"יפן מגדלת היפ-הופ משלה" ../images/Emo79.gif
מצאתי כתבה של הBBC על תרבות ההיפ-הופ ההולכת וגדלה ביפן. החלטתי לתרגם אותה, כי אמ, עכשיו שישי בערב ונורא משעמם לי. היי, זה מעניין משהו.
הלינק לכתבה באנגלית בסוף. _____________________________________ יפן מגדלת היפ-הופ משלה תחשבו סאונד בס מתפוצץ, מילות שיר ראפ רצחניים, בגדים גדולים ורפויים, מכוניות קאדילק עם גג פתוח ותכשיטי זהב ענקיים, ואולי תחשבו שאתם ברחובות לוס-אנג'לס. אבל זה טוקיו, מקום שנהיה בו קשה יותר ויותר להתעלם מהמוזיקה ומהאופנה המקורבת יותר לגטו העירוני האמריקאי. היפ-הופ, שתמיד נהנה מפופולריות מחתרתית במועדוני טוקיו, הצטרף למיינסטרים כשכוכבי הבית של יפן התחילו לייצר להיטים משל עצמם. תופעה זו נהנית מכזו התפרצות של פופולריות שהיא יכולה לשאת את התואר כהסגנון מוזיקה הנבחר של צעירי טוקיו שנדחסים ברחובות שיבויה, המרכז התרבותי של העיר. גינס רקורדס [Guinness Records] היא רק אחת מהמוני חנויות המוזיקה שנהנות משגשוג בעסקים. בסופי השבוע החנויות עמוסות עם אנשים שצדים אחר הוצאות חדשות. מנהל החנות, הידקי טאמורה, לא מסוגל להאמין עד כמה פופולרי הפך ההיפ-הופ היפני. "ההיפ-הופ יפני ממש התפוצץ בשנתיים-שלוש האחרונות. לעולם לא האמנתי שידיע זמן בו תקליטים יוכלו למכור יותר מתקליטים אמריקאיים אבל זה באמת קורה," הוא סיפר. מר טאמורה מאמין שהסוד להצלחתו נח באמני היפ-הופ היפנים שהתחילו לעשות דברים בדרך שלהם במקום להעתיק מחברם האמריקאיים. "אני חושב שהסוד הנח מאחורי ההצלחה, היא שהלחן של ההיפ-הופ היפני התבגר. לפני-כן הם העתיקו את הגנגסטר ראפ האמריקאי ששר על על אלימות ואקדחים, דבר שאין הרבה ממנו ביפן," הוא סיפר. "עכשיו הם מבינים שזה נוגע יותר במאזינים כשהם שרים על המציאות. הרבה מהשירים הם שלווים, על חיי היום-יום – פואטים אפילו. אני חושב שאנשים התחילו להתחבר למה ששרו. אני לא חושב שיעבור עוד זמן רב לפני שאמן היפ-הופ יפני יהפוך להיות מפורסם מסביב לעולם," הוא סיפר. הפופולריות של המוזיקה גם משפיעה על סגנון הלבוש של צעירי טוקיו. רחובות שיבויה מלאים בבנים ובנות לבושים ללא-רבב כמו אמני ההיפ-הופ האהובים עליהם. מכנסיים גדולים ורחבים וכובעי בייסבול הם צו האופנה. אסומי סאטו, תלמידת קולג' בת 22 שמתגוררת בטוקיו, חטפה את חיידק ההיפ-הופ רק לאחרונה. "נראה שכולם בטוקיו נכנסו להיפ-הופ עכשיו. אבל זה לא רק המוזיקה. אני חושבת שהרבה אנשים אוהבים את הצד האופנתי של זה," היא מספרת. "הבגדים נראים טובים על בנים וחמודים על בנות. כל החברים שלי מתלבשים בסגנון היפ-הופ." ישנם יותר מ-300 חנויות שמוכרות בגדי היפ-הופ באזור המרכז של טוקיו בלבד. במורד הרחוב משיבויה יש את האראג'וקו, שם נפתחה לאחרונה חנות חדשה בשם 'קאפט' [Kraft]. קיסוקה יוואמוטו, עובד בחנות, סיפר שהעסקים טובים מאז שפתחו. "החנות הזו מתמחה בייבוא בגדים מאמריקה – הכל גדול ורחב. אנחנו נהננו מהצלחה בעסקים מאז שפתחנו את החנות בקיץ," הוא מספר. "הדברים שנמכרו הכי הרבה היו דברים עם עיצוב צבאי. יש לנו ציבור קונים רחב ואני לא חושב שכולם אוהבים את המוזיקה, אבל הם אוהבים את האופנה. אבל העובדה שיש עכשיו כל כך הרבה אמני היפ-הופ יפנים מוצלחים