יצחק רבין ז"ל.

[Wing Chan]

יצחק רבין ז"ל.

רבין היה (מבחינתי) בנאדם משכמו ומעלה, ואצלי מוגדר כגיבור (לצד מס' דמויות אחרות), בין אם בקריירה הצבאית שלו (פלמ"חניק, רמטכ"ל, שר ביטחון) במשך כול השנים, ובין אם כשהיה ראש ממשלה שלא הפסיק לחתור לשלום. איפה הבן אדם הזה כיום, כשהמדינה בקאנטים? כשבדיוק צריך אותו יותר מהכול. הרצח הזה הוא לא "מיוחד" כי נרצח כאן רה"מ. לא כי נרצח בעל התפקיד הזה. אבל בגלל שממזר בן זונה בשם יגאל עמיר, רצח באותן 3 יריות את אחד מיסודותיה הדמוקרטיים של ישראל - הפלורליזם. הוא החליט, אם בעידוד של אנשי דת או לא לא אכנס לכך, שבגלל שלו לא מתאים שרה"מ יחזיק בדעות פשרניות (גם כן, יא דפוק, רבין היה מאלה שבלעדיהם לא הייתה לך בכלל מדינה יא מפגר) ויחתור למעשים בשל כך על מנת להגיע לשלום, הוא לוקח נשק בידו ומחליט לקחת את חייו ממנו, או מינימום לפגוע בו. זה הדבר הכי פסול שיכול להיות. זה כמו שתדקור מישהו שהוא החליט שהוא אוהב טעם וניל ואתה שונא וניל ואוהב רק טעם פיסטוק. אסור שדברים כאלה יהיו במדינה מתוקנת, ברגע שדברים כאלה קורים, אנחנו בעצם שומטים מעצמנו את שטיח הדמוקרטיה מתחת לרגלינו. לצערי, גם מורשתו נקברה יחד איתו. כשהוא שומע את ממשיכי דרכו מדברים הוא מתהפך בקברו. ואולי איתו, גם נקברה השארית האחרונה שנותרה ממה שהוא ייצג, את הציונות האמיתית שזה דור הפלמ"ח ומה שעמד מאחורי זה. קיבלנו מדינה ואנחנו לא מפסיקים לחרבן עליה. יהי זיכרו ברוך.

 

[somebodddy]

או רבין עדיין היה בחיים

אז כבר היה שלום, היו מוצאים תרופה לסרטן ולאיידס, ובעיית הרעב בעולם השלישי הייתה נפתרת.

 

[somebodddy]

*או=אם

 

[Wing Chan]

חלאס ציניות. לא התכוונתי לזה כך.

 

[The Fighting Lad]

אולי דיי עם הפולחן המוגזם הזה?

קודם כל - אבהיר שאני מתומכי רבין, אני חושב שהוא היה מראשי הממשלה הפחות גרועים שהיו לנו, וכן בנאדם ישר. אולם מאז הרצח, הוקם לו כאן פולחן מטורף, כותבים לו מחדש את ההיסטוריה; עשו ממנו מצביא צבאי דגול, מנהיג משכמו ומעלה, ממש אל. אלא שרבין היה מצביא צבאי גרוע שאינו מסוגל להתמודד עם מצבי לחץ (ראינו את תפקודו במלחמת ששת הימים, שנחשבת לקלה במלחמות ישראל), וכן מנהיג חלש שאינו יודע לעמוד על שלו (כפי שנכנע לחרדים, והולך שולל בידי ערפאת). לזכותו כן יאמר, כפי שכבר שציינתי, ראשית שהיה אדם הגון וישר (שזו כבר מעלה חשובה), ושנית שהשכיל והצליח לחתום הסכם שלום. אבל בואו נשאר כאן, ונמנע מפולחנים מיותרים, כי רבין בעצמו היה מתהפך בקברו אם היה רואה מה עשו ממנו.

 

[ס א ו ר ו ן]

אתה בסדר...?

