יציאה מהבית אל חיים עצמאיים (קצת הרבה פריקה)

[GunsBunny]

יציאה מהבית אל חיים עצמאיים (קצת הרבה פריקה)

כבר שנים שאני מרגיש שאני רוצה לצאת לעצמאות, להתרחק קצת מההורים. תמיד קינאתי באלו שעשו את זה כבר בגיל 17-18. נכון אני די צעיר, עוד מעט בן 20, זה לא שרע לי עם ההורים או שיש בעיות מיוחדות, אבל אני מרגיש שאני לא מסוגל להיות כל כך קרוב אליהם יותר.
אני אתאיסט, אנטי-דתי אפילו, דתי לשעבר, וההורים שלי דתיים-לאומיים חוזרים בתשובה מזה כמעט שני עשורים, מאוד חזקים וחושבים רק בתוך הקופסה של הדת. אני לא יכול לסבול את זה, את הדיבורים על זה, את השקרים והבולשיט שאני שומע מערוץ הידברות שפתוח כל היום ואת התמימות של אמא שלי לכל זה כשהיא יושבת מול זה, כשהיא עצמה באה מבית די חילוני. אני הרבה פעמים חושב שאם לא ההשפעה של אבא שלי, היא הייתה נשארת חילונית.

אתם יכולים להגיד שיש לי אחלה תנאים ושאני סתם מקטר על שטויות, וזה יהיה נכון. אבל אני לא מסוגל לסגל לזה יותר, פשוט לא. וזה לא רק עניין הדת. זה גם עניין החופש הכללי אבל את זה כבר לא צריך להסביר...

אז תשאלו: נו, למה אתה לא עושה את זה אם זה כל כך חשוב לך?
והתשובה? קשה לי עם מסגרות, מהמון סיבות. את ביה"ס עזבתי לפני שהתחלתי לעשות בגרויות אפילו. מהצבא השתחררתי אחרי כמעט שנה בשירות, פשוט כי לא הצלחתי לשרוד שם, על אף שרציתי לשרת, אפילו בקרבי, מה שלא נתנו לי בגלל פרופיל נמוך...

לפעמים אני מסתכל על אנשים סביבי ואני פשוט לא מבין, איך זה כל כך פשוט להם לצאת לעבוד כל יום כמעט, לחסוך כסף, להתקדם בחיים... אני מרגיש שנשארתי מאחור, ואין לי מושג איך למשוך את עצמי קדימה. קרוב לשנה עברה מאז השחרור שלי, ועדיין לא שרדתי בשום עבודה יותר מחודש, ברוב המקרים רק כמה ימים... תמיד מנסה למצוא משהו חדש שיתאים לי ולקשיים שלי, וכל פעם אני נתקל במכשול אחר... פעם זה פיזי מדי, פעם צריך לעשות מבחן תפריט ואני לא מסוגל להתרכז בללמוד בגלל מה שנראה כמו הפרעת קשב שלא אובחנה רשמית מעולם אבל מספיק פסיכולוגים העלו את האפשרות, פעם זה בודד ובנאלי מדי, פעם אני לא עומד בקצב, ותמיד, אולי רק כמעט תמיד, אני נמצא בסטרס כשאני בעבודה...

מפסיכולוגים התייאשתי... התרופות עוזרות אבל לא להכל... מנסה עכשיו להפסיק אותן... הדבר היחיד שאני עושה כרגע בחיים זה לימודי משחק פעם בשבוע. מצטלם לפעמים לסרטי סטודנטים קצרים... אפילו התחלתי לכתוב תסריט לסרט קצר בשביל פרוייקט של מישהו, מקבל סכום סבבה בשביל זה, לא משהו אסטרונומי...
אבא שלי שמודע לבעיה שלי, מוכן לממן לי את השנה הראשונה לפחות בלימודי משחק תלת-שנתיים, כדי שאני "לא אהיה בבית כל היום". אז אני מנסה להתקבל. מקווה במקום מסוים גם לנסות להתחיל לעבוד מתישהו ולשלם לפחות על חלק בעצמי (בפיקדון הדל מהצבא כבר השתמשתי).

