יצא לכם לשוחל עם הילדים על יום השואה?

[דינהלה1]

יצא לכם לשוחל עם הילדים על יום השואה?

הבוקר הכנתי את התאומים בני ה-5 לצפירה. הסברתי להם שצריך לעמוד וביקשתי שלא יצחקו גם אם יהיו ילדים בגן שיעשו כך. כששאלו הסברתי להם שזה יום עצוב בגלל שהייתה מלחמה גדולה וכתוצאה מכך אימא של סבתא שלהם נהרגה. אני מאמינה שהגננת תדע להסביר יותר.
אני גם לא יודעת עד כמה הבת שלי (בת 8) קולטת שסבתא שלה (חמותי) ניצולת שואה.

 

[דינהלה1]

לשוחח ולא לשוחל כמובן...

 

[רוטב ויניגרט]

בוודאי.

 

[schlomitsmile]

כמובן הענן השחור של השואה נמצא בביתנו כל הזמן.
אני דור שני, בעלי גרמני.
כל ארבעת ילדינו שמעו בסביבות גיל 4 את הסיפור
על סבתא שלהם, ומה עבר עליה כשהיתה בגילם ובשנים שאח"כ.
על המלך הרשע היטלר ששיכנע את האנשים שלו
שהם האנשים הכי שווים וחשובים, ושהם צריכים להרוג יהודים.
ואיך הם רדפו אחרי כל סבא וכל ילדה וכל משפחה יהודיים.
ובתוך זה, מה שקרה לילדה הקטנה שהיום היא סבתא שלהם,
כל הרעב והסבל, ובני המשפחה שנרצחו.
וגם איך אשה טובה הצילה אותה
(נראה לי חשוב להדגיש לילדים שהיו גם אנשים כאלה).
ובסוף באו החיילים הטובים וניצחו את הנאצים הרעים-
סוף מרגיע לסיפור.
רק בגיל מאוחר יותר שמעו שהנאצים היו גרמנים.
ואז כמובן נוספו לסיפור בהדרגה עובדות ומורכבויות נוספות,
בהתאם לילד ושאלותיו.

 

[yaelli10]

יצא לי לדבר עם הגדולה

בת ה-10 ותוך כדי דיבור גם הכנסתי למודעות עובדה די קשה. סיפרתי לה את קורות המשפחה. שכל האחים והאחיות של הסבתה שלי נספו בגטו לודג' ועוד. היא הביעה המון התעניינות וביקשה שאספר עוד ועוד. מה שהכי קשה היה לי לספר שסבתא שלי נאלצה לברוח למרות שמאוד רצתה לחכות לבן הבכור שלה (דוד שלי) שלא חזר מקייטנה (מסתבר שהוא מת מול כיתת יורים).