בטקס הזכרון של ה'קולומביה', בחלק
הנאום בו פנה בוש אל העם בישראל ואל משפחת רמון, הוא ציטט משהו מהתנ"ך - לא זוכר מה בדיוק. בכ"א, הטקס הועבר בשידור ישיר, ומי שתרגם סימולטנית מהאולפן התחיל לגמגם: "כן, עכשיו הוא אומר משהו על אמונה ועל השמיים" וכו'. אורי אורבך, כך זכורני, מתח ביקורת והביע את מורת רוחו בסגנון של: איך זה שנשיא אמריקני רואה כבוד בציטוט פסוקי תנ"ך, בה בעת שהכתבים הישראלים מגמגמים לשמעם? נראה לי קצת מוגזם לדרוש מאי-מי שמתרגם שם באולפן לדעת, למעשה, את כל התנ"ך בע"פ. כי הרי זה מה שצריך כדי לצאת מזה בכבוד. ואם הוא (בוש) היה מצטט מהקוראן או מהברית החדשה או אולי מהארי פוטר, אז מה? הרי אתם לא מצפים שכל מתרגם יהיה חתן תנ"ך, חתן קוראן וחתן הארי פוטר בו-זמנית (ביגמיה!). מה שכן, במקרה שבקישור מדובר בכתוביות ולא בתירגום סימולטני. הווי אומר, היה להם מספיק זמן לפתוח ב'גוגל' ולבדוק.