חפרתי...
מה שבסופו של דבר אני רוצה זה למצוא עבודה שאני אוכל להתמודד איתה, ושתאפשר לי לשכור דירה, הייתי רוצה בדרום ת"א כדי להיות קרוב ללימודים במידה ואני אתקבל. עוד מחשבה שעלתה לי זה אולי ללכת לעבוד במלון באילת ולגור שם (הם נותנים מגורים, לא שאני יודע מה זה אומר בתכלס...), ברגע שאני אסיים עם הלימודים הנוכחיים אי שם בפברואר...
אבל איך ממנים היום דירה לעזאזל? אני יכול לעבוד בעבודה כמו אבטחה, לשבת כל היום במקום אחד ולעשות מינימום, אבל זה לא ייתן לי כלום... זאת אומרת, אולי שווה לנסות בשביל הרגע, בהתחשב במינוס שלא אמור להיות בבנק, אבל איך יוצאים מהבית היום? איך עושים את זה? האם קיימת עבודה כזו שיהיה לי לא מסובך מדי לעבוד בה? או שאני חייב להכריח את עצמי להתגבר על המכשולים האלה? אולי להשתמש בכישרון המשחק ובתעודות הלימודים ולעבוד בצוות בידור כזה? לא יודע...

וואו... כתבתי הרבה. גם די עניתי לעצמי יותר מאשר שאלתי, אבל זה מקל עליי לשתף בכל פרט... ואולי יהיה לכם משהו חכם להגיד ולחדש לי, על איך לעשות את הדרך החוצה מדלת הבית המוכר אל עצמאות כלכלית

 

[Optimistic Girl]

לדעתי

כל אדם
בהיותו מודע לבעיותיו
חייב לטפל בהן
לפני שעושה צעדים דרסטיים כמו עבודה חדשה או עזיבת בית..


לדעת את הבעיות שלנו זה צעד ראשון
וצעד ענק!
כי המון אנשים לא מודעים לעצמם ולבעיותיהם.

אני ממליצה על אימון אישי
ביחד עם nlp
תמצא מטפל שעובד ביחד עם שני הטכניקות

ולערך תוך כמה חודשים טובים
בתנאי שתמצא מטפל טוב
ובתנאי שאתה תרצה באמת בשינוי
אתה תצא אדם חדש, אדם שאולי תמיד חלמת להיות.

כשאתה מדבר על לצאת מהבית/עבודה/לימודים
אתה הולך סחור סחור
מסביב לבעיה

לאדם שקשה עם מסגרות, עם הטיפול המתאים
הוא יהיה אדם חדש ויכול לטפל בזה בקלות

מה שצריך זה רצון לשינוי
ומטפל טוב שיעזור לך.


בהצלחה

 

[GunsBunny]

תמיד כשדיברו איתי על קאוצ'רים

לא יכולתי לשמוע. למה שאני אשלם לאיזה דרעק שמבלבל את המוח עם מטאפורות שלא קשורות לחיים כדי שיגיד לי מה לעשות? יכול להיות שזו בעיה בפני עצמה....

אבל אני מקבל את הרושם ש-NLP זה משהו שונה, האמנם?

 

[999שקד דגן]

לא כל הקאוצ'רים זה מטאפורות ושטויות,

ולרוב גם אם זה נראה לי טיפשי- זה באמת עוזר.
אם אתה נמצא במצב מבלבל בחיים, אין לך כיוון, אתה לא יודע לאן להמשיך- זו אחלה אופציה.

 

[GeJuFan]

בוא נתחיל פרה פרה

דבר ראשון, לדעתי לפני שאתה רץ לאילושהם לימודים גבוהים או לצאת מהבית תעשה בגרויות! בין אם במכינה בין אם בבית ספר פרטי או לבד, תעשה את הבגרויות. גם אם לא תוציא ציונים מעולים, הכי חשוב שתהייה לך ביד תעודת בגרות. זה המפתח שלך לכל עבודה שהיא בישראל. אני אישית השלמתי בגרויות ביואל גבע, עלה לי הון תועפות (בשקט באיזור ה-40 אלף ש"ח).
יחד עם זה שילבתי גם עבודה חצי משרה בכל מיני עבודות שכר מינימום. זה לא קל לימודים ועבודה אבל זה בהחלט מחשל..
יחד עם הלימודים אני ממליצה בחום לפנות למאבחנת פסיכו-דידקטית או למאבחנת שעוסקת באיבחון טוב"ה ולבדוק אחת ולתמיד אם אכן יש לך בעיות קשב וריכוז בעיה אחרת או שסתם יש לך קוצים בתחת.

