מוכרחים להיות שמח5
New member
יצאתי עם מישהו יפה מדי
אולי מצב קצת מוזר.
מראש בקהילת הגייז יש עודף דגש על חיצוניות. גוף. פנים.
יצא לי לצאת לפני 3 חודשים עם בחור שענה על כל הדרישות הפיסיות שלי.
כאילו מישהו לקח את הפנטזיה הכי גדולה שלי פיסית ויצר בן אדם כזה.
אני יודע שיש מעבר למראה חיצוני. אבל אצלי זה תנאי הכרחי. אולי לא מספיק אבל הכרחי.
אותו בחור גם היה חכם. חריף ושנון.
הקשר נפסק. כי אני רציתי לקחת למקום יותר זוגי ומוגדר.
העניין הוא שאותו בחור גרם לי לעיוות. הרך של היופי עלה בעיני בצורה בלתי מציאותית.
מאז אני מאוד מבקר את הגוף של עצמי. אני מרגיש שאני פגום ביחס לאחרים. בטח שביחס אליו. למרות שאני בטוח שזו ראיה מעוותת. הרי הוא יצא איתי תקופה.
שנית אני לא מצליח להמשך להרבה אנשים. פתאום כולם נראים ממוצעים ומטה ביחס. אליו. אני בטוח שיש פה אפקטב של התאהבות שלא פג. אבל גם בלי זה. מרגיש שההשוואה מול היופי האידאלי שלו - אתקשה להפסיק אותה.
ושנית- כפי שרשמתי ״הרי הוא יצא איתי תקופה״ גרם לי להרגיש בעל ערך. אני מבין שערכי לא נקבע לפי מראה חיצוני וובטח צריך לבוא מתוכי ולא מהסביבה. אבל אני לא ככ מצליח ליישם את ההבנה הזו. אני רושם תכונות טובות בי כבנ״א וכבנזוג. ובכל זאת זה נמשע כמו שאני מנסה להכריח את עצמי להאמין במשהו שונה ממה שהפרפרים בבטן והאינטואציה בבחירת בני זוג אומרת.
מנסיוני כשיצאתי עם גברים שלא משכו אותו פיסית מאוד מאוד. זה הולך ודועך והקשר נפסק. או התחושה שלי היא של פשרה.
אולי מצב קצת מוזר.
מראש בקהילת הגייז יש עודף דגש על חיצוניות. גוף. פנים.
יצא לי לצאת לפני 3 חודשים עם בחור שענה על כל הדרישות הפיסיות שלי.
כאילו מישהו לקח את הפנטזיה הכי גדולה שלי פיסית ויצר בן אדם כזה.
אני יודע שיש מעבר למראה חיצוני. אבל אצלי זה תנאי הכרחי. אולי לא מספיק אבל הכרחי.
אותו בחור גם היה חכם. חריף ושנון.
הקשר נפסק. כי אני רציתי לקחת למקום יותר זוגי ומוגדר.
העניין הוא שאותו בחור גרם לי לעיוות. הרך של היופי עלה בעיני בצורה בלתי מציאותית.
מאז אני מאוד מבקר את הגוף של עצמי. אני מרגיש שאני פגום ביחס לאחרים. בטח שביחס אליו. למרות שאני בטוח שזו ראיה מעוותת. הרי הוא יצא איתי תקופה.
שנית אני לא מצליח להמשך להרבה אנשים. פתאום כולם נראים ממוצעים ומטה ביחס. אליו. אני בטוח שיש פה אפקטב של התאהבות שלא פג. אבל גם בלי זה. מרגיש שההשוואה מול היופי האידאלי שלו - אתקשה להפסיק אותה.
ושנית- כפי שרשמתי ״הרי הוא יצא איתי תקופה״ גרם לי להרגיש בעל ערך. אני מבין שערכי לא נקבע לפי מראה חיצוני וובטח צריך לבוא מתוכי ולא מהסביבה. אבל אני לא ככ מצליח ליישם את ההבנה הזו. אני רושם תכונות טובות בי כבנ״א וכבנזוג. ובכל זאת זה נמשע כמו שאני מנסה להכריח את עצמי להאמין במשהו שונה ממה שהפרפרים בבטן והאינטואציה בבחירת בני זוג אומרת.
מנסיוני כשיצאתי עם גברים שלא משכו אותו פיסית מאוד מאוד. זה הולך ודועך והקשר נפסק. או התחושה שלי היא של פשרה.