יצירה נגזרת

[sh a ch a r]

יצירה נגזרת

בתביעה על הפרת ה-GPL מופיעה הטענה הבאה בכתב ההגנה שהגישה IchessU: 13.2 ככל שהרשיון מבקש להתייחס ליצירות נגזרות, נובע הדבר מן העובדה שמקורו בשיטת המשפט האמריקאית שבה יצירה נגזרת היא זכות יוצרים. בניגוד לכך, על-פי חוק זכויות יוצרים, 1911, אין המוסד של יצירה נגזרת מוכר כזכות יוצרים בחוק הישראלי, ולפיכך אין צורך ברשיון כדי ליצור יצירה כזו; שאלתי היא לא לגבי המקרה הספציפי, אלא באופן כללי: 1. האם באמת אין הגנה על יצירת יצירות נגזרות בחוק הישראלי הנוכחי? 2. אם כן, איך ניתן להגן על זכויות יוצרים אם מותר לעשות שינויים ללא רשות בעל הזכויות ולהפיצם תחת זכויות יוצרים חדשות? 3. אם לא, האם מישהו יכול להבהיר למה הכוונה? בתודה, שחר

 

[John the Savage]

ככל שאני יודע

למרות שאין בנוסח החוק היוצא לגמלאות בקרוב כל התיחסות מפורשת ליצירה נגזרת, בפסיקה בארץ מכירים ביצירה נגזרת במובן שגם העתקה חלקית של אלמנטים מסויימים מתוך יצירה קיימת נחשבת להעתקה. יש אפילו פסקי דין שמאמצים באופן מפורש את המבחן של "מבנה רצף ואירגון" (מתוך Whelan נ' Jaslow) בכדי לבחון דמיון לצורך קביעה האם חלה העתקה - לדוגמה בפסק הדין של אורבוך נ' משרד החינוך. מה שכן, יתכן והטענה שמנסים לטעון היא שמכיוון שבחוק הישראלי לא היה קיים במפורש המונח "יצירה נגזרת" בניגוד לחקיקה האמריקאית, אין לסעיף הנ"ל תוקף בהסכם משתמש בארץ.

 

[יורם ליכטנשטיין]

נכון ולא נכון

נכון הדבר שאין בחוק הישראלי סעיף המתייחס ספציפית ליצירות נגזרות ככאלו, אולם למרות זאת החוק עוסק בהמרת יצירות ממדיה אחת לשניה (לדוגמא תרגום, דרמטיזציה וכדומה, וגם הפסיקה בבחנה האם היצירה הופרה בדקה את השוני בין היצירות ויצירה נגזרת לא נחשבה כשונה דיה.

 

[sh a ch a r]

הרשיון הוא ה-GPL

והוא אומר "יצירה נגזרת או שמבוססת על", כך שאני לא רואה איך קיום או אי קיום המונח "יצירה נגזרת" בחוק משפיע עליו. באותו אופן, אני לא רואה איך קיום או אי קיום זכות מוסרית לגבי תוכנה משפיע, לאור זה שהרשיון מתנה מתן קרדיט כתנאי לאישור להעתקה. שחר

 

[John the Savage]

אל תשכח שמדובר כאן בכתב הגנה

ובכתב הגנה נהוג לזרוק כל טיעון שאתה חושב שתרצה להשתמש בו במהלך המשפט, גם אם הוא Far fetched (כל עוד לא הלכת רחוק עד כדי כך שעיצבנת את השופט ...). עדיף לזרוק טיעון גם אם אין הרבה סיכוי שיתקבל, מאשר לא לעשות זאת ולהיקלע למצב בו יהיה לך קושי להשתמש בטיעון הזה אח"כ אם תצליח לפתח אותו, משום שלא הזכרת את זה בכתב ההגנה. חוץ מזה, מבלי להיכנס לפרטי המשפט הספציפי הזה, ניראה לי שיש כאן עניין קצת יותר עדין מאשר סתם שימוש ביצירה נגזרת המכילה קטע קוד מועתק (מבלי לקיים את תנאי הרישיון תחתיו מופץ הקוד). צריך כניראה לבחון את פרטי המקרה יותר לעומק בכדי להבין כיצד הטיעון הזה רלוונטי - אם בכלל. מדיון כללי על יצירות נגזרות, מחוץ לקונטקסט הספציפי, לא רואים את הרלוונטיות.

 

[יורם ליכטנשטיין]

רק למען הסדר הטוב

אתה שאלת: שאלתי היא לא לגבי המקרה הספציפי, אלא באופן כללי: 1. האם באמת אין הגנה על יצירת יצירות נגזרות "בחוק הישראלי "הנוכחי?

 

[עו~ד דורון זיסו]