אחרי זה כשתהייה לך תעודת בגרות ביד, תוכל לבדוק לימודים לעומק.
אם לימודי קולנוע באמת מעניינים אותך ויש לך את הכישרון לכך יש המון אפשרויות הן בארץ והן בחו"ל, אבל גם כאן וגם כאן תצטרך תעודת בגרות, כשבחו"ל תצטרך גם מבחנים נוספים (וכמובן שהעלוית לא פעם גבוהות יותר מבארץ אבל האפשרויות רחבות יותר).

לגבי המגורים עם ההורים.. מה אני אגיד לך אני גרתי בבית עד גיל 25, אחותי אפילו יותר. להגיד לך שלא סבלתי? סבלתי ומאד, אז התסגרתי בחדר רוב הזמן, או שהשתדלתי כמה שפחות להיות בבית (השילוב של עבודה ולימודים במשרה מלאה הוא מעולה במובן הזה, אבל צריך המון כוחות נפשיים ופיזים לכך זה לא קל).
האם אין בני משפחה אחרים אולי שיהיו מוכנים לתת לך לגור אצלהם? אם אמא באה מבית חילוני אז אולי יש קרובי משפחה חילוניים שיסכימו להשכיר לך חדר במחיר נמוך, או לגור אצל הסבים. זה ידרוש התפשרויות כי זה לא יהיה הבית שלך, שבו גדלת כל החיים שלך, אבל אולי זה יהיה קל יותר כי לא תצטרך להתמודד עם הדתיות של הורייך, שנראה שהיא מפריעה לך מאד.

אני יכולה להגיד לך ש"ממרומי" גיל 26, הדרך שכתבתי לך היא הדרך העדיפה, היא לא נכונה לכולם, אבל היא העדיפה. בזכותה אני התגברתי על לא מעט מכשולים והיום אני לומדת בארה"ב את המקצוע שלי.

 

[GunsBunny]

בגרויות...

ללימודי משחק (לא קולנוע) ברוב בתי הספר לא דרושה תעודת בגרות, ואין לי גם ממש מספיק רצון או שאיפה להשלים אותן כרגע. אני יודע שזה פותח הרבה דלתות, אבל זה דורש רצון ויכולת שפשוט אין לי כרגע. מעדיף להשקיע בעסק עצמאי קטן מאשר בזה...

 

[GeJuFan]

סבבה... ואיך תחזיק

עסק עצמאי? בשביל להחזיק עסק צריכים לדעת לא מעט חוקים.
עסקים קמים ונופלים כל הזמן, ובד"כ הם נופלים כי מי שהקים אותם לא דאג לחנך את עצמו כמו שצריך על השוק, על החוקים, וגם על כל המסביב.

עסק זה לא עניין פשוט בכלל, וזה דורש הרבה יותר רצון ויכולת אפילו מהבגרויות ואף מהצבא. זה לשים את החיים שלך על הקו, אם העסק מתמוטט אתה יכול למצוא את עצמך בפשיטת רגל...

מה שאני מנסה להגיד זה: שאולי באמת קודם לרדת לאילת לחצי שנה לנקות את הראש זה רעיון טוב.
ואולי בבתי הספר למשחק לא צריכים תעודת בגרות, אבל בארץ לחיות ממשחק זה לא אופצייה, ואתה תצטרך לפחות בהתחלה עבודה נוספת.. בלי תעודת בגרות אתה מאד מאד מוגבל.


מה אני מנסה לומר לך זה... שגם במקצוע שלי למשל לא צריך תעודת בגרות (אני לומדת אפייה) אבל... זה מה זה עזר לי לעשות את התעודה כשהחלטתי שאני הולכת להגשים את החלום שלי ללמוד בחו"ל.
ולימודי אקסטרני זה מאד שונה מהלימודים בבית הספר הרגיל.

תחשוב על זה..

 

[Black Balloon]

אני מבינה אותך...