בהחלט הוסיפו לשיגעון," הוא סיפר. אבל הנוער של טוקיו ידועים לשמצה בהפכפכיות שלהם בכל הנוגע לאופנה ומוזיקה. הסופר קרלו נידרברגר [Carlo Niederberger] מאמין שזה רק עניין של זמן לפני שיגיע הדבר הגדול הבא. "זה נכון שהיפ-הופ נורא פופולרי. זה בהחלט מבוסס באופנה, להרבה מהילדים בשנות העשרה שלהם יש את המראה והבגדים ללכת ביחד עם המוזיקה. אז כשהאופנה תמות, גם המוזיקה תמות איתו," הוא סיפר. "הטבע של החברה ביפן היא כזו שכשאופנה חדשה מתחילה לשגשג היא נהיית גדולה מאוד, ואז יום אחד היא מתה, מהר מאוד. "אני חושב שתעשיית המוזיקה תלך אחר השוק ואיפה שיש כסף. אם תרבות ההיפ-הופ והתרבות השחורה ירדו בפופולריות, מה שיכול בהחלט לקרות, תעשיית המוזיקה תקח צעדים," סיפר מר נידרברגר. אבל שלא כמו רוב השגעונות הקודמים אותו, ההיפ-הופ היפני לא נשאר רק ברחובות, אלא גם עושה את דרכו אל תוך הבתים באומה. דבר זה רומז שזה כבר לא מוזיקה ואופנה לאנשים העירוניים המגניבים, שהטרנד הזה יוכל לצאת נגד הסיכויים ולהישאר בסביבה לעוד קצת זמן. "היפ-הופ הוא חלק גדול מהמוזיקת פופ שלנו. ילדים קטנים ואפילו הסבים שלי אוהבים את זה. אני לא חושבת שזה הולך פשוט להיעלם," מספרת אסומי סאטו.
______________________________________ אני חייבת להודות שנהניתי מהכתבה הזו. יש לי חיבה מוזרה להיפ-הופ יפני [Teriyaki Boyz, מישהו? XDD] והכתבה הזו נתנה לי קצת יותר מידע עליה. מה גם, שאם אתן תשימו לב [אתן, כי אני לא מכירה אף בנים שאוהבים את טנימיו] רוב הבנים בקאסטים מתלבשים בצורה של אופנת ההיפ-הופ. אולי הם לא אוהבים את המוזיקה תמיד, אבל את האופנה הם בהחלט מחבבים.
מממ, הקדשתי לתרגום בערך חצי שעה, לא עברתי על זה ואר, ניסיתי להשתמש בבילון קצת. עברית >>: אני מקווה שזה היה בסדר לפתוח כתום חדש בשביל זה. רציתי לעורר קצת עניין בנושא הזה ואולי לראות אם יש כאן עוד חובבי היפ-הופ יפני ואולי אנשים יוכלו לזרוק עלי עובדות וכתבות על סגננות לבוש ומוזיקה והשפעתם על השוק היפני. הלינק לכתבה של הBBC מצורף.^_^
מצאתי כתבה של הBBC על תרבות ההיפ-הופ ההולכת וגדלה ביפן. החלטתי לתרגם אותה, כי אמ, עכשיו שישי בערב ונורא משעמם לי. היי, זה מעניין משהו.
הלינק לכתבה באנגלית בסוף. _____________________________________ יפן מגדלת היפ-הופ משלה תחשבו סאונד בס מתפוצץ, מילות שיר ראפ רצחניים, בגדים גדולים ורפויים, מכוניות קאדילק עם גג פתוח ותכשיטי זהב ענקיים, ואולי תחשבו שאתם ברחובות לוס-אנג'לס. אבל זה טוקיו, מקום שנהיה בו קשה יותר ויותר להתעלם מהמוזיקה ומהאופנה המקורבת יותר לגטו העירוני האמריקאי. היפ-הופ, שתמיד נהנה מפופולריות מחתרתית במועדוני טוקיו, הצטרף למיינסטרים כשכוכבי הבית של יפן התחילו לייצר להיטים משל עצמם. תופעה זו נהנית מכזו התפרצות של פופולריות שהיא יכולה לשאת את התואר כהסגנון מוזיקה הנבחר של צעירי טוקיו שנדחסים ברחובות שיבויה, המרכז התרבותי של העיר. גינס רקורדס [Guinness Records] היא רק אחת מהמוני חנויות המוזיקה שנהנות משגשוג בעסקים. בסופי השבוע החנויות עמוסות עם אנשים שצדים אחר הוצאות חדשות. מנהל החנות, הידקי טאמורה, לא מסוגל להאמין עד כמה פופולרי הפך ההיפ-הופ היפני. "ההיפ-הופ יפני ממש