עפ"י הפסיקה

יצירת יצירה נגזרת אסורה מכח חוק זכות יוצרים 1911. ראה למשל ציטוטים מפס"ד חלקי בעניין דבש נ' אדלר חומסקי ורשבסקי ואח' הפרת זכויות יוצרים נקבעה בסעיף 2 לחוק והינה עשיית פעולה שיוחדה לבעל הזכות, ביחס ליצירה או חלק ניכר ממנה וללא הסכמת היוצר. זו לשון החוק: "רואים זכות יוצרים ביצירה כאילו הופר ע"י אדם אם שלא בהסכמת בעל זכות היוצרים הוא עושה מעשה שהזכות היחידה לעשייתו נתונה בחוק זה לבעל זכות היוצרים..." פעולה שיוחדה דווקא לבעל זכות היוצרים יכולה להיות פירסום, שיעתוק, ביצוע פומבי של היצירה, וכן יצירת יצירה נגזרת מהיצירה המקורית (ראו: גרינמן, עמ' 325). במקרה דנן, מדובר על שני סוגים של הפרות. הראשון – העתקה של סיפוריו של התובע, אלו אשר הוכחו. השני – אין מדובר על העתקת או פרסום מלוא היצירה המקורית אלא מדובר על יצירת סרטון פרסומת על בסיס, לטענת התובע, יצירותיו. פעולה זו יוחדה לבעל זכות היוצרים, הן מכוח הגנת העיבוד והן מכוח הגנת העתקת "חלק ניכר". .... כאשר מדובר בעיבוד, כותב גרינמן, הרי שבמקרים רבים לא קל לקבוע אם אכן היצירה החדשה נגזרת מהיצירה המקורית ונעשתה בהשראתה. לדבריו, "מדובר בגבול דק שההכרעה בדבר חצייתו תיפול, בסופו של דבר, על-פי התרשמותו של בית המשפט" (שם, עמ' 197). בענייננו, באם יוכרע כי הנתבעים קיבלו את השראתם אף מיצירותיו של התובע (תנאי הדמיון המהותי), ולא רק שהייתה להם גישה, הרי שבכך נעבור את הגבול הדק המבדיל בין יצירה חדשה ובין יצירה שעובדה על בסיס יצירה אחרת. באשר להגנה על זכות היוצרים הנגזרת מהעתקת "חלק ניכר", נקבע כי אין מדובר בחלק ניכר מבחינה כמותית אלא דווקא מהבחינה האיכותית (שם, 337; ע"א 23/81 משה הרשקו נ' חיים אורבוך, פ"ד מב(3), 749 (להלן: "פס"ד הרשקו")). עוד נקבע, כי לעיתים דווקא שילוב בין מספר קטעים יהווה חלק ניכר, אף אם כל אחד מהם בנפרד לא היה מוכר ככזה.

 

[יורם ליכטנשטיין]

הערה

דורון, אתה עושה קפיצה לוגית. אתה כותב "יצירת יצירה נגזרת אסורה מכח חוק זכות יוצרים 1911" ומוסיף ש-"הפרת זכויות יוצרים נקבעה בסעיף 2 לחוק והינה עשיית פעולה שיוחדה לבעל הזכות, ביחס ליצירה או חלק ניכר ממנה וללא הסכמת היוצר" אלא שאכן למיטב ידיעתי אין בחוק עצמו (להבדיל מהפסיקה או מרוח החוק) סעיף האוסר הפרה נגזרת כשלעצמה. האיסור הוא נקודתי על סוגים מסויימים של הפרה נגזרת (כמו תרגום) או נובע מעצם היות היצירה הנגזרת נחזית להיות העתקה בשינויים לא מספקים של המקור. גם גרינמן עצמו מתץייחס לכך לא כאל איסור מוחלט אלא כמו דבר שבמידה. מה מידת ההפרה.

 

[עו~ד דורון זיסו]

כנראה שלא התנסחתי בבהירות

או שלא הובנתי. אינני גורס שהמונח "יצירה נגזרת" מופיע בחוק זכות יוצרים 1911 לרבות תיקטוניו במשך השנים שחלפו מאז הכנסתו למשפט הישראלי. מה שהתכוונתי הוא שבתי המשפט קבעו שיצירות נגזרות אסורות, מכח אותו החוק (ולא מכח מקור אחר, נניח חוק עשיית עושר שלא במשפט, לא מכח המשפט המקובל, לא מכח "מורשת ישראל", אלא מכח חוק זכות יוצרים 1911. לחוק הזה יש בעיות רבות, ובתי המשפט לא הרימו את ידיהם לשמים ביאוש, אלא נתנו פתרונות באמצעות כלים כאלה או אחרים. לא מזמן דיברנו בפורום על פרשנות המונח "טיפול הוגן" בהתאם להסדר המופיע בסע' 104 לחוק האמריקאי, למרות שאין שום ספק שמעולם לא היתה שום זיקה בין הדין הישראלי לדין האמריקאי. עד כמה שידוע לי, המשפט האמריקאי אינו "מורשת ישראל". חוק יסודות המשפט, התש"ם-1980 קובע בסע' 1: מקורות משפט משלימים 1. ראה בית המשפט שאלה משפטית הטעונה הכרעה, ולא מצא לה תשובה בדבר חקיקה, בהלכה פסוקה או בדרך של היקש, יכריע בה לאור עקרונות החירות, הצדק, היושר והשלום של מורשת ישראל. גם הספר של גרינמן אינו "מורשת ישראל". אבל ברגע שבימ"ש ציטט אותו בהסכמה כחלק מהרציו, ניתן לומר שזו לפחות מגמה בפסיקה. כאשר כתבתי שההגנה על איסור יצירה נגזרת היא מכח החוק, כוונתי היתה שבית המשפט קבע בשורה של פסקי דין, שיצירת יצירה נגזרת ללא קבלת רשות היא הפרה, ברור שתמיד הקביעה היא לגופו של העניין. הערכתי היא, וזאת הערכה בלבד ולא מחייבת איש, גם לא אותי, כי זה מה שעשוי להיפסק. ישנם פסקי דין שהם הלכה פסוקה ומחייבת, ואני חושב שהבולט שבהם הוא פס"ד בעניין דודו גבע. להבנתי, משמעות הפרקטית של אותו פסק דין היא שאסור לפרסם בישראל יצירות שאחת הדמויות שלהן היא ברווז מצוייר. ומכאן, אפשר להמשיך להפליג הלאה.

 

[יורם ליכטנשטיין]

נו אתה רואה...

אנחנו יכולים גם להסכים, רק אתה הרבה יותר יסודי ממני...

 

[עו~ד דורון זיסו]

הגזמת ../images/Emo6.gif

אני לא יותר יסודי ממך, הדגשים שלנו שונים.