יפי נפש. מתחסדים. צבועים.
אלו המילים בהם אני בוחר לתאר את אסופת הטוקבקים בYNET לכתבה הבאה, ואני מנח שגם חלקכם נימנם כאן עם אותו מוסר כפול :
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4347390,00.html
צבא תאילנד אימן חיילים אמריקנים אימון השרדות חיוני לאין שיעור. ולשם כך נאלצו לקפד חייהם של כמה עופות וזוחלים כדי שבבוא העת ובמצב חירום השרדותי, ידעו ליישם את התרגולת ובכך להציל חייהם.
וכל יפי הנפש הדו פרצופיים ש"הזדעזעו" לנוכח המראות, אין להם בעיה לאכול שניצל לצעריים וסטייק על האש עם החבר'ה בערב.
ולהבדיל אלפי הבדלות מאימון השרדות של לוחמים אמריקאיים שבזכותם ובזכות ארה"ב מדינת ישראל חיה והיהודים ניצלו מכלייה ואתם נושמים אויר חופשי עכשיו ויכולים לטקבק על צלם האנוש של המדינה שהצילה את חייכם כפויי הטובה. לאותם לוחמים אין לדעת באיזה שדה קרב יתקלו מחר כך שאימון זה חשוב לאין שיעור ובעלי החיים לא "בוזבזו" סתם.
האנשים הצבועים מאחורי המקלדת, להם יש אלטרנטיבה לשניצל ולסטייק. אלטרנטיבה תזונתית לא פחות טובה. אז למה הם עדיין נותנים את ידם הדשנה למימון תעשיית מזון שהורגת מיליוני בע"ח ביום? כי, זה טעים להם. נקודה.
כי טעים לכם אתם נותנים יד לשחיטה של מליוני תרנגולות, פרות , אווזים ודגים בישראל מדי שנה. שחיים בתנאים לא תנאים ובצפיפות מחרידה רק כדי שיהייה לכם טעים. צבועים.
אז באיזה זכות אתם משחקים את הקדוש המעונה?! שלפתע "מזדעזע" מהמראות אותם רואים בכל בית מטבחיים יום יום בשנה בישראל ולאף אחד לא אכפת? כמה נוח לעצום עיניים ולראות את השניצל בתוצרתה הסופית , הריחנית והטעימה שיושבת לכם בלי קריאות שבר של ייסורים כואבים ובלי טביעות דם על הצלחת שלאף אחד ממכם לא מזיז?! כמה נוח להתעלם מהתהליך שהתרנגולת המסכנה עברה כדי להנעים לכם את החיך ואז לפתע קמה לה איזה כתבה בתקשורת עם כמה תמונות שמראות את האמת הקשה מאחורי הצלחת שלכם, אתם לפתע נזעקים כאילו שלא ידעתם כל הזמן הזה, משחקים מוסר כפול וקוראים לחיילים בהמות וחוזרים לאכול את השניצל שלכם כאילו כלום לא קרה. אתם יותר גרועים מהם. גועל נפש של מוסר כפול. כזאת צביעות מגעילה של החברה שלנו. פשוט להקיא.
אני לא צימחוני, אני אוכל בשר. לכן מי אני בכלל שישחק את הקדוש המעונה למען הנחשים המסכנים כדי להשקיט את מצפוני ולהראות לחברה איזה זך וטהור אני? אין לי שום זכות! אני נותן יד להרג בעלי חיים נכון, אבל אני לא משחק קדוש מעונה אחרי ארוחת הערב שלי.
אלו המילים בהם אני בוחר לתאר את אסופת הטוקבקים בYNET לכתבה הבאה, ואני מנח שגם חלקכם נימנם כאן עם אותו מוסר כפול :
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4347390,00.html
צבא תאילנד אימן חיילים אמריקנים אימון השרדות חיוני לאין שיעור. ולשם כך נאלצו לקפד חייהם של כמה עופות וזוחלים כדי שבבוא העת ובמצב חירום השרדותי, ידעו ליישם את התרגולת ובכך להציל חייהם.
וכל יפי הנפש הדו פרצופיים ש"הזדעזעו" לנוכח המראות, אין להם בעיה לאכול שניצל לצעריים וסטייק על האש עם החבר'ה בערב.
ולהבדיל אלפי הבדלות מאימון השרדות של לוחמים אמריקאיים שבזכותם ובזכות ארה"ב מדינת ישראל חיה והיהודים ניצלו מכלייה ואתם נושמים אויר חופשי עכשיו ויכולים לטקבק על צלם האנוש של המדינה שהצילה את חייכם כפויי הטובה. לאותם לוחמים אין לדעת באיזה שדה קרב יתקלו מחר כך שאימון זה חשוב לאין שיעור ובעלי החיים לא "בוזבזו" סתם.
האנשים הצבועים מאחורי המקלדת, להם יש אלטרנטיבה לשניצל ולסטייק. אלטרנטיבה תזונתית לא פחות טובה. אז למה הם עדיין נותנים את ידם הדשנה למימון תעשיית מזון שהורגת מיליוני בע"ח ביום? כי, זה טעים להם. נקודה.
כי טעים לכם אתם נותנים יד לשחיטה של מליוני תרנגולות, פרות , אווזים ודגים בישראל מדי שנה. שחיים בתנאים לא תנאים ובצפיפות מחרידה רק כדי שיהייה לכם טעים. צבועים.
אז באיזה זכות אתם משחקים את הקדוש המעונה?! שלפתע "מזדעזע" מהמראות אותם רואים בכל בית מטבחיים יום יום בשנה בישראל ולאף אחד לא אכפת? כמה נוח לעצום עיניים ולראות את השניצל בתוצרתה הסופית , הריחנית והטעימה שיושבת לכם בלי קריאות שבר של ייסורים כואבים ובלי טביעות דם על הצלחת שלאף אחד ממכם לא מזיז?! כמה נוח להתעלם מהתהליך שהתרנגולת המסכנה עברה כדי להנעים לכם את החיך ואז לפתע קמה לה איזה כתבה בתקשורת עם כמה תמונות שמראות את האמת הקשה מאחורי הצלחת שלכם, אתם לפתע נזעקים כאילו שלא ידעתם כל הזמן הזה, משחקים מוסר כפול וקוראים לחיילים בהמות וחוזרים לאכול את השניצל שלכם כאילו כלום לא קרה. אתם יותר גרועים מהם. גועל נפש של מוסר כפול. כזאת צביעות מגעילה של החברה שלנו. פשוט להקיא.
אני לא צימחוני, אני אוכל בשר. לכן מי אני בכלל שישחק את הקדוש המעונה למען הנחשים המסכנים כדי להשקיט את מצפוני ולהראות לחברה איזה זך וטהור אני? אין לי שום זכות! אני נותן יד להרג בעלי חיים נכון, אבל אני לא משחק קדוש מעונה אחרי ארוחת הערב שלי.