התפוצץ בשנתיים-שלוש האחרונות. לעולם לא האמנתי שידיע זמן בו תקליטים יוכלו למכור יותר מתקליטים אמריקאיים אבל זה באמת קורה," הוא סיפר. מר טאמורה מאמין שהסוד להצלחתו נח באמני היפ-הופ היפנים שהתחילו לעשות דברים בדרך שלהם במקום להעתיק מחברם האמריקאיים. "אני חושב שהסוד הנח מאחורי ההצלחה, היא שהלחן של ההיפ-הופ היפני התבגר. לפני-כן הם העתיקו את הגנגסטר ראפ האמריקאי ששר על על אלימות ואקדחים, דבר שאין הרבה ממנו ביפן," הוא סיפר. "עכשיו הם מבינים שזה נוגע יותר במאזינים כשהם שרים על המציאות. הרבה מהשירים הם שלווים, על חיי היום-יום – פואטים אפילו. אני חושב שאנשים התחילו להתחבר למה ששרו. אני לא חושב שיעבור עוד זמן רב לפני שאמן היפ-הופ יפני יהפוך להיות מפורסם מסביב לעולם," הוא סיפר. הפופולריות של המוזיקה גם משפיעה על סגנון הלבוש של צעירי טוקיו. רחובות שיבויה מלאים בבנים ובנות לבושים ללא-רבב כמו אמני ההיפ-הופ האהובים עליהם. מכנסיים גדולים ורחבים וכובעי בייסבול הם צו האופנה. אסומי סאטו, תלמידת קולג' בת 22 שמתגוררת בטוקיו, חטפה את חיידק ההיפ-הופ רק לאחרונה. "נראה שכולם בטוקיו נכנסו להיפ-הופ עכשיו. אבל זה לא רק המוזיקה. אני חושבת שהרבה אנשים אוהבים את הצד האופנתי של זה," היא מספרת. "הבגדים נראים טובים על בנים וחמודים על בנות. כל החברים שלי מתלבשים בסגנון היפ-הופ." ישנם יותר מ-300 חנויות שמוכרות בגדי היפ-הופ באזור המרכז של טוקיו בלבד. במורד הרחוב משיבויה יש את האראג'וקו, שם נפתחה לאחרונה חנות חדשה בשם 'קאפט' [Kraft]. קיסוקה יוואמוטו, עובד בחנות, סיפר שהעסקים טובים מאז שפתחו. "החנות הזו מתמחה בייבוא בגדים מאמריקה – הכל גדול ורחב. אנחנו נהננו מהצלחה בעסקים מאז שפתחנו את החנות בקיץ," הוא מספר. "הדברים שנמכרו הכי הרבה היו דברים עם עיצוב צבאי. יש לנו ציבור קונים רחב ואני לא חושב שכולם אוהבים את המוזיקה, אבל הם אוהבים את האופנה. אבל העובדה שיש עכשיו כל כך הרבה אמני היפ-הופ יפנים מוצלחים בהחלט הוסיפו לשיגעון," הוא סיפר. אבל הנוער של טוקיו ידועים לשמצה בהפכפכיות שלהם בכל הנוגע לאופנה ומוזיקה. הסופר קרלו נידרברגר [Carlo Niederberger] מאמין שזה רק עניין של זמן לפני שיגיע הדבר הגדול הבא. "זה נכון שהיפ-הופ נורא פופולרי. זה בהחלט מבוסס באופנה, להרבה מהילדים בשנות העשרה שלהם יש את המראה והבגדים ללכת ביחד עם המוזיקה. אז כשהאופנה תמות, גם המוזיקה תמות איתו," הוא סיפר. "הטבע של החברה ביפן היא כזו שכשאופנה חדשה מתחילה לשגשג היא נהיית גדולה מאוד, ואז יום אחד היא מתה, מהר מאוד. "אני חושב שתעשיית המוזיקה תלך אחר השוק ואיפה שיש כסף. אם תרבות ההיפ-הופ והתרבות השחורה ירדו בפופולריות, מה שיכול בהחלט לקרות, תעשיית המוזיקה תקח צעדים," סיפר מר נידרברגר. אבל שלא כמו רוב השגעונות הקודמים אותו, ההיפ-הופ היפני לא נשאר רק ברחובות, אלא גם עושה את דרכו אל תוך הבתים באומה. דבר זה רומז שזה כבר לא מוזיקה ואופנה לאנשים העירוניים המגניבים, שהטרנד הזה יוכל לצאת נגד הסיכויים ולהישאר בסביבה לעוד קצת זמן. "היפ-הופ הוא חלק גדול מהמוזיקת פופ שלנו. ילדים קטנים ואפילו הסבים שלי אוהבים את זה. אני לא חושבת שזה הולך פשוט להיעלם," מספרת אסומי סאטו.
