../images/Emo58.gif
אבל זה בגלל שההתחלה של בליץ' הייתה נהדרת מבחינת הטיב באוויר. כולם חיו בחיים הרגילים שלהם והכל היה בסדר. ואז פתאום רוקיה הגיעה ואיצ'יגו נהיה הולואו והם הלכו והכריזו מלחמה על סול סוסאייטי ואנשים מתו ואז אייזן הגיע עם האראנקארים שלו ופתאום זו מלחמה במגרש הביתי והאנשים הכי חשובים נפגעים. לצפות שסדרה אחרי כל כך הרבה זמן תשמר את האווירה שלה זה חסר טעם בעיני כי זה אומר שעלילתית שום דבר לא השתנה. זה אפשרי בסדרות אחרות אבל בבליץ' שכל הסיפור בעצם הוא עלילה אחת רצופה שבגלל שהיא מסופרת מנקודת המבט של איצ'יגו לווא דווקא מרגישים את זה זה בלתי אפשרי. איצ'יגו משתנה וככה גם כל הסביבה שלו. לשים עכשיו את אסטריסק נגיד שכולם ניראים מסתוריים ומאגניבים ואוריהימה וטאטסקי עושות גראפיטי של קון, או את DTechnoLife שאיצ'יגו בא ובשיא הרעל דופק את כולם בסול סוסאייטי, מעבר לזה שזה לא מתאים עלילתית, זה OOC נוראי עבור הדמויות עצמן. די לרדת על הפסים השחורים מתחת לעיניים\אייליינר של איצ'יגו. זה מדהים לפי דעתי שהשקיעו כל כך בפרטים להראות את ההשפעות נדודי שינה שכל האירועים האחרונים גורמים לו. ראו לפני כמה פרקים הרי בדיוק איך שהוא פשוט שוכב ער בלילה ונאכל מבפנים לווא דווקא על ידי היצ'י אלא על ידי פשוט אנגסט טהור. זה לא אותו איצ'יגו מתחילת הסדרה ... *מצמוץ* בדיוק. אם זה היה אותו האיצ'יגו אז 1. לא הייתי אוהבת אותו עד כדי כך (כי עם כמה שהוא מאגניב, האהבה שלי לזורו מוואן פיס שכבתה די ממזמן מראה בדיוק עד כמה אני יכולה לחיות על מאגניביות ורוחב כתפיים לבד). 2. זה היה מראה על תכנון דמויות ועלילה לקוי מהיסוד מצד קובו טיטה. דמויות הן שמה בשביל להשתנות, לגדול ולהתפתח. איצ'יגו הגיע עכשיו לשלב שבו הוא בפרשת הדרכים הגדולה בחייו, המכשול הגדול ביותר שהוא יכול אי פעם להתמודד איתו - הוא עצמו, ובנוסף לכל הדברים עוד זורקים עליו אראנקארים שבאים והורגים לו אנשים בעיר, כל הפרחחים מסול סוסאייטי שבאו לעצבן אותו ולהפריע את הקצת זמן שקט שעוד יש לו בבית הספר, ועוד על זה הוא צריך לחיות עם כל התסביכי "לא יכולתי להגן על האנשים החשובים לי" שהוא איכשהו יכל להרגיע קצת אחרי שהוא הציל את רוקיה שקמים לתחיה מסביבו בלי הרף כששלושה מהאנשים הכי הכי הכי חשובים לו נפגעים והוא לא יכול לעשות כלום - קודם טאטסקי שכמעט ומתה, צ'אדו שהלכה לו היד ורק הנס שאוריהימה הביאה הציל אותו (ואיצ'יגו אחר כך עשה כל מה שהוא יכל להעיף את צ'אדו משדה הקרב), וכמובן - אוריהימה. שלא משנה כמה הוא צרח עליה להישאר מרחוק באה עוד לנסות להגן עליו וכמעט מתה גם כן. פלא אחר כך שהוא בא אליה עם עיניים שחורות מחוסר שינה ורק מצליח לחייך בקושי ולהתנצל? אמרתי לך כבר - את רוצה גור, כל כך רע לך, תפסיקי לראות בליץ', לכי לראות ברזרק. קרבות אף פעם לא היו ואף פעם לא יהיו החלק החשוב באמת בסדרה.