אני מסכים איתך שפולחן האישיות סביבו מופרז לעיתים וחורג מגבולות המציאות, אבל לקבוע נחרצות שרבין היה מצביא גרוע שאינו יכול להתמודד עם מצבי לחץ ??? להזכירך, תעמולת הליכוד מ92 אינה בגדר מסמך היסטורי מהימן, ומאירוע חד פעמי שאינו משקף בכלל קריירה של איש לא מומלץ להסיק מסקנות נחפזות. כנראה ששכחת כמה פרטים חשובים מעברו הצבאי, כמו למשל העובדה שהוא מונה למפקד הגדוד השני החשוב בפלמ"ח והיה שותף לכמה מבצעים נועזים, או שהיה קצין מבצעים מצטיין שהגן על השיירות בדרך לירושלים, אני מניח שגם העובדה שהוא היה מפקד חטיבת הראל והשתתף בכמה מהקרבות הקשים ביותר לא עושה עליך רושם, שחרר את רמת רחל, שירת כאלוף פיקוד הצפון בהצלחה....וכו'. אז מה, הוא מונה בשל עיניו הכחולות ? או שאולי לשונו הארוכה עזרה לו ? כי הרי ידוע שרבין היה אדם לא ישר, שהשיג הכל בעזרת לשונו הארוכה ותחמוניו הבלתי פוסקים, בשונה כמובן מאריאל שרון - גיבור ישראל שחייהם של פקודיו היו חשובים לו הרבה פחות מיעדיו. מנהיג חלש שאינו יודע לעמוד על שלו ? מתי בדיוק הוא הפגין חולשה ואי עמידה על שלו ? כשחווה על בשרו הסתה פרועה וחסרת תקדים, כשעשרות אלפים קראו לו בוגד בהפגנה שנערכה בכיכר רבין ? כשאיימו עליו ברצח? ולמרות כל זה, הוא המשיך להיות נאמן לאמת שלו והמשיך לצעוד בדרך שבה הוא האמין ? שיתוף הפעולה עם החרדים לא מעיד על כניעה אלא על חוכמה ותחכום, לפעמים צריך להתפשר על דברים כדי להשיג מטרות חשובות ונעלות יותר, לנגד עיניו עמדה מטרה חשובה יותר מאשר סוגיית החרדים. זו שהצהיר עליה כשנבחר, השלום. העובדה שרבין הסכים לתת צ'אנס ויד לאויבו הגדול לא מעידה על חולשה או כניעה, אלא על אומץ לב ונחישות. אולי הוא טעה, אולי לא, כנראה שלא נדע לעולם..אבל הוא בטח לא הולך שולל ולא נכנע לערפאת.( במה קשורה כמיהה לשלום לחולשה וכניעה ? אפילו לא קשורה לנאיביות בהתחשב בתקופה-לפני הסכמי אוסלו, לפני ביבי, לפני ברק, לפני מלחמת לבנון השנייה. )

 

[רמת השרון]

שכתוב של ההיסטוריה

עברו של רבין היה, פחות או יותר, כעברם של מבחר אנשי צבא שהחלו את פעילותם בפלמ"ח וסיימו כמפקדים בכירים בצבא, כמנהיגים פוליטיים או כמובילי המשק. רבין לא יוצא דופן לחיוב או לשלילה. רצה הגורל ורבין היה שגריר בוושינגטון במלחמת יום כיפור ולא נגעה בו טיפה מהמחדל, לכן היה המועמד האולטימטיבי לראשות הממשלה. בתסריט טיפה שונה היו יכולים רבין ובר לב (לדוגמא) להתחלף ביניהם. רבין גם לא היה איש שלום כזה דגול. הסכם אוסלו היה לא פחות מנעיצת סכין בגבו על ידי יוסי ביילין. כשרבין ניהל בוושינגטון שיחות עם המשלחת הירדנית- פלסטינית יוסי ביילין רקח את הסכם אוסלו, ערפאת טירפד את שיחות וושינגטון וההסכם הוגש לרבין כהצעה "שאי אפשר לסרב לה". את התוצאות של ההסכם הזה (שבו, אגב, תמכתי) רואים היום ודבר אחד ברור - שלום לא יצא ממנו!!! רבין הותקף גם עלידי הימין וגם על ידי השמאל (מי זוכר את "תשברו להם את הידיים והרגליים" היום?) אבל היום השמאל משתמש ברצח לקידום האג'נדה שלו - האג'נדה שרבין בודאי היה מתנגד לה היום.

 

[אנטוליו]

בלי שום קשר לרצח רבין שמתי לב

שהיהודים אוהבים מאוד להתאבל - רק שתן להם סיבה כלשהי. בלוח השנה קיימים אין ספור תאריכים לציון ימי אבל וצום שונים ומשונים למיניהם. במיקרה של רבין הם "חוגגים" גם לפי התאריך האזרחי וגם לפי התאריך העברי, וזה בזמן שאצל עמים נורמליים יותר מציינים לאין ספור ימי שמחה דווקא. אולי יקום איזה פסיכולוג אמיץ ויסביר לנו מה הבעיה איתנו, למה אנו להוטים כ"כ להתאבל ולהתבכיין?

 

[The Fighting Lad]

יש בזה משהו ../images/Emo6.gif

 

[יובלאישמרכז]

יהודים לא אוהבים ולא בחרו להתאבל

פשוט קרו כמה דברים במהלך ההיסטוריה שלו שהוא מציין, לעומת זאת צומות הן לא כולם בשביל להתאבל. אין כזה דבר "עם נורמלי" אין נורמה, כל עם הוא לעצמו, אין סקלה שחייבים להיות בה, אין סטנדרט, ומי שמציג כזה אז יש לו בעיית ימורנות קשה ביותר! לך צומות הן משונים ומוזרים, לדעת אחרים יש להן מקום חשוב ורציני בחיים שלנו, כמו שאתה קבעת שיש ברית "דימיונית" עם אלוהים, אם היא דימיונית אז אל תתיחס אליה, אצל הרבה אחרים היא לא דימיונית בכלל ומוחשית ביותר למרות שמדעית היא לעולם לא תוכל להיות מוכחת מאחר וכלי המדע אינם רלוונטים לכל הנושא.