גם אני הייתי כזאת, עד לפני שנה בערך. הרגשתי מאחור, אני מפגרת אחרי כולם..
אבל כל אחד בקצב שלו, לא לכולם זה כ"כ קל ופשוט.

גם אצלי, ההורים דתיים (במיוחד אבא, אמא פחות) ואני אתאיסטית. גם אצלי, ההורים מציקים והיה לי נורא קשה לחיות בבית.
למדתי להתעלם, להסתגר בחדר, לשמוע מוזיקה, להיות אדישה לנושא הדת.
לפני כשנה עזבתי את הבית של ההורים. זה לא פשוט כלכלית, אז אתה כן צריך להיות עם הכנסה קבועה.

אני חושבת שקודם, אתה צריך לעשות לעצמך סדר בראש ולעשות דברים צעד-צעד. תתחיל מלמצוט עבודה שמתאימה לך. אני יודעת כמה זה מחרפן לשבת בבית.
אולי תתחיל באמת עבודה מועדפת? אולי באיזה מלון באילת, בתור צוות בידור, שגם תוכל לגור שם תקופה מסויימת?
ד"א לעבוד באבטחה, זה לאו דווקא בשכר מינימום. אני מכירה כמה שעובדים באבטחה ומקבלים שכר יפה לשעה, אז זו גם אופציה.

אתה יכול, כמו שאמרו לך כאן, להשלים בגרויות. אני מאמינה שיותר קל להצליח בבגרויות כשעושים אותן באופן אקסטרני.
למה שלא תעשה אבחון אם קשה לך להתרכז? תוכל לקבל הקלות בבגרויות במידה ותרצה להשלים.

לי אישית, פסיכולוגית עוזרת מאוד. גם סתם לשחרר ולשתף, ומבחינתי יש לה חלק בהתקדמות שלי. כנ"ל לגבי תרופות. אולי להפחית מינון/לשנות כדור.
אבל כן להעזר באיזהו גורם חיצוני, אם אתה מרגיש תקוע וצריך עזרה.

בהצלחה

 

[999שקד דגן]

גם אני חושבת שלפני שאתה חושב על מעבר דירה, כדאי שתדע לאן אתה יוצא, מה אתה עושה, מה התוכניות שלך.

אם תצא בלי עבודה, בלי מסלול כזה או אחר (לא משהו מחייב, אבל כן לדעת מה קורה איתך), מהר מאוד תמצא את עצמך דופק בדלת של הבית וחוזר לחדר שלך.

 

[GunsBunny]

באמת חשבתי אחרי הלימודים

לנסות לעבוד באילת בצוות בידור או במלצרות במלון במקרה שאני לא אתקבל, כדי להתרחק מהבית לתקופה. לגבי אבטחה, האופציה לעשות כסף טוב היא רק עם נשק, ובשביל נשק צריך 3 שנים צבא, 12 שנות לימוד, ופרופיל שהוא לא 21... את כל הדברים האלה אין לי. בגרויות כמו שכתבתי ל-GeJuFan אני לא רואה את עצמי עושה בקרוב...
לגבי פסיכולוגים, הייתי אצל הרבה ואף אחד לא עזר לי, למעט זה מהצבא שעכשיו עובד באופן פרטי אבל קיבלתי ממנו את הרושם שהוא לא מתלהב לקבל אותי בחזרה, אולי אני סתם מדמיין אבל הוא גם עולה 400 שקל לפגישה וזה גם שיקול.

שמחתי לשמוע שמישהו מבין אותי, זה טוב לדעת שאתה לא היחיד שחווה משהו ככה, תודה לך

 

[Black Balloon]

בשמחה

 

[itaystud]

הייתי פחות או יותר באותו מצב אחרי הצבא

ירדתי לאילת, עבדתי חצי שנה במלון, נהניתי, ניקיתי ת'ראש, וחזרתי מסונכרן ומפוקס.

ממליץ בחום.

 

[GunsBunny]

נראה לי אני אעשה אותו דבר

חצי שנה לפחות ממרץ אם אני אתחיל לימודים בספטמבר

 

[itaystud]

אם אתה הולך לעבוד במלון לגונה

תמסור למייסי ד"ש מאיתי

 

[GunsBunny]

I'll keep that in mind

אני שולך לך מסר עם כמה שאלות

 

[itaystud]

עניתי