה, חוץ מאביתר. זה שיר שהייתי מוחקת מהדיסק) הדורבנים: אף פעם לא הבנתי את הלהקה הזאת. מי שמכיר אותי יודע שמעבר לכישרון, נורא חשוב לי יופי. שהם היו בנצרת עילית הסתכלתי אליהם ואמרתי לעצמי "מסכנים, גם שירים עקומים והם גם מכוערים" אבל יש כאלה שאוהבים אותם.. אז שיבושם להם J הגיים בויז: את הגיים בויז אני מכירה אישית-לא אישית. עם אביחי התחלתי במצעד האהבה בשנה שעברה, את אדם אני מכירה מהאתר אטרף דייטינג ואת אושרי היה לי פעם באייסי. לדעתי הם להקה ממש חמודה ויש להם שירים יפים. אני מאוד אוהבת את השירים שלהם אבל אותם קצת פחות כי הם בסה"כ ילדיי בר מצווה כאלה שיש להם מעריצות בגבוה שלהם שרק מפנקות אותם במתנות כל היום כמו לא יודעת מה... זה דבילי לדעתי. יש להם קטע כזה עם עצמם שהם מקבלים מתנה הם חייבים לקחת אותה. הם לדעתי לא עושים הפרדה בין מעריצות לחיים אישיים. לכו בשנקין יום אחד ואתם בטח תראו אותם שם- אם הם יאכלו הם יציעו לכם גם... הם לא אמיתיים אבל הם חמודים.. עלק היי פייב כאלה. אבל תכלס, אני לא נותנת להם יותר מעוד... שנה שנתיים... עקבים: שאני שומעת או רואה עקבים אני נזכרת שעם נעליים מסוג זה התחלתי את עונה המסחור האישית שלי. אני לא סובלת עקבים ואני בטח לא יכולה ללכת עם זה. לא משנה כמה הנעל יפה. אני גם ממש נמוכה ויש לי גוף מוזר עם כל הנמיכות שלי ככה שעקבים לא שיא היפה לי. עוד דבר- הורס אותי בנות שכל!!! היום הולכות עם עקבים. הם מגיעות הביתה כולן מתות כאלה עושות "אהאהאההאהאהאהא" גדול שהם מורידות את הנעליים וזה סתם מראה שהם לא אמיתיות. אני לא יודעת, אני לא אוהבת את כל המסחור הזה. הייתי חלק ממנו והוא דוחה אותי עכשיו הרבה יותר ממה שהוא דחה אותי בעבר. חוטיני: לא שמתי ואני גם לא אשים אף פעם. תודה רבה אני יש לי גם ככה קטע עם התחת שלי. כל הזמן אנשים מסתכלים לי עליו ומביעים חוות דעת מקצועית כמה הוא חמוד... (תודה אבל לא תודה) רק חוטיני חסר לי בחיים. משטרת האופנה: אני הילדה הכי לא אופנתית בעולם. אני יכולה לשים חולצה ירוקה וטרנינג סגול.. אני אומנם לובשת טי-אן-טי ופוקס אבל רק כי זה מה שיפה עליי, לא כי שום דבר אחר. יש לי חברות שמוציאות 700-1000 על גינס אחד. אני לא יוציא בחיים יותר מ200 שקל על מכנס. זה סתם נראה לי בזבוז. שופינג: לא סובלת! זה מעיק עליי. אני לא יכולה להסתובב עם כסף בכיס ואז לדעת שאני צריכה להוציא אותו והתמורה שלי היא כמה שקיות יפות. אני לא אוהבת את זה. אישה יפה: אין הרבה בעולם. אני בן אדם מאד שלילי ואני תמיד מוצאת את הרע באנשים, מעטות הנשים שאמרתי עליהן שהן יפות. גבר נאה: גבר סקסי. אחד כזה שהוא כמו עברי לידר אבל גם כמו יהודה לוי או מייקל לואיס ודודו טסה. בזמן האחרון אין לי כל כך טעם על בנים וקרחת דיי עושה לי את זה. מה שכן, אף פעם לא הייתי כמו כל הבנות האלה, אני רוצה את החבר שלי בלונדי עם עיניים כחולות-כי אני לא. אבל אני תמיג אומרת, מה שיבוא, יבוא! ציון ברוך: חכו חכו, הבחור הזה עוד יהיה שלי. אני מתה עליו. הוא ההוכחה שזמר לא צריך קול מושלם ושדוגמנית לא צריכה שחקן כדורגל. הוא כמו הדגניי בוקר כריות "יופי יופי מבחוץ יופי יופי מבפנים". אף: אחד החלומות שלי זה לעשות ניתוח אף. אני לא סובלת את האף שלי ובעיקר לא את העובדה שקיבלתי אותו בתורשה מדודה שלי ומאבא שלי. יש לי קטע באף שהוא קטע לא שייך. לא יודעים למה הוא שם ואיך הוא הגיע אבל זה מה יש. אני מקווה שכשאני אסיים את השרות הלאומי החרא הזה אני אעשה ניתוח אף ואז אני באמת ירגיש טוב עם עצמי. כל הזמן אומרים לי שיש לי אף בסדר גמור. אבל אני מבינה את מי שאומר לי זה. הוא לא צריך להצטלם בפרופיל ולהגיד לעצמו "יאהו מזה הגוש הזה!?" כלכלה: לא מכירה את המילה הזו. אף פעם לא הייתי ילדה מכולכלת נכון. אני לא גודלת בבית שיש בו כלכלה נכונה וה700 שקל שאני מרוויחה בשרות לאומי לא בדיוק עונים לי על כל הקריטריונים. למזלי אני יכולה קמצנית ולא מבזבזת הרבה אז המילה כלכלה לא מפריעה לי. חתונה: יש בן אדם אחד בעולם שאמרתי שאני אהיה אישתו ואיתו אני מוכנה להתחתן ואם הגורל ירצה אנחנו נפגש. ככה אני לא חושבת על חתונה ובטח לא על ילדים. תנו לי להרוויח מלא כסף ואני מסודרת. משקפי ראיה: לא חיה בלעדיהם. אני לא רואה כלום בלי משקפיים. עכשיו יש לי משקפיים יפות אבל ככה תמיד היו לי מכוערות כאלה שאהבתי לשנוא. מייקל לואיס: אם יום אחד יבקשו ממני לחבק אותו אני יזוז 10 צעדים אחורה. אתם לא יודעים איזה ענק הוא. ואני הרי קטנה אז שעומד לידי מישהו גדול אני מצטמקת עוד יותר. אני מאחלת לעצמי שאם יום אחד אני אהיה שחקנית ויצא לי לשחק איתו- הוא יפרוש בשיא. מוסקו אלקלעי טלנובלות: תנו לי 10 שנים ואני שם. צלמיי פרפארצי: יש לי אחת כזאת בבית. היא פפארצית מודנית כזאת והיא גם אחותי הקטנה. קניתי לאמא שלי את הפלאפון דור שלישי, מאז שיש לאחותי ידע קל בשימוש בסלולארי היא לא מפסיקה לצלם אותי. וזה טוב כי זה הכנה לעתיד. חחח כי אני יודעת שכשאני ארוויח מלא כסף, אני בטוח יעשה איזה 400 בוקים של "עלק הנה מישהו תפס אותי ברחוב" אוהבת אתכם, שלי